דילוג לתוכן העיקרי

שגרת כיבוש בחברון: הצבא מנע מאמבולנס של הסהר האדום להגיע לבית חולה בשכונת תל רומיידה שבחברון כדי לפנותו

שבוע לאחר ההתנכלות המשותפת של חיילים, שוטרי מג"ב ומתנחלים למשפחת אבו שמסייה, ב-16.6.19, לקה עימאד אבו שמסייה במכת שמש. בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, לאחר שחומו עלה מאוד, הזמינה פאייזה אבו...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

שגרת כיבוש בחברון: הצבא מנע מאמבולנס של הסהר האדום להגיע לבית חולה בשכונת תל רומיידה שבחברון כדי לפנותו

שבוע לאחר ההתנכלות המשותפת של חיילים, שוטרי מג"ב ומתנחלים למשפחת אבו שמסייה, ב-16.6.19, לקה עימאד אבו שמסייה במכת שמש. בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, לאחר שחומו עלה מאוד, הזמינה פאייזה אבו שמסייה אמבולנס כדי לקחת את בעלה לבית החולים.

בעדות שמסרה לבצלם באותו יום תיארה פאייזה אבו שמסייה, בת 45, נשואה ואם לחמישה מה אירע אז:

פאיזה אבו שמסייה בכניסה לבית המשפחה. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם, 12.5.19

כשהתקשרתי למוקד להזמין אמבולנס היה בדיוק 3:00, אבל חיכיתי וחיכיתי והאמבולנס לא הגיע. בינתיים שמתי לבעלי קומפרסים קרים כדי להוריד את החום. דאגתי מאוד, חשבתי לצאת לרחוב, אבל היו שם הרבה חיילים ופחדתי. בסוף התקשרתי שוב למוקד והפקיד אמר לי שהם מנסים להגיע אבל הצבא מעכב את האמבולנס ליד כיכר א-סהלה (כיכר גרוס), קרוב לתל רומיידה.

התקשרתי כמה פעמים לסאמר זאהדה שאחראי על ענייני ביטחון בוועד של העיר העתיקה בחברון וגר ליד רחוב א-שוהדאא, והוא אמר לי שהוא עוקב אחר העניין ומחכה לאמבולנס, ליד הרחוב.

מחסום באב א-זאוויה/השוטר המבוצר, החוצץ בין תל רומיידה ורחוב השוהדאא לשכונות המזרחיות של חברון, באזור H1

נהג האמבולנס והפרמדיק רדוואן אל-ג'עברי, בן 40, נשוי ואב לשלושה, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם מוסא אבו השהש ב-17.6.19 מה אירע בינתיים:

נהג האמבולנס רדוואן אל-ג'עברי. צילום: מוסא אבו השהש, 15.7.19

בסביבות השעה 3:00 קיבלתי קריאה לפינוי חולה שסובל מחום גבוה, ושהניסיון להוריד את החום בבית לא צלח. במוקד החירום היינו אני וסאמי אל-ג'עברי, בן 24. המוקד נמצא באזור H2, ליד התנחלות גבעת האבות. יצאנו לכיוון רחוב א-סהלה. היו עשרות חיילים ברחוב, ליד אל-חרם אל-איבראהימי (מערת המכפלה). ידעתי שהצבא דורש שנעשה תיאום דרך הצלב האדום כדי להגיע לתל רומיידה אבל הבנתי שזה ייקח הרבה מאוד זמן ואולי בכלל לא יאשרו לי. לכן התקדמתי עם האמבולנס ואז החיילים סימנו לנו להמשיך לכיוון השער שליד כיכר א-סהלה (כיכר גרוס). נסענו לשם, עצרנו את האמבולנס וחיכינו בתקווה שיאשרו לנו להמשיך בנסיעה דרך רחוב א-שוהדאא עד לבית החולה בתל רומיידה. כעבור 20 דקות בערך הודיע לנו קצין שאי אפשר לעבור והורה לנו לחזור בחזרה.

היינו כל הזמן בקשר עם הפקיד במוקד המרכזי של הסהר האדום ברמאללה, שהיה בקשר עם משפחת החולה. החלטנו לעשות סיבוב ולהגיע ברגל.

האמבולנס נסע בחזרה לגבעת האבות ומשם עשה עיקוף גדול עד למחסום באב א-זאוויה (השוטר), לשם הגיע בסביבות השעה 4:00. סאמר זאהדה מוועד העיר העתיקה פגש את האמבולנס במקום. כשניסו הפרמדיקים לעבור במחסום התנגדו החיילים בהתחלה וניסו למנוע מהם. לאחר ויכוח אפשרו החיילים בסופו של דבר לפרמדיק סאמי אל-ג'עברי, ולסאמר זאהדה לעבור ברגל עם אלונקה. נהג האמבולנס, הפרמדיק רדוואן אל-ג'עברי המתין להם במחסום.

סאמר זאהדה, בן 33, נשוי ואב לארבעה, עובד ביטחון בעיר העתיקה, תיאר בעדות שמסר ב-27.6.19:

בסביבות השעה 4:00 האמבולנס הגיע למחסום. אני והפרמדיק סאמי הורדנו את האלונקה וביקשנו מהחיילים שיתנו לנו להיכנס ברגל כדי לפנות את החולה. בהתחלה הם היססו אבל אחרי ויכוח קצר הם הרשו לנו לעבור.

דחפנו את האלונקה במעלה הרחוב עד לבית של עימאד אבו שמסייה. כשהגענו לשם השעה הייתה בערך 4:15.

עימאד סבל מחום גבוה מאוד והזה. העברנו אותו מהמיטה לכיסא וסחבנו אותו החוצה על הכיסא, ושם העברנו אותו לאלונקה. אשתו והבן שלו סאלח באו איתנו.

ההליכה חזרה למחסום עם האלונקה בירידה תלולה לא הייתה פשוטה. התקדמנו מאוד בזהירות. סאמי החזיק את האלונקה מלמעלה ואני מלמטה. כל הזמן פחדנו שהיא תישמט לנו מהידיים ותדרדר במורד הרחוב. העברנו את האלונקה דרך השער הצר והעלינו אותו לאמבולנס. נהג האמבולנס, רדוואן, חיכה לנו שם.

עימאד אבו שמסייה פונה לבית החולים עאליא בחברון, שם טופל להורדת החום ושוחרר לביתו בסביבות השעה 5:30 .

בשכונת תל רומיידה, כמו בשכונות פלסטיניות אחרות באזור 2H בחברון שבשליטת ישראל, הצבא מטיל מזה שנים הגבלות תנועה דרקוניות. הגבלות אלה, בשילוב עם מעשי אלימות של אנשי כוחות הביטחון ומתנחלים הופכים את חיי תושביה לסיוט. הצבא אינו מאפשר כניסת כלי רכב פלסטיניים לשכונה ומאפשר לפלסטינים לנוע בה ברגל בלבד.

אין כל הצדקה למנוע כניסת אמבולנס הנמצא בדרכו לפנות חולה והתנהלות זו היא עוד ביטוי לזלזול המוחלט שמפגינים הכוחות ביחס לחיי פלסטינים.גם אם מקרה זה אינו מהרף החמור של המקרים המוכרים מחברון, הוא מבטא זילות בבריאותו של חולה הזקוק לטיפול רפואי דחוף וממחיש היטב עד כמה שולטת ישראל על כל היבט בחייהם של התושבים הפלסטינים בעיר, ועד כמה כל הליך פשוט כרוך בטרחה כה רבה, בחוסר ודאות ובעיקר – בחוסר שליטה על ההתרחשויות ועל מהלך העניינים. כל אלה הופכים את חיי היומיום של התושבים לבלתי נסבלים.

 

סרטונים אחרונים