דילוג לתוכן העיקרי

חייל ירה ללא סיבה על מכונית שחלפה ליד העמדה שבה עמד, הרג את נהגה, מוחמד מוסא, ופצע את אחותו

בבוקר ה-31.10.17, נסעו מוחמד מוסא, בן 26, ואחותו לטיפה, בת 34, נשואה ואם לחמישה, מכפרם דיר בלוט, השוכן ממערב לסלפית, לרמאללה. מוחמד נסע לאסוף רישיון נהיגה על משאית ממשרד התחבורה ברמאללה ...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

חייל ירה ללא סיבה על מכונית שחלפה ליד העמדה שבה עמד, הרג את נהגה, מוחמד מוסא, ופצע את אחותו

מוחמד מוסא. הצילום באדיבות המשפחהבבוקר ה-31.10.17, נסעו מוחמד מוסא, בן 26, ואחותו לטיפה, בת 34, נשואה ואם לחמישה, מכפרם דיר בלוט, השוכן ממערב לסלפית, לרמאללה. מוחמד נסע לאסוף רישיון נהיגה על משאית ממשרד התחבורה ברמאללה ולטיפה הייתה בדרכה לטסט. בסביבות השעה 8:45 הגיעו השניים לכיכר הסמוכה להתנחלות חלמיש. בעת שהמכונית נכנסה לכיכר, יצאו שני חיילים מעמדה צבאית סמוכה, מדרום לכיכר ומימין למכונית. העמדה מורכבת מציליה, קוביות בטון ומחסומי פלסטיק. לפי פרסומים בתקשורת, החיילים קיבלו דיווח כי כלי-רכב חשוד מתקרב אליהם, הורו למכונית לעצור ואז ירו לעברה. מתחקיר בצלם עולה שאחד החיילים ירה מיד צרור של ירי אוטומטי על חלקה העליון של המכונית, פגע בשמשה הקדמית, והמשיך לירות גם לאחר שהמכונית חלפה על פניו. מוחמד מוסא נפצע בפלג גופו העליון אך המשיך בנסיעה כ-150 מטרים נוספים מזרחה ורק אז עצר את הרכב. לטיפה מוסא נפצעה בכתפה.

בעדות שמסרה ב-2.11.17 לתחקירן בצלם איאד חדאד סיפרה לטיפה מוסא:

כשנכנסנו לכיכר שליד חלמיש אני הייתי עסוקה בטעינת הכרטיס לפלאפון שלי. מוחמד דיבר אתי על כך שאתחיל ללבוש ג'ילבאב (שמלה ארוכה) במקום מכנסיים ושהוא רוצה שנטייל ונקנה דברים ביחד ברמאללה. שני חיילים, שלא ראיתי קודם, קפצו ליד המכונית. אחד מהם כיוון אלינו את הנשק. ראיתי את החייל השני מנסה למנוע ממנו לירות, אבל החייל בכל זאת ירה כדור אחד ואז הוא ירה עלינו כמה כדורים.

מוחמד נסע לאט כי הוא היה בתוך הסיבוב של הכיכר. יכול להיות שהחיילים הורו לו לעצור, אני לא זוכרת, אבל בגלל הירי הוא פחד וייתכן שהוא התבלבל. הוא בשום אופן לא ניסה לדרוס אף אחד ולא סטה לכיוון שלהם אלא המשיך לנסוע לכיוון רמאללה, בזמן שהכדורים חדרו דרך השמשה האחורית אחרי שעברנו אותם. אני לא זוכרת בדיוק כמה יריות היו אבל הן באו אחת אחרי השנייה. השמשה האחורית התנפצה והכדורים פגעו במכונית.

נפגעתי בכתף השמאלית. בהתחלה בקושי הרגשתי שנפגעתי – מרוב בהלה ופחד ובגלל הכדורים שפגעו בנו. בקושי הצלחתי להתמקד ולהבין מה קורה לנו. אחי המשיך לנהוג עד שהתרחק מהחיילים בערך 150מטרים ואז עצר. הוא דאג לי ואמר: "אחותי, כנראה שאת מדממת". הוא ראה את הדם מכתים את הבגדים שלי מעל הכתף. היו לי גם טיפות דם על הפנים. הוא עצר את המכונית ופתח את הדלת כדי לצאת ואמר: "אוי". הבנתי שהוא נפגע ושהוא לא רוצה להגיד לי. ראיתי את הדם מכתים את הבגדים שלו באזור הגב וקרוב למותן וגם על המושב שלו. הוא ניסה לעצור מישהו כדי לקבל עזרה ראשונה.

מוחמד נאפע, סטודנט בן 22 מניעלין העובד כנהג מונית, הסיע במכונית הטרנזיט שלו סטודנטים לאוניברסיטת ביר זית כשראה את מכוניתם של האחים מוסא בכיכר.

Thumbnail
תרשים מקום האירוע.

בעדות שמסר ב-1.11.17 לתחקירן בצלם איאד חדאד תיאר מוחמד נאפע מה אירע אז:

מוחמד נאפע. צילום: איאד חדאד, בצלם.נכנסתי לאזור כיכר חלמיש. כשהייתי במרכז הכיכר הייתה לפניי מכונית שנסעה לכיוון רמאללה. שני חיילים יצאו מהעמדה הצבאית לכיוון הכביש והתקדמו אל המכונית. היא לא נסעה במהירות כי זה היה סיבוב. אחד החיילים, שהיה במרחק של כמה מטרים ממני, צעק בעברית, שפה שאני מבין היטב, והורה לנהג לעצור בזמן שהוא ירה ירי אוטומטי על המכונית. הנהג לא עצר. החייל ירה ישירות לעבר החלק העליון של המכונית. החייל השני אמר לו: "למה אתה עושה את זה? זו טעות להתנהג ככה!". החייל שירה ענה לו: "אל תתערב, זו העבודה שלי". המכונית המשיכה לנסוע ונעצרה בעיקול בכביש, במרחק של 150 מטרים בערך.

שני החיילים התחילו להתקדם לכיוון המכונית שנעצרה, אבל לפני שהגיעו אליה הסתובבו וחזרו לעמדה הצבאית. מוחמד נאפע עצר בסמוך למכוניתם של האחים מוסא וחלק מנוסעיו ירדו מהרכב. לטיפה, שחשה סחרחורת, נלקחה על-ידי מכונית חולפת לבית חולים ברמאללה. בבית החולים היא עברה בדיקות וצילומים והתברר כי היא סובלת משבר בכתף. ונותחה לתיקון השבר.

נאפע ואנשים נוספים שהגיעו לזירה התקשרו למגן דוד אדום ולסהר האדום הפלסטיני כדי להזעיק אמבולנס עבור מוחמד מוסא. בינתיים ניסו נאפע ואחד מנוסעיו לעצור את הדימום מפצעיו של מוסא, שהיה עדיין בהכרה מלאה. לאחר כמה דקות הגיעו למקום כמה ג'יפים צבאיים וניידת משטרה, וכמה דקות אחריהם הגיע אמבולנס ישראלי. איש מהחיילים, השוטרים או הפרמדיקים הישראלים לא הגיש למוסא עזרה ראשונה. כעשר דקות לאחר הירי הגיע למקום אמבולנס של הסהר האדום ממנו ירדו שני פרמדיקים ונגשו למוסא. זמן קצר אחר כך הצטרפו אליהם חובשת ישראלית וישראלי נוסף שכפי הנראה הגיעו עם האמבולנס של מגן דוד אדום וסייעו מעט, אולם זמן קצר אחר כך הפסיקו שוטרים וחיילים את עבודת הפרמדיקים.

שמשת מכוניתם של האחים מוסא, מנוקבת בקליעי החיילים. צילום:
שמשת מכוניתם של האחים מוסא, מנוקבת בקליעי החיילים. צילום: אחמד ח'באזי

מאאמון מנאסרה, פרמדיק בסהר האדום תיאר בעדות שמסר ב-21.11.17 לתחקירן בצלם איאד חדאד את אותן דקות:

מאמון מנאסרה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 21.11.17ברגע שהגענו ראיתי אמבולנס של מגן דוד אדום, שהגיע לפנינו. אף אחד לא הגיש עזרה לפצוע לפני שהגענו. התחלתי לבדוק את הפצוע, וביקשתי מבסאם, העמית שלי, להביא את תיק העזרה הראשונה, המספריים ומיכל החמצן, ומיד התחלתי לטפל בפצוע. מצבו של הפצוע נראה יציב. הוא היה בהכרה, כל המדדים החיוניים היו תקינים והוא דיבר ונשם. הוא דאג לשלומה של הפצועה השנייה, וחזר ואמר "איפה אחותי, מה קרה לאחותי".

חובשת ישראלית ניגשה לפצוע ורק שמה פלסטר על התחבושת. לא היא ולא ישראלים אחרים הגישו עזרה אחרת. הם אפילו לא הורידו את ציוד העזרה הראשונה מהאמבולנס הישראלי. כשהתכוונתי לחבר אינפוזיה שניה לידו של הפצוע, השוטרים גירשו אותנו מהמקום. בסאם ביקש מהם לחכות עד שנחבר את הפצוע לאינפוזיה, אבל הם סירבו. אחד השוטרים הורה לנו להניח הכול ולעזוב את המקום. הוא אמר: "ח'לס, לכו, אל תעשו כלום, לכו לרכב".

בסאם עאבד, פרמדיק ונהג אמבולנס בסהר האדום באל-בירה, תיאר גם הוא בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-2.11.17 את מה שהתרחש:

החיילים הורו לנו לעזוב את הפצוע למרות שאנחנו היינו אלה שהגישו לו עזרה ראשונה. הספקנו לחבר לו אינפוזיה לווריד ולחבוש רק את הפצע האחורי. צייתנו להוראה ועזבנו אותו. בינתיים הוא התחיל לאבד את ההכרה והגוף שלו נהיה רפה ונטה לגוון כחול. ביקשנו לחבר לו מסכת חמצן אבל החיילים הורו לנו לעזוב אותו אז נאלצנו לקחת את הציוד שלנו ולהתרחק. אמרתי לחיילים באנגלית שהוא זקוק מאוד לחמצן ולנוזלים ושהוא חייב להישאר ער ולא לאבד הכרה. אחד מהם ענה לי: "אנחנו ניתן לו את כל זה, אל תדאגו". הפרמדיקים הישראלים הורידו אלונקה והעלו את הפצוע לאמבולנס הישראלי כשהם נעזרים באנשים בלבוש אזרחי ובחיילים חמושים. הדרך שבה הם הרימו אותו לא תאמה לכללים לפינוי נפגעים והאינפוזיה שחיברנו אליו נפלה תוך כדי כך.

מוחמד מוסא פונה באמבולנס של מגן דוד אדום לבית חולים בילינסון בישראל, שם מת מפצעיו זמן קצר לאחר הגיעו. אחותו לטיפה מוסא שוחררה מבית החולים ברמאללה ב-5.11.17.

Thumbnail
לטיפה מוסא בבית החולים. צילום: איאד חדאד, בצלם, 2.11.17

בעדותה תיארה לטיפה מוסא את תחושותיה:

רק למחרת סיפרו לי שאחי מת. הייתי בהלם, במיוחד בגלל שכשעזבתי אותו הוא נשם ודיבר ולא עלה על דעתי שהוא ימות. כמה רגעים לפני כן התבדחנו, שמענו שירים והצטלמנו לסנאפ צ'אט והיינו שמחים. אתה לא מתאר לעצמך כמה היינו מאושרים. פתאום הגורל תלש את אחי מוחמד מהבית שלנו. הימים והרגעים המאושרים הפכו להיות זיכרונות.

מתחקיר בצלם עולה שחייל ירה למוות במוחמד מוסא ופצע את לטיפה מוסא, אחותו, ללא כל הצדקה ובלי שנשקפה לו כל סכנה. הוא אף המשיך לירות לעבר המכונית ונוסעיה גם לאחר שזו חלף על פניו. מהתחקיר עולה גם שהחיילים שהיו במקום, אנשי כוחות הביטחון שהגיעו לאחר מכן והפרמדיקים הישראליים – נמנעו במשך מספר דקות מהענקת טיפול רפואי לפצועים, ולאחר מכן אף הפריעו לפרמדיקים הפלסטינים שטיפלו בהם בעבודתם, מבלי לספק לכך כל הסבר, והעלו את מוסא הפצוע לאמבולנס הישראלי בגסות וברשלנות שייתכן שהרעו את מצבו. מוסא הוא הפלסטיני ה-36 שנהרג בידי כוחות הביטחון בגדה המערבית מאז תחילת 2017.

לפי פרסומים בתקשורת נפתחה חקירת מצ"ח בנוגע לירי ומפקד הכוח בזירה הושעה. אולם, מניסיון העבר, קרוב לוודאי שהיא לא תוביל להעמדה לדין של האחראים להרג הבלתי חוקי, בוודאי לא של הדרגים הבכירים. ניסיון זה – המעיד על כך שאחריתן של חקירות כאלה היא כמעט תמיד טיוח – הוא שהוביל את בצלם לחדול מפנייה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקירה. עם זאת, ברור שהחובה לחקור ולמצות את הדין עם כל האחראים עדיין מוטלת על המערכת הצבאית. אלא שכל עוד ממשיכה הפרקליטות הצבאית במדיניות הטיוח השיטתי של הרג פלסטינים ופציעתם ע"י כוחות הביטחון, הרי שאין דבר שירתיעם ויביא סופסוף להפסקתו של ירי קטלני שכזה כלפי פלסטינים.

עדכון: ב-31.10.17 פורסם בכלי התקשורת כי נפתחה חקירת מצ"ח.

סרטונים אחרונים