דיר שרף, מחוז שכם: חיילים גירשו מוסקים מאדמותיהם בתואנה שהעצים שייכים למתנחלים

ביום שני, 13.10.25, בסביבות 8:00, הגיעה משפחת חקלאים מהעיירה דיר שרף לאדמותיה שבמערב העיירה, שבמרחק של כ-200 מטר הוקמה ההתנחלות שבי שומרון.

בני המשפחה מסקו את זיתיהם, עד שבסביבות 10:30 הגיעו למקום שני חיילים בכלי-רכב צבאיים, יצאו מהרכב ושאלו את בני המשפחה למעשיהם במקום. החיילים טענו כי הזיתים שייכים למתנחלים, איימו לעצור את בני המשפחה אם לא יעזבו את המקום וגרשו אותם, מבלי לאפשר להם לאסוף את היבול שהספיקו למסוק, וחלק מציוד המסיק.

לאחר כשעה, ואחרי שפנו למועצה וקיבלו אישור לכך דרך המת״ק הפלסטיני, חזרו בני המשפחה לאסוף את הציוד והיבול שנותר מאחור.

ריאד מרעי, בן 81 ואב לשישה סיפר בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי:

ביום שני, 13.10.25, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגעתי ביחד עם אחותי פרדוס, בת 70, ועם הבן שלי, איחסאן, בן 48, לאדמה שלי, שממוקמת ממערב לכפר, באזור שנקרא א-דקאיק. יש לי שם שטח של שלושה דונם עם בערך 70 עצי זית. את העצים נטעו אבא שלי ודוד שלי בשנות הארבעים של המאה הקודמת. העצים גדולים ופוריים, ואנחנו בדרך כלל מגיעים למסוק את הזיתים בלי תיאום מוקדם.

בדרך כלל אנחנו מפיקים מהמטע הזה בערך 15 מכלי שמן, אבל השנה היבול היה דל.

פתאום הגיע רכב צבאי שעצר בכביש 60 במרחק של בערך מאה מטר מהשטח שלנו. החיילים צעקו ודרשו שנעזוב. הם דרשו לראות את תעודת הזהות של אחותי, והיא אמרה שהיא לא הביאה אותה. אנחנו בדרך כלל לא מגיעים למטעים עם תעודות.

החייל איים לעצור אותה אם לא תציג תעודה תוך דקה. הוא דיבר בערבית משובשת ובני איחסאן פנה אליו באנגלית, אבל החייל דרש שנדבר רק עברית. הם אמרו לנו שזו האדמה של המתנחלים ושגם הזיתים שייכים להם, ואיחסאן השיב שסבא שלו נטע את העצים ואנחנו מוסקים אותם מדי שנה. החיילים גירשו אותנו ואפשרו לנו לקחת רק את המים, האוכל וכלי העבודה, אבל אסרו עלינו לקחת את הזיתים והיריעות. עזבנו את המקום.

אחר-כך, בני איחסאן התקשר לראש המועצה המקומית, וזה פנה ללשכת הקישור הפלסטינית שעדכנה אותו לאחר כשעה שאנחנו יכולים לחזור לקחת את הזיתים והיריעות. הלכנו ולקחנו אותם, ומאז לא חזרנו למסוק שם, ואנחנו מחכים שהמת"ק הפלסטיני יערוך לנו תיאום עם הצבא, כדי שנוכל להמשיך במסיק.

יש לנו עוד חלקת אדמה ליד שבי שומרון, בשטח של 13 דונם עם בערך 400 עצי זית. עד המלחמה בעזה, היינו מגיעים לשם בדרך כלל בלי שום צורך בתיאום, אבל מאז 2023, דורשים מאיתנו לתאם את ההגעה והקצו לנו רק שלושה ימי מסיק אז נאלצנו להעסיק פועלים כדי להספיק למסוק הכל. כרגע עוד לא ברור לנו איך זה יתנהל השנה.