ביום שישי, 31.1.20, בשעות הבוקר, הגיעו מתנחלים לשטח מרעה שמדרום-מערב לקהילה, גירשו ממנו שני רועי צאן מהקהילה ורדפו אחריהם. לאחר מכן הזעיקו המתנחלים משטרה בתואנה שהרועים תקפו אותם. השוטרים עצרו את הרועים, שהוחזקו למשך יומיים בכלא עופר ושוחררו לאחר שאביהם שילם שניים מהרועים, שהוחזקו למשך יומיים בכלא עופר ואז שוחחרו לאחר שילם 1,500 ש"ח עבור כל אחד מהם.
מוחמד עווד (44), אביהם של הרועים, תושב ח'ירבת עין אל-חילווה, סיפר בעדות שמסר ב-4.2.20 לתחקירן בצלם עארף דראר׳מה:
במרחק כ-200 מטר ממזרח לקהילה שלנו נמצאת ההתנחלות משכיות ולפני שנה בערך מתנחלים הציבו קרוואן ומכלאת בקר מדרום לבתים שלנו ולפעמים הם רועים את הבקר שלהם בשדות מעובדים של הקהילה. אנחנו סובלים באופן קבוע מהטרדות של מתנחלים כשאנחנו רועים את הצאן שלנו. הם מגרשים אותנו ומזמינים משטרה וחיילים שמרחיקים אותנו מהאזור ולפעמים מעכבים אותנו למשך שעות.
ב-31.1.20 שני הבנים שלי יצאו למרעה בבוקר. אחרי כמה שעות נודע לנו שהמשטרה עצרה אותם ולקחה אותם למקום לא ידוע. זה היה סוף שבוע ולא הצלחנו לברר איפה הם. רק ביום ראשון הודיעו לנו מאחד הארגונים שיש להם דיון באותו יום בבית המשפט בסאלם. נסעתי לשם וחיכיתי הרבה שעות אבל הם לא הגיעו. התברר שלקחו אותו לעופר. הגעתי לשם למחרת והיה דיון. שחררו אותם אחרי שדרשו מאיתנו לשלם עבור כל אחד 1,500 ש"ח. סתם עצרו אותם. בלי שום סיבה, רק כדי לרצות את המתנחלים ולמנוע מאיתנו לרעות את הצאן שלנו באזור.
אנחנו לא יודעים מה לעשות. המתנחלים רוצים לגרש אותנו ולשלול את מקור הפרנסה שלנו, ואין לנו בפני מי להתלונן. הצבא והמשטרה עושים יד אחת עם המתנחלים. הם משתלטים על עוד ועוד אדמות, ואז חוסמים את הגישה שלנו אליהן ואומרים שאלו אדמות שלהם. בן לילה זה הופך לשטח שלהם והחיים שלנו הופכים לסיוט. אנחנו רק רוצים לחיות כאן ואין לנו מקור פרנסה אחר. המתנחלים כבר נהיו כמו מדינה עצמאית, והם אלימים מאוד. יום אחד הם מדברים איתנו ולמחרת תוקפים אותנו, ואין לנו שום אפשרות להתמודד איתם. הם חמושים ויש להם מדינה שלמה מאחוריהם. הם לא השאירו שום דבר לצאן שלנו, הפרות שלהם הרסו לנו הכול. הם עושים מה שהם רוצים. הפרות נכנסות לשדות הזרועים שלנו ואוי ואבוי לנו אם ננסה לגרש אותן.