דילוג לתוכן העיקרי

קצין תקף מפגין, דרך על צווארו ועיכב את פינויו מהמקום באיומי נשק

ביום שלישי, 1.9.20, בשעות הצהריים, התקיימה תהלוכה נגד הפקעתם של יותר מ-700 דונם מאדמות הכפרים שופה וא-ראס שבמחוז טול כרם, עבור הקמת אזור התעשייה "בוסתני חפץ" . בהפגנה השתתפו כמאתיים בני א...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

קצין תקף מפגין, דרך על צווארו ועיכב את פינויו מהמקום באיומי נשק

ביום שלישי, 1.9.20, בשעות הצהריים, התקיימה תהלוכה נגד הפקעתם של יותר מ-700 דונם מאדמות הכפרים שופה וא-ראס שבמחוז טול כרם, עבור הקמת אזור התעשייה "בוסתני חפץ" . בהפגנה השתתפו כמאתיים בני אדם, בהם תושבי כפרים באזור ופעילים מארגוני זכויות אדם ובמקום נכחו גם עיתונאים שסיקרו אותה. זוהי ההפגנה השלישית בחודש האחרון נגד הפקעת אדמות אלה.

באזור התפרסו עשרות חיילים וכשהמפגינים נעמדו מול הכביש הראשי (557) חלק מהחיילים השליכו לעברם רימוני גז והלם ואחרים דחפו אותם כדי להרחיקם מהכביש. שלושה מהחיילים עמדו בסמוך למקום אליו נסוגו המפגינים.

לאחר כשעה, התפתח ויכוח בין אחד המפגינים לקצין, אחד משלושת החיילים המוזכרים לעיל. הקצין איים על המפגין בנשקו ואז נעמד ביניהם מפגין אחר, ח'יירי חנון, בן 61, תושב הכפר ענבתא. הקצין דחף את חנון, הפיל אותו ארצה, דרך על צווארו בחוזקה ואזק את ידיו מאחורי גבו. שני חיילים אחרים הורו למפגינים האחרים להתרחק באיומי נשק.

ח'יירי חנון בהפגנה, לפני תקיפתו. צילום: מוחמד חאמד, 1.9.20

לאחר שיידיו של חנון נאזקו הרימו אותו החיילים מהקרקע והקצין הוביל אותו הצידה. התפתח ויכוח מילולי בין המפגינים לשלושת החיילים ולאחר כרבע שעה הצליחו המפגינים לחלץ מידם את חנון ולקחו אותו למכונית שחנתה בסמוך, כדי לפנותו משם. לאחר שחנון נכנס למכונית ניגש הקצין לחלון הנהג, ניפץ את הזגוגית עם נשקו והורה לנהג לצאת מהמכונית, באיומי נשק. רק לאחר כרבע שעה, כאשר הגיע למקום אמבולנס פלסטיני, איפשרו החיילים את פינויו של חנון מהמקום.

ביום שני, 21.9.20, בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר פשטו כ-15 חיילים על ביתו של ח'יירי חנון, ערכו בו חיפוש, החרימו שני מחשבים ניידים ושני פלאפונים, שלו ושל בתו, ועצרו אותו. לבני המשפחה לא ידוע מדוע נעצר ורק יומיים לאחר מעצרו נודע להם באמצעות עיתונאית כי הוא מוחזק בכלא עופר.

בתגובה לפרסום תיעוד האירוע בעיתון הארץ, קבע דובר צה"ל כי במקום התנהלה "הפרת סדר אלימה" ובמהלכה "פלסטיני, שמוכר כמסית מרכזי ומשתתף בהפרות סדר רבות במרחב יהודה ושומרון, דחף את מפקד הכוח מספר פעמים וניסה ליצור פרובוקציה. מפקד הכוח גילה איפוק, אך לאחר מספר תקיפות כלפיו, נאלץ הכוח לעצור את החשוד מאחר שהמשיך לתקוף את הכוח ולהפר את הסדר. החשוד אף התנגד למעצרו, ועל כן הכוח נאלץ לאזוק אותו. לאחר מעצרו הוענק לחשוד טיפול רפואי במקום".

תגובה זו מנותקת לחלוטין ממה שהתרחש בשטח, תועד בווידיאו ולא ניתן באמת לחלוק עליו: קצין חמוש, מוקף בחיילים חמושים נוספים, תקף מפגין לא חמוש בן 61, הטיל אותו על הקרקע, דרך על צווארו, אזק אותו בחוזקה ואז ניסה למנוע את פינויו לטיפול רפואי תוך שהוא מאיים על אדם נוסף. הגיבוי של המערכת הצבאית לא ניתן כאן רק למעשה האלימות הקונקרטי אלא גם לאיסור הגורף שישראל מטילה על התושבים הפלסטינים לבטא מחאה מכל סיבה שהיא בכל עניין שהוא – ובכלל זה, כמו במקרה הנוכחי – אפילו איסור לקיים הפגנה לא אלימה נגד גזל אדמותיהם, גזל שנועד, גם הפעם, לנשל פלסטינים ולשרת את ישראל. גיבוי אוטומטי זה אינו אלא חלק מההצדקה הגורפת שמעניק משטר הכיבוש, שוב ושוב, לאלימות השגרתית שאנשי כוחות הביטחון מפעילים כלפי פלסטינים. כוחות הביטחון מפנימים היטב את היות הפגיעה בזכויותיהם של פלסטינים מותרת במסגרת משטר הכיבוש ומהווה חלק בלתי נפרד מאכיפתו.

תחקירן בצלם, עבד אל-כרים סעדי, גבה ביום האירוע עדויות מחנון ומעדים נוספים:

ח'יירי חנון, בן 61, אב לארבעה, מוכר פלאפל ופעיל מחאה, תושב ענבתא, סיפר בעדותו:

ח'יירי חנון. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 1.9.20

היינו בערך 200 מפגינים. חיילים שכבר היו באזור, ככל הנראה חיכו לנו, התחילו לדחוף אותנו בידיים כדי להרחיק אותנו מהכביש הראשי. בנוסף, הם זרקו לכיוון שלנו רימוני הלם וגז מדמיע. אני ושאר המפגינים התרחקנו מהכביש ועברנו לאדמות שמיועדות להפקעה. למרות זאת, החיילים המשיכו להתגרות בנו, לירות ירי חי באוויר ולזרוק רימוני הלם וגז.

אמרתי לחיילים שעמדו שם: "הוריתם לנו להתרחק מהכביש וזה מה שעשינו, למה אתם ממשיכים לרדוף אחרינו?".

ראיתי את אחד החיילים מכוון את הרובה שלו אל בחור שהשתתף בהפגנה, נעמדתי בין הבחור לחייל. החייל לא אהב את זה, והוא הפיל אותי על הקרקע.

הוא דרך על הצוואר שלי עם הברך שלו, ובאותו זמן ניסה גם לאזוק לי את הידיים. הרגשתי שאני נחנק ולא מצליח לנשום. נזכרתי במקרה של ג'ורג' פלויד האמריקאי, ופחדתי מאוד על החיים שלי. כעסתי שלא הצלחתי להתנגד, לשמור על עצמי ולהגן על החיים שלי. החייל היה מעליי, עד שהוא אזק לי את הידיים. ואז הרים אותי מהקרקע והוביל אותי הצידה יחד עם עוד שני חיילים.

המפגינים האחרים הצליחו לחלץ אותי מהחיילים תוך כדי דחיפות הדדיות. הם משכו אותי מהידיים של אחד החיילים ולקחו אותי למכונית של הזרוע הממשלתית ל"מאבק בגדר והתנחלויות" שחנתה שם. הם הכניסו אותי לרכב. הייתי מותש והרגשתי חבורות בפנים שלי, מהלחץ שהחייל הפעיל עליהן עם הרגליים והברכיים שלו.

ובזמן שהייתי בתוך הרכב, אחד החיילים תקף אותו וניפץ את החלון שליד הנהג עם הרובה שלו. והחיילים מנעו מאתנו לנסוע משם במשך רבע שעה בערך, עד שהגיע אמבולנס שפינה אותי משם.

האמבולנס לקח אותי לעיזבת שופה, ושם שתתי מים ושטפתי פנים. לא רציתי טיפול רפואי, רק להתרחק מהחיילים.

היו לי כאבים בכל הגוף, במיוחד בראש ובצוואר. כבר המון שנים שאני משתתף בהפגנות בצורה שלווה ולא אלימה, וזאת הפעם הראשונה שחיילים השתמשו באלימות כזאת כלפיי.

תחסין חאמד, בן 69, אב לשמונה, חקלאי, תושב שופה, סיפר בעדותו:

תחסין חאמד. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 1.9.20

החיילים דחפו אותנו כדי להרחיק אותנו מהכביש. באותו זמן עמדתי ליד חבר ותיק שלי שתמיד משתתף בהפגנות הלא אלימות, ח'יירי חנון. הוא ידוע בזה שהוא תמיד מגיע בלבוש פלסטיני מסורתי.

פתאום ראיתי את אחד החיילים דוחף את ח'יירי, שנפל על הקרקע. כולנו הופתענו מזה שהחייל תקף את ח'יירי כי הוא לא עשה שום דבר, לא השתמש באלימות, לא הייתה שום הצדקה לתקיפה שלו.

ראיתי את אחד החיילים מצמיד את ח'יירי לקרקע ואוזק לו את הידיים. למרות הגיל של ח'יירי, החייל לוחץ לו על הצוואר עם הברך שלו.

אחרי שהחייל אזק לח'יירי את הידיים והרים אותו מהקרקע, ניסיתי יחד עם מפגינים אחרים לחלץ אותו מידי החיילים. התעורר ויכוח והיו דחיפות הדדיות, ורק אחרי רבע שעה בערך הצלחנו.

היה שם רכב ששייך לזרוע הממשלתית ל"מאבק בגדר והתנחלויות", ואני ועוד אנשים הובלנו את ח'יירי והכנסנו אותו לרכב הזה, כדי להרחיק אותו משם. ואז פתאום הגיע החייל וניפץ את החלון של הנהג עם הרובה שלו.

זו הייתה התנהגות ברברית. ראו שזה נובע משנאה. החיילים עכבו את הרכב שבתוכו היה ח'יירי למשך רבע שעה בערך, עד שהגיע אמבולנס פלסטיני והרחיק את ח'יירי משם.

בהפגנה הזאת החיילים השתמשו בעשרות רימוני הלם וגז מדמיע וגם ירו ירי חי באוויר. לא היו נפגעים.

מערוף א-רפאעי, בן 52, אב לחמישה, יועץ תקשורת לשר למאבק בגדר ובהתנחלויות, תושב ענאתא, סיפר בעדותו:

אחרי שהמפגינים הצליחו לחלץ את ח'יירי מהחיילים, הם הכניסו אותו לתוך הרכב שבו נהגתי, ששייך לזרוע ממשלתית שפועלת נגד הגדר וההתנחלויות. חניתי במרחק של עשרה מטרים ממקום האירוע.

ח'יירי התיישב במושב האחורי ואני ניסיתי לנסוע משם אבל אז אחד החיילים, הקצין, ניפץ את החלון בצד שלי עם הרובה שלו.

חתיכות של זכוכית עפו עליי ונשרטתי קצת. נלחצתי מאוד, כי הוא כיוון אליי את הרובה שלו ופחדתי שהוא יירה בי.

הקצין התקרב אליי ואיים עליי שיירה בי אם לא אצא מהאוטו.

אחר-כך הוא תפס אותי בצוואר והוציא אותי מהרכב. בסוף הגיע אמבולנס פלסטיני ולקח משם את ח'יירי.

התקיפה של ח'יירי הייתה ברברית. זה דומה למקרה שבו שוטר אמריקאי תקף את ג'ורג' פלויד. ההתנהגות של החייל מוכיחה את היחס הקיצוני לפלסטינים בצל הכיבוש.

 

הסרטון צולם על-ידי מוחמד חמדאן ועל-ידי סוכנות הידיעות וופא

סרטונים אחרונים