
פברואר 2020
התושבים הפלסטינים בשכונת בטן אל-הווא שבסילוואן חיים בסיר לחץ מבעבע: כתוצאה ממדיניות מכוונת של הרשויות הישראליות, ובראשן עיריית ירושלים - השכונה צפופה, מוזנחת, ללא תשתיות ציבוריות וללא מבני ציבור הנחוצים כל כך לקיום חיי היומיום.
כאילו אין די בכך, מרחף מעל ראשי התושבים איום מתמיד בגירושם מבתיהם: הרשויות הישראליות, באמצעות עמותת "עטרת כהנים" ובאישור מלא של בתי המשפט – כולל בית המשפט העליון – פועלות כדי לגרש כ-700 מתושבי השכונה מבתיהם, תוך שהן מתעלמות מהעובדות ומתבססות על טיעונים מפוקפקים ועל פרשנויות משפטיות לקויות.
עד היום גורשו כבר 14 משפחות ולאחרונה אישר בית משפט השלום, בשלושה מקרים שונים, את גירושן של ארבע משפחות נוספות מבתיהן: משפחת שוויכי, משפחת עודה, משפחת דוויכ ומשפחת א-רג'בי, המונות 47 תושבים, בהם 14 קטינים. מאות תושבים אחרים חיים בחוסר ודאות תמידי בנוגע לעתידם ולעתיד ילדיהם, ללא אפשרות אמיתית להשפיע על חייהם ולעצב אותם כרצונם.
מעבר המתנחלים אל לב השכונה הפלסטינית הפך את חיי התושבים לבלתי נסבלים. הם נדרשים לחיות לצד שכנים עוינים, המביאים איתם "נדוניה" בדמות חיילי מג"ב ומאבטחים חמושים – הרואים בפלסטינים איום תמידי ומתייחסים אליהם בהתאם. כל משפחה כזו מנכיחה את הכוונות המוצהרות של ישראל בשכונה: סילוק של מאות תושבים והשתלטות על בתיהם.
בלוג הצילום בעיניים פקוחות של בצלם מופץ תחת רישיון ייחוס 4.0 בין־לאומי של Creative Commons. ניתן לעשות שימוש חופשי בתמונות המופיעות כאן, אך יש לציין את שם הצלם/ת ואת ארגון "בצלם" כיוצרים בכל שימוש פומבי בהן.
משטר הכיבוש הישראלי כרוך ממהותו בהפרה שיטתית של זכויות האדם. בצלם פועל במטרה להביא לסיומו, מתוך הכרה שרק בדרך זו ניתן לממש עתיד בו זכויות האדם, דמוקרטיה, חירות ושוויון יובטחו לכל בני האדם – פלסטינים וישראלים – החיים בין הירדן לים.