דילוג לתוכן העיקרי

התנהלות פרועה, שרירותית ואלימה: כך פועלת המשטרה במזרח ירושלים

ב-10.1.19 בסביבות השעה 14:00, הגיעו שלושה שוטרים בלבוש אזרחי למרכז הרפואי אל-אקצה שבשכונת ג'בל אל-מוכבר במזרח ירושלים ודרשו ממנהל המרכז, ד"ר דאווד חוסיין, למסור להם תיעוד וידיאו ממצלמות ה...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

התנהלות פרועה, שרירותית ואלימה: כך פועלת המשטרה במזרח ירושלים

ב-10.1.19 בסביבות השעה 14:00, הגיעו שלושה שוטרים בלבוש אזרחי למרכז הרפואי אל-אקצה שבשכונת ג'בל אל-מוכבר במזרח ירושלים ודרשו ממנהל המרכז, ד"ר דאווד חוסיין, למסור להם תיעוד וידיאו ממצלמות האבטחה המותקנות על המבנה. לדברי השוטרים הם, הם רצו לבדוק תיעוד מיום 7.1.19, שבו נשרפה מכוניתו של אדם המתגורר בשכנות למרכז.

חוסיין הסביר לשוטרים כי מכשיר ההקלטה נמצא בבית בנו מוחמד, שגר בקומה העליונה של המבנה – אך כי איש אינו נמצא אותה שעה בדירתו. הוא התקשר לבנו והשניים סיכמו עם השוטרים כי ישובו למקום למחרת בשעה 12:30 כדי לקחת את התיעוד, כאשר הבן יהיה במקום.

אלא שבניגוד לסיכום זה, הגיעו לאחר כשעה שלושת השוטרים בלבוש אזרחי לבית בנו השני של חוסיין, ד"ר כרים חוסיין, הצמוד למרכז הרפואי. כרים חוסיין שהה אותה שעה בביתו עם שני בניו הקטנים, בני שנתיים וארבע. השוטרים דרשו ממנו למסור להם את התיעוד אך גם הוא אמר להם את שכבר ידעו – כי הוא נמצא בביתו של אחיו מוחמד. השוטרים דרשו לערוך חיפוש בבית כדי לוודא זאת, אך כרים סירב וביקש שיציגו בפניו צו חיפוש. לאחר שהתעקשו לערוך במקום חיפוש מבלי להציג צו, התפתח בינו לבין השוטרים ויכוח שכלל דחיפות הדדיות. בינתיים, התאספו במקום בני משפחה נוספים ואחד מהם, גיסו, רופא השניים ד"ר עלי אל-כאלותי שהגיע למקום בריצה, דחף את אחד השוטרים, שלא היו מזוהים ולבשו כאמור בגדים אזרחיים, מתוך הנחה שמדובר באזרחים התוקפים את בן משפחתו. רק לאחר מכן הזדהו השוטרים גם בפני אל-כאלותי.

Thumbnail
המרפאה בג'בל אל-מוכבר. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 19.1.19

בשלב זה, לאחר שלמקום הגיעו שוטרים נוספים ממג"ב ויס"מ, הכה אחד משלושת השוטרים שהגיעו למקום בתחילת האירוע את כרים חוסיין בראשו באמצעות מכשיר קשר. הוא איבד את הכרתו והועבר לבית החולים שערי צדק משם שוחרר כעבור כמה שעות. אשתו, בחודש השלישי להריונה, שנסעה עמו לבית החולים, חשה בדרך כאבים קשים בבטנה, עברה סדרת בדיקות בבית החולים ושוחררה לביתה רק ב-1:00 לפנות בוקר.

בינתיים, עצרו השוטרים את אל-כאלותי ולקחו אותו לחקירה בחשד שניסה לתקוף שוטר. לאחר כמה שעות הוא שוחרר בערבות למעצר בית של שלושה ימים. בסביבות השעה 16:30, עם תום האירוע, הלך קצין משטרה עם ד"ר חוסיין לביתו של בנו מוחמד, כפי שהוסכם מלכתחילה, שם קיבל הקצין את התיעוד ואת מכשיר ההקלטה.

אירוע זה, מראשיתו ועד אחריתו, כלל לא היה צריך להתרחש: הרי המשפחה הסכימה מלכתחילה להעביר למשטרה את התיעוד והשוטרים הסכימו להגיע למחרת כדי לקבלו. והנה, ללא כל סיבה, החליטו שלושת השוטרים בלבוש אזרחי להתעלם מהסיכום אליו הגיעו, להגיע ללא הסבר ומבלי שהם מזוהים לבית קרוב משפחה, ודרשו לערוך במקום חיפוש מבלי להציג צו. משלב זה החל האירוע להסלים, כמתואר לעיל.

לא רק הסלמת האירוע היא תוצאה של התנהלות השוטרים, אלא עצם התרחשותו. התעקשותם של השוטרים להיכנס לבית ללא הצדקה ומבלי להציג צו, תקיפתם את בני המשפחה, העובדה שהזדהו כשוטרים בפני חלק מהנוכחים רק בשלב מתקדם של האירוע, הכאתו של בן משפחה אחד בראשו ומעצרו של אחר – כל אלה התרחשו בשל התנהלות משטרתית פרועה, שרירותית ואלימה. במציאות בה השוטרים יודעים היטב כי לא יידרשו לתת דין וחשבון על פגיעה כזו בתושבי מזרח ירושלים, אירוע מסוג זה כבר מזמן אינו חריג.

להלן חלק מהעדויות שגבה תחקירן בצלם עאמר עארורי מבני המשפחה, שתיארו את שהתרחש באותו היום:

ד"ר כרים חוסיין, בן 31, תושב ג'בל אל-מוכאבר, רופא משפחה, נשוי לאימאן ואב לשני בנים סיפר בעדות שמסר ב-12.1.19

Thumbnail
ד"ר כרים חוסיין. התמונה באדיבות העד

בסביבות 15:00 חזרתי הביתה יחד עם שני הילדים הקטנים שלי. אחרי כמה דקות, שלושה אנשים בלבוש אזרחי דפקו בדלת. הם אמרו שהם מהמשטרה ושהם רוצים לקחת את התיעוד ממצלמות האבטחה. אמרתי להם שמכשיר ההקלטה נמצא בבית של אחי מוחמד ולא אצלי.

השוטרים דרשו להיכנס לבית ולבצע בו חיפוש, בטענה שהם רוצים לוודא שאני דובר אמת. שאלתי אותם אם יש להם צו מבית משפט. אחד מהם אמר שיש לו צו, אבל הוא לא הסכים להראות לי אותו. אחד השוטרים האחרים אמר לי שהם יעצרו אותי באשמת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אמרתי להם שהבנים הקטנים שלי בבית ושאני לא יכול להשאיר אותם לבד ואז השוטר תפס לי את היד מאחורי הגב וניסה לעצור אותי. הוא, יחד עם אחד השוטרים האחרים, דחפו אותי ודחפתי אותם חזרה. הבנים הקטנים התחילו לבכות. נג'את, אחותי, שגרה בדירה אחרת בבניין, הגיעה וניסתה להפריד ביני לבין השוטרים, וגם בינה לבינם היו דחיפות. אבא שלי גם הגיע וניסה לדבר עם שני השוטרים, אבל הם דחפו אותו גם ולא נתנו לו להתקרב. השוטר השלישי לא השתתף בתקיפה ורק ניסה להפריד ביני לבין השוטרים.

בינתיים הגיעו עוד שוטרי יס"מ ומשמר הגבול. גם בעלה של אחותי נג'ווא, עלי אל-כאלות, הגיע. אחד השוטרים הצביע עליו ואמר לשוטרי היס"מ לעצור אותו, אני לא יודע למה. הוא אמר להם לעצור גם אותי. אחד המג"בניקים ניגש אלי, כופף לי את היד מאחורי הגב ותפס אותי מהצוואר. ואז אחד משלושת השוטרים שהגיעו בהתחלה הכה אותי עם מכשיר קשר על הראש. נפלתי על הרצפה ואיבדתי את ההכרה. התעוררתי רק בבית החולים שערי צדק. היו לי כאבי ראש ולא ראיתי טוב. עשו לי סריקת CT ובדיקות אחרות וקבעו שיש לי זעזוע מוח. נשארתי בבית החולים עד 22:00. גם אשתי הייתה בבית החולים. היא בחודש השלישי להריון והרגישה כאבים חזקים בבטן. היא עשתה בדיקות והועברה להשגחה במחלקת נשים. שחררו אותה בשעה 1:00 בלילה.

ד"ר עלי אל-כאלותי, בן 28, תושב שועפאט, רופא שיניים, גיסו של כרים חוסיין ואב לשתי בנות סיפר בעדות שמסר ב-12.1.19:

כשהגעתי למקום, ראיתי שני גברים דוחפים את אביה של אשתי, דאווד, ומרביצים לכרים, שדחף אותם. אדם שלישי עמד בצד ולא התערב. לא ידעתי שהתוקפים הם שוטרים כי הם לבשו בגדים אזרחיים, ודחפתי אחד מהם. רק אז האדם שעמד בצד אמר לי "למה עשית את זה? זה שוטר!" ואז מיד הפסקתי. הגיעו עוד כוחות של יס"מ ומג"ב. אחד מהשוטרים בבגדים אזרחיים הצביע עליי ואמר לאחד מהם שצריך לעצור אותי. אחד המג"בניקים ניגש לכרים וניסה לדחוף אותו לפינה כדי לעצור אותו. תוך כדי כך, אחד משלושת השוטרים באזרחי הכה את כרים על הראש עם מכשיר הקשר שלו. כרים נפל, איבד את ההכרה ודימם מהראש. נג'את, אחותו, רצתה לבדוק אותו אבל השוטרים לא נתנו לה. ניסיתי לגשת למרכז הרפואי כדי להביא ציוד עזרה ראשונה, אבל אחד השוטרים מנע ממני ללכת ואמר שאני עצור. הוא אזק את הידיים שלי מאחורי הגב ולקח אותי לג'יפ. הם לקחו אותי לתחנת המשטרה בג'בל אל-מוכבר, שם העבירו את האזיקים קדימה, נתנו לי מים ואפשרו לי ללכת לשירותים. חיכיתי כמה שעות, במהלכן השוטרים איימו כי ישללו לי את הרישיון לעסוק ברפואת שיניים. אחר כך הם אזקו גם את הרגליים שלי באזיקי מתכת והעבירו אותי לחקירה. החוקר האשים אותי בניסיון לתקיפת שוטר. אמרתי לו שלא ידעתי ששלושת הגברים הם שוטרים, ושדחפתי את השוטר ברגל בגלל שהוא ניסה להרביץ לי ושכשהבנתי שהוא שוטר, הפסקתי מיד.

חקרו אותי במשך כשעה ואז הזמינו את אבא שלי לחתום על ערבות בסך 3,000 ש"ח. חתמתי גם על ערבות אישית באותו סכום. ישבתי וחיכיתי עד שוחררתי ב-22:00 למעצר בית של שלושה ימים, אני לא יכול לחזור לעבודה עד ליום שני בבוקר.

אימאן חוסיין (יונס), בת 29, פיזיותרפיסטית, אם לשני בנים ובחודש השלישי להריונה סיפרה בעדות שמסרה ב-12.1.19:

כשהגעתי הביתה ראיתי שוטרי יס"מ ומג"ב בכניסה. הם לא נתנו לי לעבור. אמרתי להם בעברית שזה הבית שלי ואז הם נתנו לי להיכנס. ראיתי את בעלי כרים שוכב על הרצפה ומדמם מהראש. נכנסתי הביתה כדי לראות מה עם הילדים, וראיתי שהם בוכים ורועדים מפחד. נג'את הייתה איתם וניסתה להרגיע אותם וגם אני ניסיתי.

חזרתי לבעלי ששכב על הרצפה בחצר הבית ואז הגיע צוות של פרמדיקים שפינה אותו באמבולנס לבית החולים שערי צדק. נסעתי איתו ובדרך הרגשתי כאבים חזקים בבטן. אחד הפרמדיקים שאל אותי אם בעלי סובל מבעיה נוירולוגית כי היו לו התכווצויות בגוף ויצא לו קצף מהפה. הוא היה מחוסר הכרה. אמרתי לו שהוא בריא. כשהסתכלתי עליו שוב התחלתי להרגיש עוד יותר רע.

בבית החולים העבירו את כרים למחלקת הטראומה. יצאתי מהחדר כי לא יכולתי יותר לעמוד על הרגליים וצעקתי מכאבים. לקחו אותי למחלקת נשים, בדקו את הדופק של העובר ועשו לי אולטראסאונד. כרים השתחרר שלוש שעות לפניי ואחד מקרובי המשפחה שלנו הסיע אותו הביתה. אני השתחררתי ב-1:00 בלילה ומוחמד, אחיו של בעלי, חיכה לי והסיע אותי הביתה. אמרו לי לנוח שבוע בבית ואני אמורה לחזור לבדיקה נוספת בעוד שבוע. אמא שלי, אחותי ונג'את טיפלו בילדים שלנו כשהיינו בבית החולים.

בבוקר הבן שלי אמיר, בן ארבע, סיפר לי כל מה שקרה לפני שהגעתי הביתה. הוא רעד מפחד כשהוא דיבר על זה. עד עכשיו אני נלחצת כל פעם שאני רואה או שומעת ניידת משטרה ליד הבית.

ד"ר מוחמד חוסיין, בן 36, רופא ילדים, נשוי ואב לארבעה, סיפר בעדות שמסר ב-19.1.19:

Thumbnail
ד"ר מוחמד חוסיין. צילום: עאמר עארורי

כשהגעתי הביתה סיפרו לי שעצרו את גיסי עלי, ושאבא שלי נמצא איתו בתחנת המשטרה של ג'בל אל-מוכבר וכן שפינו את כרים ואת אשתו אימאן לבית החולים שערי צדק. נסעתי לתחנת המשטרה ופגשתי שם את אבא שלי. הוא אמר לי שאחרי שפינו את כרים הגיע עוד קצין משטרה לבית וביקש את התיעוד של המצלמות. אבא עלה עם הקצין לדירה שלי ואשתי – שכבר הייתה בבית – פתחה להם את הדלת. השוטר נשאר בבית בערך עשר דקות, לקח את מכשיר ההקלטה, והלך. אחר כך נסעתי לבית החולים כדי לראות מה קורה עם אחי ועם אשתי. אחי היה פצוע בראש וסבל מתשישות כללית. הוא סיפר לי שאימאן מאושפזת במחלקת נשים ושהיו לה כאבי בטן. נשארתי אתו עד ששחררו אותו. קרובי משפחה שלנו לקחו אותו הביתה ואני הלכתי לחכות עם אימאן, עד ששחררו אותה ב-1:00 בלילה.

למחרת, ביום שישי, התקשר אליי שוטר וביקש את הקוד של מכשיר ההקלטה. ביום ראשון, ה-13.1.19, הלכתי עם אבא שלי ועם כרים ועם עלי להגיש תלונה במח"ש נגד השוטרים שהגיעו אלינו ביום חמישי. גיסי עלי לא הצליח להגיש תלונה כי הוא לא מדבר עברית ולא היה שם מתרגם. ביום חמישי, ה-17.1.19, ניגשתי לתחנת המשטרה בג'בל אל-מוכבר והם החזירו לי את מכשיר ההקלטה. זה היה אחרי שכבר פנינו אליהם כמה פעמים בעניין.

 

סרטונים אחרונים