קמפיינים

בכל השטח שבשליטת ישראל – בין הים לירדן – מתקיים משטר אחד הפועל לקידום והנצחת עליונותה של קבוצה אחת של בני אדם – יהודים – על קבוצה אחרת – פלסטינים. משטר כזה הוא משטר אפרטהייד, בניגוד לתפיסה המקובלת של ישראל כמדינה דמוקרטית המנהלת משטר כיבוש זמני. המשטר הישראלי מממש את העליונות היהודית באמצעות הנדסה גיאוגרפית, דמוגרפית ופוליטית של המרחב. כך, בעוד היהודים מנהלים את חייהם במרחב אחד רציף, בו הם זוכים לזכויות מלאות ולהגדרה עצמית, פלסטינים חיים במרחב המפורק ליחידות שונות, כשבכל אחת מהן זכויותיהם נחותות מאלה של היהודים.

ב-5.5.19, במלאות 52 שנים לכיבוש הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, השקנו פרויקט אינטראקטיבי חדש, ׳משול והפרד׳. הפרויקט ממחיש את האמצעים השונים שבהם השתמשה ישראל כדי לנגוס במרחב הפלסטיני במהלך העשורים החולפים; כיצד ישראל ריסקה אותו ליחידות שטח מצומצמות ומנותקות זו מזו והפרידה בין פלסטינים מאזורים שונים ובין פלסטינים לישראלים. הפרויקט פותח בשיתוף עם ופותח בשיתוף עם מכון המחקר Forensic Architecture.

זה לא תיאורטי וזה קורה עכשיו, כל יום, בכל רחבי הגדה המערבית: ישראל מנסה לגרש אלפי פלסטינים הגרים בכמאתיים קהילות פלסטיניות בשטח C שבגדה ומתפרנסות מרעיית צאן ומחקלאות.

בשכונת בטן אל-הווא שבלב סילוואן מתנהל מהלך הגירוש הגדול ביותר של השנים האחרונות במזרח ירושלים, בסיועם ובתמיכתם של הממשלה ובתי המשפט. לחצו על הדמויות והיכנסו לסיפור של השכונה.

במסגרת הפרויקט מוזמן הציבור לסייר בבורקה, פרבר כפרי של רמאללה שנותק ממנה בשל הגבלות שונות שהטילה עליו ישראל. באמצעות סיור וירטואלי המובל על-ידי תושבות ותושבי הכפר המשמשים כמעין מדריכי תיירים, הפרויקט מציג את סיפורו של הכפר וממחיש היבטים שונים בשגרת חייהם של פלסטינים תחת הכיבוש. הפרויקט הופק על-ידי בצלם בשיתוף עם סטודיו פולקלור הקנדי, והוא מבוסס על דו"ח בצלם הנושא את אותו שם.

לרגל יום האישה הציג בצלם את סיפוריהן של שלוש נשים המנסות לשרוד בתנאים הבלתי אפשריים כמעט של הכלכלה העזתית ולפרנס את משפחותיהן.

לפני שנה בדיוק החלו ההפצצות על עזה. עבור מאות אלפי בני אדם ברצועה הסיוט של הקיץ שעבר הפך למציאות מתמשכת. גם לאחר תום הלחימה המשיך בצלם להביא את סיפוריהם של תושבי עזה, המתמודדים עם תוצאותיה עד היום.