פורים 2021 במרכז העיר חברון: מתנחלים מבית הדסה הטרידו משפחה ויידו חפצים על בית סמוך. בהמשך מתנחלים פשטו באלימות על שכונת ואדי א-נסארא, ניפצו חלונות וניסו לחדור לדירה

בצהרי יום ראשון, חג פורים, 28.2.21, נעמדו כעשרה מתנחלים - בהם גברים, נשים וילדים - על מרפסת ההתנחלות בית הדסה שבמרכז העיר חברון. חלקם יידו אבנים ובקבוקים לעבר בית משפחת אבו חייה הסמוך וקיללו את תושביו. שגרה.

לאחר כשעה ניסו כעשרה מתנחלים, שחלקם אחזו משקאות חריפים, להיכנס לשכונת ואדי א-נסארא הפלסטינית - שבמרחק של עשרות מטרים בודדים ממנה הוקמה ההתנחלות קריית ארבע. עשרות חיילים הגיעו למקום וניסו לחסום את דרכם, מבלי להפעיל שום כוח, והמתנחלים התפרעו והתעמתו עם תושבי השכונה שיצאו מבתיהם ויידו עליהם אבנים כדי להרחיקם.

המתנחלים ניפצו את השמשה הקדמית במכוניתו של ת'אאיר דענא, תושב השכונה, בן 21, וטיפסו על שער בית משפחתו בניסיון לפרוץ פנימה. מיד לאחר מכן נכנסו כעשרה מתנחלים לבית הסמוך ועלו לקומתו השנייה, שבה שהו אותה שעה ופאא דענא, בת 44, ותשעת ילדיה הצעירים. המתנחלים ניפצו באמצעות מוט ברזל את חלון הזכוכית בדלת הכניסה בעת שמתנחלים נוספים שעמדו ברחוב השליכו אבנים על הבית וניפצו שניים מחלונותיו ואת דלת הזכוכית של המרפסת. בסופו של דבר המתנחלים לא הצליחו לפרוץ לתוך הדירה ולאחר כעשר דקות הם פונו מהבניין על-ידי כמה חיילים.

המתנחלים נשארו בשכונה והתפרעו בה עד סביבות השעה 18:30, ורק אז פונו מהמקום על-ידי המשטרה.

למחרת, בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, הגיעו חיילים לשכונה, נכנסו לבתים ועצרו שלושה תושבים בתואנה שמתנחלים הגישו נגדם תלונות: ת'אאיר דענא, שמכוניתו הושחתה, אדהם דענא, בן 33, אב לשלושה, שכלל לא היה בשכונה בעת האירוע ומוסטפא דענא, בן 20. ביום שלאחר מכן, בסביבות השעה 12:00, השלושה הועברו לחקירה בתחנת המשטרה בקריית ארבע, וכעבור כמה שעות הם שוחררו. ת'אאיר דענא שוחרר בערבות ונקבע דיון בבית המשפט בעניינו בעוד כשנה. השניים האחרים שוחררו בלא כלום.

להלן עדויות שגבו תחקירני בצלם, מנאל אל-ג'עברי ומוסא אבו השהש, אודות האירועים הקשים בפורים:

נרמין אבו חייה, בת 39, אם לחמישה ותושבת מרכז העיר חברון, סיפרה בעדותה על הטרדת המתנחלים מבית הדסה את מנוחת בני ביתה, השלכת החפצים והקללות:

ב-28.2.21, בסביבות השעה 15:00, ישבנו עם המשפחה שלי בבית, כששמענו פתאום מוזיקה רועשת וקולות בעברית שהגיעו מכיוון ההתנחלות בית הדסה. הסתכלתי דרך החלון וראיתי כמה מתנחלים, גברים, נשים וילדים בכל הגילאים, שהיו במרפסת של בניין ההתנחלות. כשהמתנחלים ראו אותי הם התחילו לקלל אותי ואת הערבים בכלל ולזרוק על הבית שלנו בקבוקים ריקים. כל זה לעיני החיילים שהיו בעמדת השמירה שליד ההתנחלות.

במשך ארבע שעות בערך המתנחלים זרקו על הבית שלנו אבנים, בקבוקים ואשפה. בסוף הגיעו חיילים נוספים והתקרבו למקום, ואז המתנחלים הפסיקו לזרוק עלינו חפצים. עם זאת, הם המשיכו לרקוד, לצרוח ולנגן מוזיקה רועשת עד שעות הלילה המאוחרות. זה הפחיד מאוד את הילדים הקטנים שלי והטריד את כולנו. לא הצלחנו לישון עד מאוחר בלילה.

ופאא דענא (41) אם לתשעה, תושבת שכונת ואדי א-נסארא בעיר חברון, סיפרה בעדותה על ניסיון הפלישה האלים של מתנחלים לתוך ביתה:

אנחנו סובלים כל הזמן מתקיפות של מתנחלים מקריית ארבע, שמיידים אבנים על הבית שלנו ועל הילדים שברחוב, בעיקר בימי שישי ושבת ובחגים יהודים. האירוע האחרון היה ב-28.2.21, בסביבות השעה 17:30. הייתי בבית ושמעתי צעקות. הילדים שלי דיאא (12) וחמיד (7), היו בחוץ אז יצאתי החוצה מהר וראיתי בערך עשרה מתנחלים, בשנות העשרים שלהם, שתקפו את הבתים ברחוב ופגעו במכונית של שכן שלנו. ראיתי שהמתנחלים מחזיקים בבקבוקים, חלק ריקים וחלק מלאים – וכמה צעירים מהשכונה ניסו להרחיק אותם.

אספתי את הילדים שלי, נכנסנו הביתה, עלינו לקומה השנייה וסגרנו את הדלת. מרוב פחד דחפתי את אחת הספות וחסמתי איתה את הדלת. ראיתי דרך חלון הזכוכית בדלת בערך עשרה מתנחלים שעלו במדרגות של הבית והתחילו לחבוט בדלת עם מוט ברזל. הם שברו את החלון בדלת. באותו זמן, אבנים פגעו בחלונות שפונים לרחוב וניפצו את הזגוגיות וגם את דלת הזכוכית של המרפסת. הילדים התחילו לבכות ולצעוק ורעדו מפחד. ניסיתי להרגיע אותם והכנסתי אותם לחדר שלהם. גם אני התחלתי לצעוק מתוך החדר ולבקש עזרה. המתנחלים ניסו במשך כמה דקות לפתוח את דלת הכניסה שלנו, עד שכמה חיילים עלו למעלה והורידו אותם לרחוב. הם נשארו ברחוב עד שעות הערב ואז החיילים והשוטרים הרחיקו אותם.

אמו של ת'אאיר, ס. (46), אם לשישה, תושבת שכונת ואדי א-נסארא בעיר חברון, סיפרה בעדותה על רגעי האימה שחוותה בעקבות תקיפת המתנחלים:

יצאתי מהבית עם הילדים כששמעתי צעקות בעברית. היו ברחוב תושבים מהשכונה ובערך שמונה מתנחלים בשנות העשרים לחייהם. אני חושבת שהם היו שיכורים, כי חלקם החזיקו בקבוקים ריקים של אלכוהול. ראיתי אותם שוברים אבני בנייה וזורקים אבנים על השמשה הקדמית של המכונית של הבן שלי, שחנתה מול הבית. ראיתי כמה מתנחלים רבים עם הבן שלי ת'אאיר, אחרים ניסו לתקוף את בני בילאל, בן 18, אבל הצלחתי לחלץ אותו מידיהם. ארבעה חיילים ניסו לעצור את בילאל וקרעו את החולצה שלו, אבל חילצתי אותו גם מידיהם, הכנסתי אותו הביתה ונעלתי את הדלת.

בסביבות השעה 3:00 התעוררתי מדפיקות חזקות בדלת. הערתי את שלושת הבנים שלי ואמרתי להם להתלבש כי הנחתי שאלה חיילים שפולשים לבית שלנו. פתחתי את הדלת וכעשרה חיילים נכנסו והתפזרו בבית. הם לא מצאו את הבנים כי הם ברחו מהדלת האחורית אחרי שהערתי אותם. אחרי כמה דקות הגיעו שלושה חיילים שהחזיקו את שלושת הבנים שלי, ואז הם הובילו את ת'אאיר אל מחוץ לבית. אני וגיסתי ניסינו לחלץ את ת'אאיר מידיהם ויצאנו אחריהם לרחוב אבל לא הצלחנו. ראיתי שהחיילים עצרו עוד צעירים. דאגתי לת'אאיר. הוא כמעט לא רואה בעין אחת ולפני שבוע הוא נפל ושבר את היד.

החיילים לקחו אותו ואת הצעירים האחרים לתחנת המשטרה בקריית ארבע, למרות שהשוטרים ראו את המכונית של ת'אאיר שהמתנחלים השחיתו.

אדהם דענא (33) אב לשלושה, תושב שכונת ואדי א-נסארא בעיר חברון, על מאסר השווא שלו בעקבות תלונת המתנחלים שפשטו על שכונתו:

ב-28.2.21, בסביבות השעה 18:30, חזרתי מהעבודה הביתה. השכנים סיפרו לי שקודם מתנחלים תקפו בתים ומכוניות. נכנסתי הביתה והלכתי לישון מוקדם. בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר שמעתי דפיקות בדלת וחיילים צועקים "לפתוח!". החיילים שאלו אם אני אדהם, אמרו לי להביא את תעודת הזהות שלי וחייל הודיע לי שהולכים לעצור אותי. הם הובילו אותי החוצה והכניסו אותי לג'יפ שבו כבר היו שני אנשים – בהתחלה לא זיהיתי אותם בגלל כיסוי העיניים ששמו להם, אבל אחר-כך הבנתי שאלה ת'אאיר ומוסטפא דענא. הג'יפ הסיע אותנו לתחנת המשטרה בקריית ארבע.

החזיקו אותנו בתחנה עד למחרת, ורק בסביבות השעה 12:00 התחילו לחקור אותנו. אני נחקרתי ראשון - האשימו אותי בתקיפת מתנחלים שנכנסו לשכונה. הכחשתי את זה כמובן ואמרתי להם שחזרתי הביתה מהעבודה רק ב-18:30 וכשהגעתי לא היה פה כלום ולא היו מתנחלים. החוקר לא האמין לי ואמר שהמתנחלים הגישו נגדי תלונה. שוב הסברתי להם שלא הייתי שם בזמן האירוע ושהם יכולים להסתכל בתמונות ובווידיאו שהתושבים צילמו. אחרי יותר משעה שיחררו אותי בלי להאשים אותי בכלום. חיכיתי עד 17:00 ואז שיחררו את השניים האחרים – והבנתי מת'אאיר שהוא שוחרר בערבות, בלי להפקיד כסף, וקבעו לו משפט לעוד שנה.