דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

8 באוגוסט 2019

שגרת כיבוש: במהלך יוני-יולי הצבא חסם את דרכי הגישה הראשיות לשני כפרים פלסטיניים

חסימת הכניסות לכפרים הפכה כבר מזמן לאחת משיטות הדיכוי השגרתיות בהן משתמשת ישראל נגד פלסטינים תושבי הגדה המערבית, בטענה ליידוי אבנים. במחי יד, הצבא מעניש את כל תושבי הכפר והכפרים הסמוכים לו על אף שלא עשו דבר. במהלך החודשים יוני ויולי 2019, סגר הצבא באופן זה את הכניסות לשני כפרים, אוסרין שמדרום-מזרח לשכם ודיר ניזאם שמצפון-מערב לרמאללה, למשך שבועות. ברור שאין כל קשר בין זריקת אבנים על ידי צעירים בכפר – שהתרחשה או לא התרחשה – לבין פגיעה זו באלפי בני אדם, שכל כולה ניצול שרירותי של הצבא את כוחו ואת סמכותו.

7 באוגוסט 2019

יוני 2019: עוד חודש של שגרת אלימות מתנחלים, בגיבוי מלא של הצבא

במהלך יוני 2019 מתנחלים פגעו ברכושם של פלסטינים בעשרה כפרים לפחות בגדה המערבית, שרפו בהם כ-1,800 עצים ועשרות דונם של שדות דגנים, עקרו יותר מ-700 שתילי ירקות והשחיתו לפחות 55 כלי-רכב. מעשי אלימות אלה, הנעשים בגיבוי הצבא, חוזרים על עצמם מדי חודש מזה שנים כחלק ממדיניות הממשלה, החותרת לצמצום העיבוד החקלאי הפלסטיני ולהעברה הדרגתית של השטחים שנזנחו על בשל החשש ממעשי האלימות – לידי המתנחלים. כחלק ממדיניות זאת נמנעות הרשויות מחקירה של הפשעים, והסיכוי ושהפורעים יענשו על מעשים אלה אפסי. עובדה זו ידועה היטב למתנחלים, כמו גם לפלסטינים – שנותרים חסרי הגנה.

6 באוגוסט 2019

רצועת עזה: כוחות הביטחון הפכו אמצעי לפיזור הפגנות לכלי נשק קטלני

מתחילת "הפגנות השיבה" במארס 2018 ועד לסוף יוני 2019, נהרגו מירי כוחות הביטחון 216 פלסטינים, בהם 43 קטינים ואלפים נפצעו. רובם המכריע - מירי חי. אולם, כוחות הביטחון עושים שימוש קטלני גם באמצעים לפיזור הפגנות, ובהם רימוני גז, שלא נועדו כלל לפגוע בגופו של אדם. לפחות 7 מההרוגים, בהם 4 קטינים, מתו עקב פגיעה של רימון גז בגופם. ירי זה אינו עומד לבדו אלא מהווה חלק ממדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית ובלתי מוסרית שישראל מיישמת מזה למעלה משנה בסמוך לגדר שברצועת עזה, שמעליה מתנוסס דגל שחור.

24 ביולי 2019

לאחר שבג״ץ שיבח את מדיניות הפתיחה באש, הצבא מודה: הרגנו סתם

מדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית שמיישמת ישראל בהפגנות ליד הגדר ברצועת עזה – אשר זכתה לאישור בג"ץ – גרמה עד עתה למותם של מאות ולפציעתם של אלפים. כעת מודים גורמים רשמיים כי ידעו היטב שבהפגנות נהרגים אנשים שאפילו לשיטת המדינה לא הייתה כל סיבה להורגם. למרות זאת, איש לא טרח לשנות את ההוראות והצבא המשיך לפעול בשיטת ניסוי וטעייה, כאילו אין מדובר בבני אדם אמיתיים, שהירי בהם עלול להרוג או לפצוע אותם – כפי שאכן קרה; בני אדם שחייהם וחיי משפחותיהם נהרסו לעד.

23 ביולי 2019

שוטרים ירו למוות ללא כל הצדקה במוחמד עבייד בן ה-21 בעיסאוויה. נמשכת התעמרות המשטרה בתושבי השכונה

מאמצע יוני התעמרה המשטרה מדי יום בתושבי אל-עיסאוויה כענישה קולקטיבית על אבנים שצעירים מהשכונה יידו לטענתה על כביש סמוך. ביום חמישי, 27.6.19, כששוטרים בשכונה הטרידו תושבים, יידו לעברם צעירים אבנים ואחד מהם, מוחמד עבייד, ירה לעברם זיקוקים. שוטר, שחסה מאחורי קיר נמוך, ירה בעבייד ירי חי שפגע בחזהו. השוטרים רדפו אחרי תושבים שפינו את עבייד, חטפו אותו ולקחו אותו בעצמם לבית החולים, שם נקבע מותו. התעמרות המשטרה בתושבי השכונה, ובכלל זה הריגתו של עבייד, היא חלק בלתי נפרד מהמדיניות הישראלית המיושמת במזרח העיר, שנועדה להשיג עליונות דמוגרפית ליהודים בעיר.

22 ביולי 2019

ההריסות בוואדי אל-חומוס: התירוץ – ביטחון, האסטרטגיה – עליונות דמוגרפית יהודית

הבוקר, יום שני, 22.7.19, החלו הרשויות הישראליות להרוס מבנים בשכונת ואדי אל-חומוס, השלוחה המזרחית של צור באהר במזרח ירושלים. זאת לאחר שבג"ץ דחה את עתירת התושבים וקבע כי אין כל מניעה חוקית להריסתם. סך הכל מתכוונת ישראל להרוס 13 מבנים, בהם לפחות 44 דירות, רובן הגדול בשלבי בנייה שונים. במבנים גרו עד הבוקר שתי משפחות המונות 17 בני אדם, מתוכם 11 קטינים וחלקם נבנו בשטחי A, עם היתרי בניה שהנפיקה עבורם הרשות הפלסטינית, המחזיקה בסמכויות התכנון בשטחים אלה. שכונת ואדי אל-חומוס שוכנת מחוץ לגבולה המוניציפלי של ירושלים ומהווה את העתודה הקרקעית העיקרית לפיתוח צור באהר. לפי הערכת ועד צור באהר גרים כיום בשכונה זו כ-6,000 איש –כרבע מאוכלוסיית צור באהר כולה.

18 ביולי 2019

בניגוד להודעת הצבא: עבד א-רחמאן א-שתיווי בן התשע נורה בראשו באש חיה

בצלם מפרסם היום תחקיר המוכיח כי חייל ירה אש חיה ופגע בראשו של עבד א-רחמאן א-שתיווי בן התשע, כששיחק בכניסה לאחד מבתי הכפר קדום במהלך ההפגנה השבועית בכפר בשבוע שעבר. א-שתיווי הוא הקורבן האחרון של מדיניות הפתיחה באש המופקרת, במסגרתה חיילים יורים אש חיה גם במצבים בהם לא נשקפת להם או לאף אדם אחר כל סכנה.

15 ביולי 2019

שגרת כיבוש בחברון: הצבא מנע מאמבולנס של הסהר האדום להגיע לבית חולה בשכונת תל רומיידה שבחברון כדי לפנותו

ב-16.6.19, שבוע לאחר שחיילים, שוטרי מג"ב ומתנחלים התנכלו למשפחת אבו שמסייה מתל-רומיידה, לקה אבי המשפחה, עימאד אבו שמסייה במכת שמש. הצבא לא אפשר לאמבולנס שהזמינה עבורו אשתו באישון לילה להגיע לשכונה ולאחר עיכוב ממושך החליט הצוות הרפואי לפנותו ברגל, תהליך שהיה כרוך גם הוא בוויכוח עם חיילים. המקרה מבטא זילות בבריאותו של חולה הזקוק לטיפול רפואי דחוף וממחיש היטב עד כמה שולטת ישראל על כל היבט בחייהם של התושבים הפלסטינים בעיר, ועד כמה כל הליך פשוט כרוך בטרחה כה רבה, בחוסר ודאות ובעיקר – בחוסר שליטה על ההתרחשויות ועל מהלך העניינים.

14 ביולי 2019

הנקמה הוכשרה: בג"ץ אישר את מניעת ביקורי המשפחות של אסירי חמאס מרצועת עזה

מאז 1.7.17 אוסרת המדינה על בני משפחות של אסירי חמאס מהרצועה, המונים כ-100 בני אדם וכלואים בישראל בניגוד למשפט הבינלאומי, לבקרם. באוגוסט 2017 עתרו ארבע מהאסירים לבג"ץ נגד האיסור וביוני 2019, כמעט שנתיים לאחר העתירה דחה השופט ניל הנדל, בהסכמת השופטים ענת ברון ויוסף אלרון, את העתירה. בפסק הדין מקבל השופט הנדל את העיקרון הפסול לפיו לגיטימי להשתמש בבני אדם ככלי להשגת מטרה חיצונית להם, במקרה זה, כדי ללחוץ על חמאס להשיב את האזרחים הישראליים ואת גופות החיילים בהם הוא מחזיק. וכאילו לא די בכך, בית המשפט מתעלם לחלוטין מהמניע האמיתי לביטול הביקורים - הרצון בנקמה.

9 ביולי 2019

ארגונים לזכויות האדם פנו לנשיא הפרלמנט הגרמני כדי להביע דאגה מאישור החלטה המגדירה את ה-BDS כאנטישמית

לפני כחודש פנינו יחד עם שישה ארגונים נוספים לזכויות האדם במכתב לד"ר וולפגאנג שאובל, נשיא הבונדסטאג, בית מחוקקים התחתון של גרמניה, כדי להביע את דאגתנו העמוקה מאישור החלטה בבונדסטאג המגנה את את תנועת ה-BDS ואף מרחיק לכת עד כדי הגדרתה כאנטישמית. ההחלטה התקבלה עקב קמפיין שמנהלים גורמים ישראלים רשמיים, שאף בירכו עליה, כדי להשתיק ביקורת על ישראל, ובכלל זה על מדיניות הכיבוש, על הפרת זכויות האדם ועל צמצום מרחב הפעולה של ארגוני חברה אזרחית.