הרס רכוש בתואנה של צורך צבאי
במהלך השנים הרסה ישראל מאות בתים והשחיתה אלפי דונם של שטחים חקלאיים ומטעים, בטענה שהדבר נחוץ ל"צרכים צבאיים". מדיניות זו יושמה בעיקר ברצועת עזה – במהלך האינתיפאדה השנייה ובמהלך סבבי הלחימה שהתנהלו בה מאז והיא נועדה ליצור "רצועות ביטחון" באזורים שסביב ההתנחלויות ועמדות צבא (לפני יישום תכנית "ההתנתקות") ובאזורים הסמוכים לגבול (לאחריה). זוהי מדיניות בלתי חוקית, שליישומה נודעו השלכות הרסניות וארוכות טווח על אלפי פלסטינים, שנותרו חסרי קורת גג או איבדו את מקור פרנסתם היחיד.
למידע נוסף >>
677 הריסות מנהליות התרחשו בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מאז תחילת 2025
מתווה לחקירת פעולות הצבא ברצועה במהלך מבצע "עופרת יצוקה"
עדכונים בנושא:
עוד בנושא:
משטר האפרטהייד והכיבוש הישראלי כרוך ממהותו בהפרה שיטתית של זכויות האדם. בצלם פועל במטרה להביא לסיומו, מתוך הכרה שרק בדרך זו ניתן לממש עתיד בו זכויות האדם, דמוקרטיה, חירות ושוויון יובטחו לכל בני האדם – פלסטינים וישראלים – החיים בין הירדן לים.
ברצועת עזה פועלת ישראל מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 באופן מתואם ומתוך כוונה ברורה להביא להרס של החברה הפלסטינית ומבצעת ג'נוסייד בתושביה. על רקע מעשיה של ישראל בעזה, הצהרותיהם של מקבלי החלטות ישראלים, והיעדרה של פעולה אפקטיבית מצד הקהילה הבינלאומית, קיימת סכנה ממשית שהמשטר הישראלי ירחיב את הג'נוסייד גם לאזורים נוספים שתחת שליטתו, ובראש ובראשונה לגדה המערבית. בצלם קורא לציבור הישראלי ולקהילה הבינלאומית לפעול בכל האמצעים שמאפשר המשפט הבינלאומי לעצירתו המיידית של הג׳נוסייד הישראלי בפלסטינים.