דילוג לתוכן העיקרי

מתנחלים תקפו חקלאים, פגעו בלולי תרנגולות וגרמו למותם של למעלה מ-300 עופות בכפר קוסרה

במהלך יום שבת, 26.9.20, בסביבות השעה 11:00, מתנחלים תקפו באבנים חמישה מבני משפחת זיאד בשעה שעיבדו את חלקת האדמה שלהם מדרום-מזרח לכפר קוסרה שבמחוז שכם. כחצי שעה לאחר מכן כרתו מתנחלים את ענ...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

מתנחלים תקפו חקלאים, פגעו בלולי תרנגולות וגרמו למותם של למעלה מ-300 עופות בכפר קוסרה

במהלך יום שבת, 26.9.20, בסביבות השעה 11:00, מתנחלים תקפו באבנים חמישה מבני משפחת זיאד בשעה שעיבדו את חלקת האדמה שלהם מדרום-מזרח לכפר קוסרה שבמחוז שכם. כחצי שעה לאחר מכן כרתו מתנחלים את ענפיהם של 12 עצי זית בני שלוש ל-12 שנים, במרחק של כ-150 מאדמותיה של משפחת זיאד, השייכים למשפחה אחרת. כשעה מאוחר יותר, הגיעו עשרות מתנחלים לדרום הכפר, תקפו באבנים שני לולי תרנגולות בשולי הכפר השייכים לפאדי עטאללה וג'מאל חסן. המתנחלים נכנסו לתוך אחד הלולים, רדפו אחרי התרנגולות, בעטו בהן, חיבלו במכלי מים ובצנרת וגרמו למותן של כמאתיים תרנגולות ולמעלה ממאה אפרוחים. המתנחלים אף הציתו טרקטור ומשאית, אך הבעלים הספיקו לכבות את האש לפני שמכלי הדלק התפוצצו. במהלך התקיפות, עשרות מתנחלים נוספים הצטרפו למתנחלים שתקפו את לולי התרנגולות.

במהלך כל היום חיילים ליוו את המתנחלים במסעות ההרס שלהם ואף ירו גז מדמיע וכדורי מתכת מצופי גומי על תושבי הכפר שהגיעו למקום בניסיון לסייע למותקפים.

בסביבות השעה 14:00 הגיעו למקום גם כשלושים שוטרי משמר הגבול, שירו גם הם רימוני גז מדמיע וכדורי מתכת מצופי גומי על התושבים. שניים מהתושבים נפצעו. בשלב זה נסוגו המתנחלים לכיוון נקודת ההתנחלות אש קודש, והתושבים חזרו לתוך הכפר. החיילים והשוטרים המשיכו להסתובב באזור עד סביבות השעה 18:30.

זהו סתם עוד יום שגרתי עבור פלסטינים, מתנחלים וחיילים בגדה – מציאות שישראל מתחזקת, מעודדת ומגבה כדי לקדם את מטרותיה שלה, תוך אדישות מוחלטת להשלכות ההרסניות שלה על התושבים הפלסטינים.

להלן פירוט האירועים שהתרחשו באותו יום. את העדויות גבתה תחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי ב-28.9.20:

11:00: מתנחלים תקפו את בני משפחת זיאד בשעה שעיבדו את אדמתם

לאפי זיאד, בן 53, נשוי ואב לשישה, תושב מחנה הפליטים שועפאט במזרח ירושלים, עבד עם ארבעה מבניו, בני עשר עד 25, בחלקת האדמה שרכשו באדמות הכפר קוסרה, במרחק של כקילומטר מבתי הכפר מכיוון דרום-מזרח.

בסביבות השעה 11:00 הגיעו למקום כשבעה מתנחלים, אחד מהם רכוב על טרקטורון, כשחמישה חיילים מלווים אותם. המתנחלים הורו לבני המשפחה להסתלק מהמקום בעוד שהחיילים עמדו בצד ולא התערבו בנעשה. זיאד סירב לעזוב ולאחר ויכוח קצר, שבמהלכו איים על המתנחלים במעדר, אחד החיילים ניגש אליהם וניסה להרגיע את הרוחות. לאחר מכן עזבו המתנחלים את המקום. אולם, לאחר כחצי שעה הגיעו למקום כשלושים מתנחלים, ששוב היו מלווים בחיילים. המתנחלים תקפו את בני המשפחה באבנים בעוד החיילים עמדו וצפו מהצד. בני המשפחה ניסו תחילה להתגונן באמצעות יידוי אבנים, אך הם היו מעטים ונאלצו להסתתר מאחורי מכוניתם. האבנים שהשליכו המתנחלים פגעו בארבעה מהם. רועה צאן שעבר בסמוך הזעיק עזרה וכעשרה מתושבי הכפר נחלצו לעזרת המותקפים. בשלב זה ניפצו המתנחלים שתיים משמשות המכונית של זיאד ואז התרחקו מערבה לאדמות משפחת עבד אל-מונעם, שם, כפי שהתגלה מאוחר יותר, הם כרתו 12 עצי זית.

זיאד ובניו נסעו לקופת חולים בירושלים, משם הופנו לבית החולים הדסה הר הצופים, שם טופל אחד מהבנים בגין פצע בראשו.

כשני קילומטרים מחלקת האדמה של המשפחה הוקם, בשנת 2001, מאחז אש קודש.

לאפי זיאד תיאר את תקיפת המתנחלים בעדות שמסר לבצלם:

בסביבות השעה 11:00, בזמן שאני והילדים עבדנו באדמה שלנו, הגיעו פתאום בערך שבעה מתנחלים, אחד מהם על טרקטורון. הם התקדמו אלינו ודרשו שנפסיק את העבודה ושנצא משם. ראיתי שלאדמה שלנו הגיעו גם חמישה חיילים בערך.

התווכחתי עם המתנחל בעברית והרמתי באוויר את המעדר שבו השתמשתי, כדי לנסות להרחיק את המתנחלים הפולשים. אמרתי לו שזו האדמה שלי, ויש לי מסמכים, ושהם צריכים להסתלק. הבהרתי גם לחייל שהוא צריך להרחיק את המתנחלים. בסוף המתנחלים באמת נסוגו ויצאו מהשטח שלנו, והחיילים הלכו איתם. חשבתי שבזה נגמר העניין ואנחנו המשכנו לעבוד.

אבל אחרי איזה רבע שעה הגיעו פתאום בערך שלושים מתנחלים רעולי פנים ותקפו אותנו באבנים. היו איתם גם כמה חיילים, שלא נקפו אצבע כדי למנוע את התקיפה. הם נתנו להם לתקוף אותנו, ולא הייתה לנו ברירה אלא ליידות לעברם אבנים כדי להגן על עצמנו. הם היו רבים והאבנים שלהם נפלו עלינו כמו גשם. התחבאנו מאחורי המכונית שלנו כדי להתגונן, אבל למרות זאת פגעו בי כמה אבנים, ביד, בגב וברגל. גם שלושה מהילדים שלי נפגעו מאבנים.

בינתיים הגיעו למקום בערך עשרה תושבים מקוסרה, ובהם יו"ר המועצה המקומית, אחרי שרועה צאן שראה מה קורה הזעיק אותם. כשהמתנחלים ראו את האנשים מגיעים, הם ניפצו באבנים את שמשות האוטו שלי ואז הסתלקו. אנחנו נסענו בחזרה לירושלים, והלכנו למרפאה של קופת חולים.

אני לא רואה טעם להגיש תלונה במשטרה. אני לא רוצה בעיות. בסוף יאסרו אותנו ולא אותם. ואין לי כוח לדיונים בבתי משפט. אני לא רוצה בעיות איתם. אני רק רוצה שהילדים שלי יהיו בריאים ושלמים.

14:00-12:00: עשרות מתנחלים מלווים בחיילים תקפו שני לולי תרנגולות, גרמו למותן של 200 תרנגולות ולמעלה ממאה אפרוחים והציתו שני כלי-רכב

במשך כשעתיים, עברו עשרות מתנחלים בין שני לולי תרנגולות השייכים לתושבי הכפר – יידו לעברם אבנים, הרסו את צינורות המים, פגעו ברכוש וניסו להצית טרקטור ומשאית – כל זאת בעוד חיילים נמצאים בסמוך להם ומאפשרים להם לעשות כרצונם. רק לאחר שהגיעו למקום שוטרי מג"ב עזבו המתנחלים את המקום.

בסביבות השעה 12:00 באותו יום הגיעו כשלושים מתנחלים ללול תרנגולות בבעלות פאדי עוואטלה, תושב קוסרה, העומד כקילומטר מבתי הכפר. המתנחלים יידו אבנים על הלול, שברו ארבעה מהמאווררים המותקנים בו, ניקבו את מכלי המים שלו וחתכו את הצינורות. כתוצאה מכך נקטעה אספקת המים לאפרוחים ולמעלה ממאה אפרוחים מתו בצמא. המתנחלים אף ניקבו את צמיגי מכוניתו של עוואטלה. עוואטלה, שהיה אותה עת בלול ונעל את עצמו במשרדו כדי להתגונן מפני האלימות. הוא צפה במתרחש באמצעות מצלמות האבטחה.

כקילומטר מהלול הקימו מתנחלים את המאחז אש קודש.

אחד המאווררים ששברו המתנחלים בלול של עווטאלה. התמונה באדיבות פאדי עוואטלה

פאדי עוואטלה, בן 32, נשוי ואב לארבעה, תיאר גם הוא את התקיפה על הלול בעדות שמסר לבצלם:

בערך בשעה 12:00, כשנחתי בחדר שלי שצמוד ללול, התקשר אליי אחד מתושבי הכפר והזהיר אותי שיש מתנחלים באזור. פתחתי את דלת החדר ומיד ראיתי מולי בערך שלושים או ארבעים מתנחלים. הם היו במרחק של 15 מטרים ממני.

המתנחלים התחילו לזרוק אבנים על המאווררים של הלול ושברו ארבעה מתוך 16 מאווררים. הייתי שם לבד, נכנסתי מיד חזרה לחדר ונעלתי את הדלת מאחורי. התקשרתי לאבא שלי ולאחים שלי שיבואו לעזור. כשהמתנחלים ראו אותי הם התחילו לצעוק ולקלל אותי בעברית. הבנתי כמה מילים כמו ״מחבלים״. הם ניקבו את מכלי המים והפילו אותם ואת תושבות המתכת שלהם על הרצפה וחתכו את הצינורות. הם גם שברו אחד מחלונות המכונית שלי וניקבו את הצמיגים שלה. התקיפה נמשכה בערך רבע שעה או עשרים דקות, ואז הם הסתלקו.

יצאתי מהחדר לבדוק את הנזק וראיתי שהתרנגולות והאפרוחים נשארו בלי אספקת מים. התקשרתי למועצת הכפר להודיע על התקיפה.

מכלי המים בלול של עווטאלה לאחר התקפת המתנחלים. התמונה באדיבות פאדי עוואטלה

המתנחלים עברו לתקוף את הלול השכן של משפחת חסן, במרחק של כ-300 מטר מהמקום. עם הגיעם לשם הצטרפו לתוקפים עשרות מתנחלים נוספים, ועמם כעשרה חיילים. המתנחלים תקפו את הלול באבנים והסבו נזק לגג. בנוסף, הם ניקבו את צמיגיו של טרקטור, שחנה במקום, והציתו אותו. למרבה המזל הספיק ג'מאל חסן, שהוזעק למקום, לכבות את האש.

ג'מאל חסן, בן 31, נשוי ואב לתינוקת תושב קוסרה סיפר בעדות שמסר לבצלם:

בשעות הצהריים הייתי בעבודה. אחי נידאל התקשר אלי ואמר לי שמתנחלים תוקפים את הלול שלנו. בדיוק כמה ימים לפני כן מכרנו את כל העופות שלנו, בערך 11,000. על הכביש בדרך ללול ראיתי כמה תושבים מהכפר ובערך שבעים מתנחלים ששברו כל דבר מסביב לחווה. איתם היו כעשרה או 15 חיילים. החיילים צעקו עליי ותחקרו אותי לאן אני הולך. עניתי להם שזה הלול שלי ואז הם אפשרו לי להמשיך לנסוע לשם. הם התרוצצו אחרי המתנחלים, אמרו להם להתרחק ואפילו דחפו אותם קצת, אבל זה לא עזר.

ראיתי שהמתנחלים הציתו את הטרקטור שלנו. הוצאתי מהמכונית את מטף הכיבוי וכיביתי את האש. הם פגעו במיכל הסולר של הטרקטור וניקבו את ארבעת הצמיגים שלו. בנוסף הם שברו שישה פרוג'קטורים מסביב ללול ומכלי מים גדולים וגם יידו אבנים על הלול עצמו ועשו חורים בגג שלו. בינתיים הגיעו גם אבא שלי, עדלי, בן 63, ואח שלי, חג'אג', בן 30, והמתנחלים התרחקו. חשבנו שזה נגמר אבל אז ראיתם שהם הולכים לכיוון הלול של השכן שלי פאדי, העומד כ-300 מטר מהלול שלנו, ומיידים אבנים גם על הלול שלו.

בשעה 13:00 חזרו המתנחלים ללול של פאדי עוואטלה, נכנסו לתוכו, רדפו אחרי התרנגולות, בעטו בהן ושברו את מתקני ההאכלה של התרנגולות. לאחר כרבע שעה, התרחקו המתנחלים ואביו של עוואטלה, סאלם, בן 66, ושני אחיו, שאדי, בן 30, ומוסעב, בן 24, הגיעו למקום, עזרו לו לחבר מחדש את צינורות המים והזמינו עוד מים למיכל המים.

פאדי עוואטלה המשיך וסיפר:

הופתעתי שהמתנחלים חזרו. הפעם הם היו הרבה יותר אנשים. נכנסתי שוב לחדר שלי. חלק מהמתנחלים, בערך 15, פלשו לתוך הלול של התרנגולות, שיש בו 4,000 תרנגולות בנות 35 ימים. הם בעטו בתרנגולות ודרכו עליהן וגם שברו את מתקני ההאכלה וההשקיה שלהן. יכולתי לראות כל מה שהם עושים במצלמות האבטחה. כמה מתנחלים הרימו תרנגולות ולקחו אותן איתם. הם שברו גם מצלמה בכניסה של הלול.

הם התנהגו כמו פראי אדם, לא האמנתי למראה עיני. לא העזתי לצאת מהחדר שלי כי הם היו הורגים אותי. הם פשוט פושעים. אני לא מסוגל בכלל להפנים את מה שקרה. הם גרמו למוות של בערך 200 תרנגולות, כי כשהן נבהלות הן מתחילות לטפס אחת על השנייה ולרמוס אחת את השנייה למוות. האירוע נמשך בערך עשרים דקות ואז המתנחלים עזבו.

בינתיים הספקתי להזמין מים. יש לי בערך 13,000 אפרוחים בני תשעה ימים בצריף שליד הלול של התרנגולות. בערך מאה מהם מתו מצמא בארבע השעות שחלפו עד שהצלחתי לחדש את אספקת המים.

המתנחלים חזרו אל משפחת חסן, הפעם תקפו גם את ביתה, הניצב סמוך ללול. לאחר מכן, בסביבות השעה 14:00, הם שבו ללול של עוואטלה, זרקו רימון הלם לעברו ולעבר בני משפחתו וניסו להצית את המשאית של ספק המים שהגיע למקום. רק אז, כשעתיים מתחילת האירוע, הגיעו למקום כשלושים שוטרי מג"ב. הם הרחיקו את המתנחלים, שנסוגו לכיוון אש קודש, וירו רימוני גז וכדורי מתכת מצופי גומי לעבר תושבי קוסרה שהתאספו במקום. שניים מהתושבים נפצעו. השוטרים והחיילים נשארו באזור עד סביבות השעה 18:30.

ג'מאל חסן תיאר בעדותו:

המתנחלים חזרו שוב לכיוון שלנו. אני, אבא שלי ואחי נכנסנו לבית שליד הלול, נעלנו את הדלת ועלינו אל הגג. הם זרקו אבנים כשהחיילים עומדים לידם. הם ניסו לעקור את הרשת שהרכבנו על החלונות נגד אבנים שמשליכים מתנחלים. אמרתי לאחד החיילים: תסתכל מה הם עושים! הוא סימן לי ביד וגם אמר לי בערבית שהוא לא יכול לעשות כלום. ההתקפה נמשכה בערך עשר דקות או יותר.

בינתיים המתנחלים התחלקו לקבוצות והחיילים התפלגו כדי לשמור עליהם. המתנחלים התרחקו מאיתנו שוב והלכו לכיוון הלול של פאדי וניסו להגיע גם לבתים של התושבים. החיילים רדפו אחריהם ממקום למקום ואז התפרסו בכמה נקודות. בינתיים הגיעו עוד תושבים מהכפר שניסו להתקרב ללול שלנו אבל החיילים ירו עליהם גז מדמיע וכדורי "גומי" כאילו הם הבעיה ולא המתנחלים. המתנחלים ניסו לתקוף את פאדי בפעם השלישית והחיילים לא עשו כלום חוץ מלירות גז מדמיע וכדורי "גומי" לעבר התושבים.

עוואטלה תיאר בעדותו את סוף האירוע:

כשספק המים הגיע, המתנחלים הגיעו פתאום שוב וזרקו עלינו רימון הלם. הספקנו להסתגר בחדר יחד עם אבא שלי, האחים שלי וספק המים. ראינו אותם במצלמות מציתים את המשאית של ספק המים שחנתה בחוץ. יצאנו החוצה וכיבינו את האש עם חול, ואז בדיוק הגיעו עשרות שוטרי מג"ב והרחיקו את המתנחלים.

זו לא הפעם הראשונה שקורה משהו כזה. בשנה שעברה, בעונת המסיק, הם הרסו לנו שדה וגרמו להפסדים אדירים. הם תקפו לנו גם אז את הלול, אבל הפעם זה היה הרבה יותר גרוע. הפסדתי עשרות אלפי שקלים וזה הפסד שאני לא מסוגל לספוג.

סרטונים אחרונים