היעדר דין וחשבון

מתן דין וחשבון בגין פגיעות בזכויות האדם הוא מרכיב מהותי בעשיית צדק ובמימוש שלטון החוק. אלא שישראל מתחמקת מחובותיה אלה בכל הנוגע לפעולות כוחות הביטחון בשטחים ובמקום זאת בנתה מערכות חלופיות, היוצרות רק מראית עין של אכיפת חוק – הן ברמה הפלילית והן ברמה האזרחית. כתוצאה מכך, האחראים אינם נענשים והקורבנות אינם מפוצים על הפגיעה בהם – למעט מקרים בודדים וחריגים המשמשים רק להעצמת האשליה שמערכות אכיפת החוק מתפקדות. היעדר מנגנוני הרתעה וביקורת מאפשר לא רק הפרות של זכויות האדם אלא גם – בהיעדר מחיר – את המשך הכיבוש.