דילוג לתוכן העיקרי

במסגרת מדיניות ההפרדה בחברון: הצבא מפריד בין יהודים לפלסטינים ברחוב ראשי. החלק הרחב ליהודים, מעבר צר ומשובש לפלסטינים

תיעוד וידיאו, פברואר 2015: שוטרי מג"ב מיישמים את "עקרון ההפרדה" בחברון. צילום: מנאל א-ג'עברי, בצלםבינואר 2015 נודע לבצלם כי הצבא חידש את ההפרדה ברחוב הראשי של שכונת א-סלאימה המוביל למערת ...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

במסגרת מדיניות ההפרדה בחברון: הצבא מפריד בין יהודים לפלסטינים ברחוב ראשי. החלק הרחב ליהודים, מעבר צר ומשובש לפלסטינים


תיעוד וידיאו, פברואר 2015: שוטרי מג"ב מיישמים את "עקרון ההפרדה" בחברון. צילום: מנאל א-ג'עברי, בצלם

בינואר 2015 נודע לבצלם כי הצבא חידש את ההפרדה ברחוב הראשי של שכונת א-סלאימה המוביל למערת המכפלה. הצבא אוסר על פלסטינים לעבור בחלקו המרכזי והסלול של הרחוב ומפנה אותם לדרך צרה ומשובשת.

הפרדה זו יושמה בעבר בין החודשים ספטמבר 2012 ומארס 2013, אז הופסקה בעקבות סרטון שפרסם בצלם ובו תועדו שוטרי מג"ב המסבירים כי רק יהודים מורשים לעבור בחלקו הראשי של הרחוב. לאחר שהסרטון זכה לחשיפה נרחבת, חזר בו הצבא ממדיניות זו והתיר, עד לאחרונה, מעבר חופשי לתושבי האזור.


תיעוד וידיאו, מארס 2013

נבילה אל-ג'עברי, בת 45 ואמא לעשרה ילדים, תושבת שכונת אל-ג'עברי בחברון, תיארה את תחושותיה בעקבות האיסור לעבור בחלקו הראשי של הרחוב:

נבילה אל-ג'עברי, חברון. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם"לפני חודש בערך שוטרים התחילו שוב לחסום לי את המעבר לכביש הסלול. כששאלתי למה, אחד השוטרים ענה שיש הוראות חדשות שאוסרות על פלסטינים לעבור בכביש הסלול וקובעות שאנחנו צריכים ללכת בצד השני של הגדר. מאז אני והילדים שלי עוברים בדרך הצדדית בכל יום. רק למתנחלים מותר לעבור בדרך הראשית. אני לא מתווכחת יותר עם השוטרים, וכך גם שאר התושבים בשכונה. כשאנחנו מגיעים למחסום אנחנו פשוט הולכים ישר לדרך הצדדית.

אני מרגישה מושפלת כשאני הולכת בדרך העפר מאחורי הגדר ורואה את המתנחלים עוברים בדרך הראשית, כשבינינו מפרידה רשת שאין שום הצדקה לקיומה."

אימאן אבו ארמיילה, בת 35, אמא לילד ומנהלת חשבונות, תושבת שכונת א-סלאימה בעיר העתיקה בחברון, תיארה כך את המצב באזור:

"במהלך השנתיים האחרונות המעבר כמעט לא נחסם. זה לא אומר שאני ותושבי השכונה והעיר העתיקה לא סובלים באופן כללי מהמחסומים הרבים בסביבת אל-חרם אל-איבראהימי (מערת המכפלה), שלא לדבר על זה שאין לנו אפשרות להגיע במכונית לבתים שלנו. אבל בכל זאת, עובדה שיכולנו ללכת בצד הרחב יותר של הרחוב הקלה קצת על הסבל הכללי שלנו.

לפני חודש בערך הופתעתי, כמו שאר התושבים באזור, כשסגרו בפנינו את הדרך. אנשי משמר הגבול שוב מנעו ממני ללכת בצד הרחב של הרחוב והכריחו אותי ללכת במעבר הצר שמאחורי גדר הרשת. כששאלתי את אחד מאנשי משמר הגבול, הוא ענה שזו החלטה של "הקפטן".

מאז אני נאלצת ללכת מאחורי גדר הרשת, מרחק של כ-70 מטר. אני סובלת מספיק מזה שמדי בוקר אני נאלצת ללכת ברגל מהבית עד שאני יוצאת מהעיר העתיקה, ורק משם אני יכולה לקחת מונית לעבודה שלי. הדרך ארוכה ומתישה וזה ששוב אוסרים עלינו ללכת בצד הרחב של הרחוב רק מחריף את המצב.

הרחוב הראשי בשכונת א-סלאימה מוביל, בין היתר, למערת המכפלה. אורכו כשבעים מטר ומשני צידיו מוצבים מחסומים, מדרום "מחסום המאפיה" ומצפון "מחסום הספסלים". עד לאיסור החדש אפשרו כוחות הביטחון להולכי רגל ולרוכבי אופניים פלסטינים לעבור ברחוב. כדי להעביר משאות ברחוב נאלצו פלסטינים להיעזר בעגלה רתומה לסוס או בעגלות יד. מתנחלים ואזרחים ישראלים מורשים לעבור ברחוב ברגל או ברכב.

מאז הטבח שביצע המתנחל ברוך גולדשטיין במתפללים מוסלמים במערת המכפלה בשנת 1994 הצבא נוקט בחברון מדיניות מוצהרת ורשמית המבוססת על "עקרון ההפרדה". האמצעי העיקרי שבו משתמש הצבא הוא הטלת הגבלות חמורות על תנועת פלסטינים במרכז העיר, שבו הוקמו מרבית ההתנחלויות. נוכח אי-חוקיותן של ההתנחלויות עצמן, יש בכך הוספת חטא על פשע: פגיעה גורפת ובלתי מידתית בחופש התנועה של אוכלוסייה שלמה, על-מנת לממש ולהנציח מדיניות שהינה בלתי חוקית מלכתחילה.

מקצת הרחובות הראשיים באזור זה סגורים לחלוטין לכניסת תושבים פלסטינים, ורבים מהם סגורים כליל לתנועת כלי רכב פלסטיניים. ההגבלות הקיצוניות שישראל מטילה הפכו את חיי הפלסטינים במרכז העיר חברון לבלתי-אפשריים, וכפו על רבים מהם לעזוב את בתיהם ואת מקומות עבודתם.

על ישראל להסיר לאלתר את כל הגבלות התנועה המוטלות על פלסטינים בחברון.

סרטונים אחרונים