דילוג לתוכן העיקרי

גם ביום חג: עשרות מתנחלים תקפו את בני משפחת אבו שמסייה בשכונת תל רומיידה שבמרכז העיר חברון

ביום שבת, 1.8.20, יומו השני של חג הקורבן, הגיעו לביקור חגיגי שני ילדיהם הנשואים של עימאד (50) ופאייזה (46) אבו שמסייה: עווני (21) ומדלין (22), לבית המשפחה שבשכונת תל רומידה, במרכז העיר חב...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

גם ביום חג: עשרות מתנחלים תקפו את בני משפחת אבו שמסייה בשכונת תל רומיידה שבמרכז העיר חברון

ביום שבת, 1.8.20, יומו השני של חג הקורבן, הגיעו לביקור חגיגי שני ילדיהם הנשואים של עימאד (50) ופאייזה (46) אבו שמסייה: עווני (21) ומדלין (22), לבית המשפחה שבשכונת תל רומידה, במרכז העיר חברון. הצטרפו אליהם בני זוגם וילדיהם. בצהרי היום יצאה מרווה אבו שמסייה (16) עם אחייניתה ריתאל (1.5) למכולת הסמוכה, כדי לקנות ממתקים לילדי המשפחה. בדרכן הביתה נתקלו השתיים בקבוצה של כעשרה ילדי מתנחלים, בני 15-10, שהטרידו אותן. כשלקחה מרווה את ריתאל בזרועותיה והמשיכה להתקדם לעבר ביתה, משך אחד מהם בשערותיה. שאר ילדי המתנחלים התאספו סביבה כשהם בועטים בה, מכים אותה ויורקים עליה - ואחד מהם אף ניסה למשוך את ריתאל מידיה.

1.8.20 - עשרות מתנחלים תקפו את בני משפחת אבו שמסייה בשכונת תל רומיידה שבמרכז העיר חברון

למשמע צעקותיהן של ריתאל ומרווה נזעק למקום עווני, שישב בכניסה לבית הוריו, ודחף את ילדי המתנחלים כדי להדוף אותם מאחותו ואחייניתו. חייל שעמד במחסום גילברט הסמוך התערב רק בשלב הזה והורה לעווני לשוב הביתה עם בנות משפחתו. לשמע המהומה יצאו החוצה פאייזה, סאלח (14) ומדלין, שאף הם הותקפו על ידי אותם מתנחלים באבנים ובקבוקי זכוכית. המתנחלים פצעו את מדלין ברגלה ואת סאלח בידו. בינתיים התאספו ליד הבית עשרות מתנחלים וארבעה חיילים שהגיעו למקום וניסו להרחיקם. בני המשפחה נמלטו לתוך ביתם ובינתיים טיפסו חלק מהמתנחלים על גג הבית ואחרים הקיפו אותו. נוכח המצב המתוח הגיעו למקום כ-30 חיילים ואנשי המנהל האזרחי וכן חמישה כלי-רכב של המשטרה. אנשי כוחות הביטחון הרחיקו את המתנחלים מהבית, אך אלו נותרו בקרבת מקום. כרבע שעה לאחר מכן נכנסו חיילים לבית המשפחה, עצרו את עווני, הוציאו אותו מהבית לקול תרועות המתנחלים, ולקחו אותו לתחנת המשטרה בקרית ארבע. חיילים ומתנחלים נשארו בסביבת הבית למשך כשלוש שעות.

אחד החיילים תשאל את מרווה בביתה על מה שאירע ולאחר מכן הסיע אותה ואת אימה לתחנת המשטרה לצורך הגשת תלונה נגד המתנחלים. עווני הואשם בתקיפת מתנחלים ונדרש לשלם 500 ש"ח. הוא סירב לשלם ולאחר שהשוטרים צפו בתיעוד האירוע, החליטו לוותר על התשלום. לאחר כשלוש שעות שוחרר עווני ובני המשפחה שבו לביתם.

מרווה אבו שמסייה תיארה בעדות שמסרה לתחקירנית בצלם, מנאל אל-ג'עברי, את שחוותה במהלך החג:

בסביבות 14:30 לקחתי את ריתאל למכולת שנמצאת בראש הגבעה בשכונה, מול התנחלות רמת ישי, וקניתי שם דברים לילדים. בדרך הביתה, מול מחסום גילברט שבו עמד חייל, ראיתי בערך 15 מתנחלים בני 15-10. נלחצתי, לקחתי את ריתאל על הידיים והמשכתי להתקדם הביתה.

המתנחלים התחילו לחקות את אבא שלי, שצולע. התעלמתי מהם כי חששתי לריתאל והמשכתי לכיוון הבית, ואז אחד המתנחלים משך לי בשיער מאחור, והם הקיפו אותי והתחילו לבעוט בי ולתת לי מכות. אחד מהם ניסה לקחת את ריתאל מהידיים שלי. ריתאל התחילה לבכות ולצרוח וגם אני צעקתי, עד שהגיע אח שלי, עווני, והתחיל לדחוף את המתנחלים כדי להרחיק אותם ממני. החייל שעמד ליד המחסום, שלא התערב כשהמתנחלים תקפו אותי, התערב כשעווני הגיע: הוא ניסה להרחיק אותו מהמתנחלים וציווה עליו לקחת אותי ולהסתלק.

כשניסינו לעזוב המתנחלים שוב תקפו אותנו. ברחתי הביתה עם ריתאל וסיפרתי לאימא שלי מה קרה. ביקשתי ממנה לצאת לעזור לעווני. היא, מדלין וסאלח יצאו לרחוב והתחילו לצעוק על המתנחלים. בסוף כולם חזרו ונכנסו לבית. פתאום חיילים נכנסו אלינו הביתה ועצרו את עווני. אחר-כך הגיע עוד חייל ושאל אותי על מה שקרה, סיפרתי לו שהמתנחלים תקפו אותי וניסו לחטוף את ריתאל. אז הגיע שוטר ואמר שהוא ייקח אותי לתחנת המשטרה בקריית ארבע. אימא שלי דרשה לבוא איתי והשוטר הסכים.

לקחו אותנו למשטרה בג'יפ והשאירו אותנו לחכות רבע שעה בערך, בחצר. הגיע שוטר שהכניס אותי לחדר שבו החזיקו את עווני, עם אזיקים על הידיים, ואז השוטר הוציא אותי משם ולקח אותי לחדר אחר. הוא תחקר אותי במשך חצי שעה בערך על מה שקרה, וכל הזמן הזה אימא שלי חיכתה לי בחוץ.

החוקר שחקר את עווני אמר לנו שאנחנו צריכים לשלם קנס של 500 שקלים. אימא שלי התעצבנה ואמרה להם שהמתנחלים תקפו אותנו, ושאנחנו רוצים להגיש תלונה נגדם. הגשנו תלונה והחוקר הביא תיעוד מהמצלמות, צפה בו וראה את המתנחלים תוקפים אותנו והסכים לשחרר את עווני בלי קנס.

אחרי שלוש שעות בערך ג'יפ הסיע אותנו לרחוב א-שוהדאא. חזרנו הביתה עייפים ועצובים כי הם הרסו לנו את החג.

עווני אבו שמסייה תיאר גם הוא את מה שאירע באוזני תחקירנית בצלם, מנאל אל-ג'עברי:

ישבתי יחד עם חבר שלי ברחוב מול פתח הבית שלנו. פתאום שמעתי את אחותי, מרווה, צועקת. רצתי אליה וראיתי בערך 15 מתנחלים בני 10-15 מקיפים את מרווה וריתאל. אחד מהם משך למרווה בשערות, וילד אחר ניסה לחטוף את ריתאל מהידיים שלה. שתיהן צרחו ובכו, ומרווה ניסתה להחזיק בריתאל בזמן שהמתנחלים בעטו בה (במרווה) וירקו עליה.

ניסיתי להרחיק את המתנחלים ממרווה וריתאל ואז חייל שישב במחסום גילברט, ולא התערב כשהמתנחלים תקפו את מרווה, הורה לי לקחת את מרווה וריתאל ולהסתלק. התחלנו לחזור הביתה והמתנחלים תקפו אותנו שוב. מרווה ברחה הביתה עם ריתאל ואחרי כמה דקות אימא שלי יצאה לרחוב עם מדלין וסאלח והם התחילו לצעוק על המתנחלים כדי להרחיק אותם. המתנחלים התחילו לזרוק עלינו אבנים ובקבוקי זכוכית ופצעו את מדלין ברגל ואת סאלח ביד. בשלב הזה הגיעו ארבעה חיילים שניסו להרחיק את המתנחלים.

בסוף אני ובני המשפחה הצלחנו להיכנס לבית ולסגור את הדלת הראשית, אבל כמה מתנחלים עלו על הגג וקרוב ל-50 מתנחלים הקיפו את הבית שלנו, צעקו וניסו להיכנס.

באותו זמן הגיעו כוחות גדולים של חיילים ושוטרים והצליחו להרחיק את המתנחלים מהבית. אחרי רבע שעה בערך הגיעו אלינו הביתה חיילים ושאלו אודותיי. הם אמרו שהם עומדים לעצור אותי. אימא שלי ניסתה למנוע מהם לעצור אותי אבל הם דחפו אותה ולקחו אותי החוצה לרחוב. אימא שלי, מרווה, מדלין וסאלח רצו אחריי אבל החיילים הובילו אותי לכניסה להתנחלות הקרובה, רמת ישי, ושם אזקו לי את הידיים בזמן שהמתנחלים ניסו שוב לתקוף אותי.

לקחו אותי בג'יפ של המשטרה לתחנת המשטרה בקריית ארבע, חקרו אותי והאשימו אותי שהרבצתי למתנחלים. אמרתי שזה לא נכון, וביקשתי מהם להביא את התיעוד ממצלמות החיילים כדי לראות את מה באמת קרה שם. אמרתי שהמתנחלים תקפו אותי ואת בני המשפחה שלי. החוקר אמר שהוא ישחרר אותי אחרי שאשלם קנס של 500 שקלים, אבל אימא שלי, שהגיעה לשם בינתיים, סירבה ואמרה להם שהמתנחלים הם אלו שתקפו אותנו ושלא נעזוב את תחנת המשטרה לפני שנגיש נגדם תלונה.

אחרי שהביאו את התיעוד מהמצלמות, החוקר צפה בו והחליט לשחרר אותי בלי קנס, ואחרי שלוש שעות בערך של חקירה והמתנה בחצר של המשטרה, בחום, ג'יפ משטרתי החזיר אותנו לרחוב א-שוהדאא, ומשם המשכנו הביתה. היו לי חבורות ופצעים ביד. היינו עייפים ועצובים שהרסו לנו את המפגש המשפחתי בחג.

הסרטון צולם על-ידי تجمع المدافعين عن حقوق الانسان - Human Rights Defenders.

סרטונים אחרונים