דיווחים

בצלם משתתף בצערו ואבלו הכבד של חברנו ברצועת עזה, ח'אלד אל-עזאייזה, עם מות אמו פאטמה חסן עזאייזה, בגיל 91.

תנוחמו משמיים, מי ייתן ולא תדעו עוד צער.

ביום ראשון, 2.5.21, בסביבות השעה 8:30 בבוקר, פהמייה אל-חרוב, בת 60, תושבת ואדי פוכין, התקרבה באיטיות רבה לעבר חיילים בצומת גוש עציון, כשבידה סכין. החיילים קראו לה מספר פעמים לעצור ואז ירו באוויר. משלא נענתה הם ירו בה ממרחק של מספר מטרים, כשלא סיכנה את חייהם. היא נפצעה אנושות ומתה מאוחר יותר. אל-חרוב אינה יחידה: התנהלותם של החיילים משקפת את מדיניות הפתיחה באש שמיישמים כוחות הביטחון במקרים דומים, המאפשרת ירי קטלני על פלסטינים האוחזים בסכין, בלי קשר למידת הסכנה שנשקפה מהם.

ביום שישי, 9.4.21, בסביבות השעה 14:00, בזמן שעבד בחנות ירקות בשכונת באב א-זאוויה בעיר חברון, נפגע עז א-דין אל-בטש, בן 14, מכדור "גומי" שירה חייל, במהלך יידוי אבנים לעבר חיילים ברחוב סמוך. כחמש שעות לאחר שפונה לבית חולים בעיר והעברתו לטיפול מחוץ לחברון התעכבה, דרשו בני משפחתו מחיילים במחסום באב א-זאוויה לפנותו לטיפול בישראל, אולם אלה סירבו. בסופו של דבר פונה עז א-דין לבית חולים במזרח ירושלים רק לאחר חצות, ולמחרת נותח ועינו הוסרה.

במארס 2020 הודיעה ישראל כי כחלק מהמאבק במגפת הקורונה היא תצמצם עוד יותר את מספר תושבי הרצועה להם היא מתירה לצאת ממנה לצורך טיפול רפואי. ישראל גם התעלמה מהחששות של החולים לצאת מהרצועה לטיפול רפואי במהלך המגפה ומהפסקת התיאום עם ישראל בידי הרשות הפלסטינית ולא הציעה כל פתרונות למציאות חדשה זו. ישראל, האחראית למצבה העגום של מערכת הבריאות ברצועת עזה, ואשר כולאת את תושבי הרצועה, התנערה בכך מחובתה לאפשר לחולים מהרצועה לקבל את הטיפול הדרוש להם שאינו זמין ברצועה והפקירה אותם לגורלם.

ביום שלישי, 6.4.21, בשעה 02:30 לפנות בוקר, ירו חיילים שהציבו מחסום פתע על הכביש שבין העיירות ביר נבאלא ואל-ג'יב על מכוניתם של בני הזוג אוסאמה וסומיה מנסור, שהיו בדרכם הביתה מביקור במרפאה, והרגו את הבעל. מתחקיר בצלם עולה כי בניגוד לטענת הצבא, שמיהר לקבוע כי מדובר בניסיון דריסה, המכונית עצרה במחסום ולאחר ויכוח קצר עם חייל המשיכה בנסיעה בנתיב שבו לא עמדו כלל חיילים. הצבא הודיע אמנם על פתיחה בחקירת מצ"ח, אולם ניסיון ארוך שנים מלמד כי חקירות כאלה נועדו אך ורק לטיוח ההרג – לשמש עלה תאנה על ידי יצירת מצג שווא של מערכת אכיפת חוק מתפקדת ולהשתיק ביקורת שעשויה להישמע.

ביום שישי, 2.4.21, בסביבות השעה 17:30, יצא מועתז זרו, בן 13, מביתו בשכונת א-סהלה כדי לרכב על אופניו, אך גילה שהן נעלמו. חבר אמר לו ששוטר מג"ב שהם מכירים צילם את גנב האופניים, וכשמועתז פנה אליו, השוטר לעג לו ואז ריסס גז פלפל בפניו. זהו אינו מקרה חריג, אלא חלק מהשגרת חייהם של פלסטינים בחברון המלווה באלימות יומיומית מצד אנשי כוחות הביטחון.

באוקטובר 2020 הקימו מתנחלים מאחז על אדמות הכפר בית דג'ן שבמחוז שכם. התושבים, הסובלים מאז ממעשי אלימות, מפגינים מדי שבוע נגד המאחז. ב-19.3.21, במהלך ההפגנה השבועית, טיפסו כמה מהמפגינים על גבעה שם נתקלו בחיילים, ויידו לעברם אבנים. אחד המפגינים, עאטף חנאיישי, התקרב עד למרחק של כמה עשרות מטרים מאחד החיילים, שירה עליו כמה יריות, פגע בראשו והרגו. הירי הקטלני בחנאיישי, שלא סיכן את חייו של מי מהחיילים, אינו חוקי ואינו ניתן להצדקה. חנאיישי הוא ההרוג ה-39 מאז 2015 מירי חי, חסר הצדקה, באירועים שבהם פלסטינים יידו אבנים או נחשדו כמיידי אבנים.

בצלם מפרסם היום ממצאים של סקר דעת קהל חדש. הסקר, שנערך על-ידי ד״ר דליה שיינדלין וד״ר ח׳ליל שקאקי, בדק לראשונה מה כל בני האדם החיים תחת שליטה ישראלית – ישראלים יהודים ופלסטינים ונתינים פלסטינים בגדה המערבית כולל מזרח ירושלים וברצועת עזה – חושבים על המצב, על חייהם ועל העתיד ומציג ניתוח של הממצאים כיחידת אוכלוסייה אחת, במקום כשתי אוכלוסיות נפרדות. הסקר מצא ש-45% אחוזים מהאוכלוסייה בין הירדן לים סבורים כי הגדרת המונח ״אפרטהייד״ כפי שהוצגה בשאלון הסקר מתאימה, או מתאימה מאוד, לתיאור המשטר הישראלי.

ביום ראשון, 21.2.21, עצרו חיילים את שני האחים אווס ומוחמד סלאח א-דין, בני 10 ו-8, תושבי העיירה חיזמא, כשרכבו על אופניים ליד ביתם. החיילים עיכבו את השניים במשך כשעתיים, בטענה כי יידו לעברם אבנים. לאחר-מכן הם הובילו אותם כשהם אזוקים לנקודה סמוכה לכביש שמחוץ לעיירה שם תחקרו אותם, ומשם הסיעו אותם לבסיס צבאי סמוך. רק בשעות הערב המאוחרות הועברו הילדים לידי המשטרה הפלסטינית, והוחזרו לביתם בסביבות השעה 22:30 בלילה. מעצר ילדים בני שמונה ועשר - מתחת לגיל האחריות הפלילית, כשהם אזוקים ומבלי שהם והוריהם יודעים מתי יחזרו לביתם – אינו חוקי, ובוודאי שאינו מוסרי.

בליל יום שני, 1.3.21, נכנסו שוטרי מג"ב ומסתערבים של המשטרה לבית משפחת עבייד שבאל-עיסאוויה שבמזרח ירושלים ותקפו באלימות את מרוואן עבייד ובנו טארק, שנעצר. לאחר מכן נכנסה לשכונה מכת"זית של המשטרה והתיזה נוזל מצחין ברחבותיה ולתוך בית. עבייד נחקר במשטרה ואז פונה לבית חולים בשל סימני המכות שעל פניו. למחרת הוארך מעצרו ביומיים והוא שוחרר בערבות למעצר בית של שלושה ימים נוספים. אלימות משטרתית זו היא חלק מהתנהלות מתמשכת של המשטרה בשכונה, ומהווה ביטוי נוסף לדיכוי של תושבי מזרח-ירושלים בידי ישראל, שמטרתו לדחוק אותם מבתיהם ולשמר את עליונותה הדמוגרפית של האוכלוסייה היהודית בעיר.