דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים
נזק לרכוש
כתובת אותה ריססו מתנחלים  על דופן אוטובוס בא-לובן א-שרקייה, 9.7.20. צילום: באדיבות מועצת כפר א-לובן א-שרקייה
כתובת אותה ריססו מתנחלים על דופן אוטובוס בא-לובן א-שרקייה, 9.7.20. צילום: באדיבות מועצת כפר א-לובן א-שרקייה

א-לובן א-שרקייה, מחוז שכם: מתנחלים ניקבו צמיגי מכוניות וריססו כתובת על דופן של אוטובוס

ביום חמישי, 9.7.20, גילו תושבי השכונה הדרומית של הכפר א-לובן א-שרקייה כי מתנחלים השחיתו את צמיגיהן של 13 מכוניות ושברו את השמשה הקדמית של אחת מהן. בנוסף, הם ריססו על דופן של אוטובוס את הכתובת "ארצנו בידינו".

סאמר כורדי, רוכב אופניים שהותקף על ידי מתנחלים ליד תורמוסעיא, 18.7.20. צילום:  באדיבות העדים
סאמר כורדי, רוכב אופניים שהותקף על ידי מתנחלים ליד תורמוסעיא, 18.7.20. צילום: באדיבות העדים

תורמוסעיא, מחוז רמאללה: מתנחלים ארבו לרוכבי אופניים, השליכו עליהם אבנים והכו שניים מהם. הם גנבו שלושה זוגות אופניים והשחיתו אותם

"המתנחלים החריבו לנו את שגרת החיים השקטה שלנו ומונעים מאיתנו את הזכות הבסיסית לבלות בטבע באזור. בגללם אנחנו סובלים מחרדה, ועכשיו נחשוש לצאת שוב לרכיבות"

מתוך עדותו של עאמר כורדי (30), רוכב אופניים

חמישה רוכבי אופניים מביר זית, כפר השוכן במחוז רמאללה, יוצאים לרכיבה מדי סוף שבוע. גם בבוקר יום שבת, ה-18.7.20, הם יצאו מביר זית, עלו על כביש 60 וירדו ממנו ליד תורמוסעיא. הם רכבו כשלושה קילומטרים בשביל עפר המוביל לגבעות שמצפון-מזרח  לכפר, כקילומטר מהמאחז עדי עד.

עאמר כורדי (30) ודניס סובוח (30), הקדימו בכמאה מטר את חבריהם כשהבחינו  מרחוק במאהל הניצב על גבעה שהקימו מתנחלי עדי עד. תחילה חשבו שמדובר בבדואים, אך כשעברו למרגלות הגבעה נתקלו בטנדר לבן אזרחי, ובחור שיצא ממנו שאל אותם בעברית מהיכן הגיעו. כשענו שהם מרמאללה חזר הבחור לטנדר ונסע משם. השניים המשיכו ברכיבה.

כשהגיעו שאר חברי הקבוצה באותה נקודה הופיעו על ראש הגבעה כשבעה מתנחלים - רעולי פנים ומצוידים באלות ובמקלות - כשלצדם שומר ההתנחלות החמוש ברובה. המתנחלים החלו ליידות אבנים על הרוכבים ולגלגל לעברם סלעים ממרחק של כ-40 מטרים. כשעצרו כורדי וסבאח כדי לראות מה קורה עם חבריהם, ירדו שניים מהמתנחלים מהגבעה והחלו ליידות גם עליהם אבנים. כורדי וסבאח הצליחו להתרחק ולהימלט מהתוקפים, ושאר הרוכבים נטשו את אופניהם וברחו לשדות סמוכים תחת מטר אבנים. שני מתנחלים והשומר החמוש הצליחו לתפוס את סאמר כורדי, אחיו בן ה-28 של עאמר. מתנחל אחד החל להכותו עם אלה, בעוד השומר מאיים עליו בנשקו.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, איאד חדאד, תיאר סאמר כורדי את המארב והתקיפה:

פתאום הופיעו 10-7 מתנחלים על הגבעה, כשאנחנו היינו בוואדי למטה, 40 מטרים מהם בערך. הפנים של המתנחלים היו מכוסות בחולצות והם התחילו לזרוק עלינו אבנים גדולות וגלגלו אלינו סלעים גדולים. הם החזיקו מברגים, מקלות, אלות ואבנים, ואחד מהם, שהיה חמוש ברובה, שמר עליהם. הרגשנו בסכנה ופחדנו.

נטשנו את האופניים וברחנו ברגל. חטפתי אבן בירך שמאל אבל המשכחתי לרוץ כי פחדתי לעצור. תוך כדי ריצה מעדתי ואז שני מתנחלים, שרדפו אחרינו, השיגו אותי וחסמו לי את הדרך. אחד מהם היה המתנחל החמוש, שכיוון אליי את הנשק שלו, והשני החזיק אלה שחורה והתחיל לתת לי מכות ברגליים. הוא ניסה להרביץ לי בצלעות ובפלג הגוף העליון, ואני התגוננתי עם הידיים. כשהמכות התגברו ניסיתי לתפוס את האלה ולחטוף לו אותה, אבל המתנחל החמוש איים עלי והפסקתי. המתנחל הפסיק להכות אותי.

עמאר כורדי ודניס סובוח הבחינו על ראש הגבעה בשומר בו פגשו לפני האירוע, לצד הטנדר הלבן שלו. הם עלו כדי לבקש ממנו עזרה, אך הוא סירב להתערב וסימן להם להתרחק. השניים נשארו במקום ועקבו משם אחר המתרחש.

המתנחלים גנבו שלושה מזוגות האופניים שננטשו בשטח, וטלפון נייד שהוצמד לאחד מהם, והחלו לחזור לכיוון מאחז עדי עד. עאמר כורדי ודניס סובוח ירדו מהגבעה יחד עם השומר, והצטרפו לשלושת חבריהם שעמדו ליד השומר השני, שנשאר בשטח. הם גילו שהמתנחלים פצעו שניים מהרוכבים: סאמר כורדי סבל מחבלות ושריטות בכל גופו ולואאי מסלח (28) נפצע ברגלו הימנית ובאיברים אחרים מהאבנים שזרקו המתנחלים.

שומרי המאחז הורו לרוכבים ללהסתלק מהמקום, אך הם סירבו לעזוב ללא האופניים שלהם. אחד השומרים חזר לעדי עד וכעבור שעה שב למקום עם שלושת זוגות האופניים הגנובים, שהושחתו בינתיים. בשלב זה עבר במקום סיור צבאי והחיילים שאלו את השומרים על מה שהתרחש, מבלי לפנות לרוכבים שהותקפו. הם צילמו את האופניים ואת פציעותיהם של סאמר כורדי ולואאי מסלח, וגם הם הורו לרוכבים להסתלק מהמקום. כשענו הרוכבים שאינם יודעים איך לחזור הביתה בשל השחתת האופניים ביקשו החיילים משומר התנחלות להסיע אותם בתא המטען של הטנדר. השומר הסיע את שלושת הרוכבים שאופניהם הושחתו לתורמוסעיא כששני הרוכבים האחרים רוכבים אחריו.

עם הגיעם לתורמוסעיא, בסביבות 12:00 בצהריים, קיבלו את פני הרוכבים ראש המועצה ותושבים נוספים. הפצועים קיבלו עזרה ראשונה ושבו לביר זית במונית. לאחר שהמשטרה יצרה קשר עם סאמר, הגיעו חמשת הרוכבים לתחנת משטרת בנימין והגישו תלונה נגד המתנחלים שתקפו אותם.

הגדר של משפחת עוואד, אשר הושחתה בידי מתנחלים. תורמוסעיא, 20.7.20. צילום: באדיבות העד
הגדר של משפחת עוואד, אשר הושחתה בידי מתנחלים. תורמוסעיא, 20.7.20. צילום: באדיבות העד

תורמוסעיא, מחוז רמאללה: מתנחלים גנבו 150 מוטות מגדר של חקלאי, שנתיים לאחר שעקרו שתילי זית והשחיתו את אותה הגדר בדיוק

סלים דאר עוואד (68), אב ל-14 מתורמוסעיא, מחזיק בחלקת אדמה המשתרעת על פני ארבעה דונם - כחמישה קילומטרים ממזרח לתורמוסעיא. ב-2018 עקרו מתנחלים קרוב ל-100 שתילי זית צעירים שנטע במקום, ובאותה שנה שב ונטע דאר עוואד 150 שתילי זית והקיף את חלקתו בגדר המתנשאת לגובה 2 מטרים ואורכה כ-300 מטרים. באפריל השנה השחיתו מתנחלים את הגדר, גנבו חלק מהמוטות ושברו ענפים של עצים. דאר עוואד שיקם את הנזקים והקים מחדש את הגדר.

ב-20.7.20, בסביבות שבע בבוקר, התקשר אליו רועה צאן מהכפר ועדכן אותו כי חלק מהגדר הושחת שוב ומוטות נגנבו. דאר עוואד נסע מיד לחלקתו וגילה כי מתנחלים גנבו 150 מוטות (עלות כל מוט 20 ש"ח), אך שמח לגלות שהמתנחלים חסו הפעם על השתילים ולא פגעו בהם.

כקילומטר מהחלקה המדוברת הוקם המאחז עדי עד.

דאר עוואד הגיש תלונה בתחנת משטרת בנימין, ושוטרים הגיעו לאדמתו וצילמו את הנזק.

המסגד שהציתו מתנחלים באל-בירה, 27.7.20. צילום: איאד חדאד, בצלם
המסגד שהציתו מתנחלים באל-בירה, 27.7.20. צילום: איאד חדאד, בצלם

אל-בירה, מחוז רמאללה: מתנחלים הציתו מסגד

אימאם מסגד "אל-בר ואל-אחסאן" גילה שהמסגד שלו עולה באש. זה קרה בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, והאימאם מיהר להזעיק כוח כיבוי שהגיע תוך כעשר דקות. הכבאים כיבו את האש ומנעו את התפשטותה לשאר המבנה, אך בזמן שחלף הספיקו הלהבות לגרום נזק לקיר פנימי ולשרוף מספר רהיטים.
על אחד מקירותיו החיצוניים של המסגד הותירו המתנחלים, שהציתו אותו, כתובת גרפיטי: "מצור לערבים ולא ליהודים! ארץ ישראל לעמ"י!!".

הנזק שנגרם למקום מוערך בכמה אלפי שקלים.

בסביבות 10:30 בבוקר הגיעו למסגד חיילים ושוטרים, ערכו בו סריקה ובחנו את השלכות השריפה.

מחמוד עאבד (50), תושב העיירה, תיאר את רשמיו ותחושותיו בעדות שמסר לתחקירן בצלם, איאד חדאד:

האירוע עורר פחד וחשש בקרב תושבי השכונה. אנשים פה מרגישים שהרכוש שלהם בסכנה. המתנחלים מנצלים את המצב שיצרה מגפת הקורונה כדי לפגוע ברכוש שלנו, כי הם יודעים שהרחוב נטוש וכולם סגורים בבתים.

עין סאמיה, 15.6.20: מאמצים לכיבוי השריפות שהציתו מתנחלים. צילום: איאד חדאד, בצלם
עין סאמיה, 15.6.20: מאמצים לכיבוי השריפות שהציתו מתנחלים. צילום: איאד חדאד, בצלם

עין סאמיה, מחוז רמאללה: מתנחלים מציתים שדות, גורמי הביטחון אינם נוקפים אצבע והכבאים הישראלים נותנים ללהבות לכלות עשרות דונמים

מדוע כוחות הביטחון וצוותי הכיבוי הישראליים לא התגייסו לכיבוי השריפות, והפקירו את הקורבנות הפלסטינים להתמודד עם האש לבדם? מדוע הם מנעו מכבאית פלסטינית להושיט יד, ועצרו אותה בדרכה לזירת האירוע? כך נראית אלימות מתנחלים בשירות המדינה:

זה קרה ב-15.6.20, אחר הצהריים: שישה חקלאים מכפר מאלכ, שעיבדו את אדמותיהם לא רחוק מצומת עין סאמיה, הבחינו בג'יפ שעצר שוב ושוב לצד הדרך. בכל עצירה ירדו ממנו מתנחל או שניים - והציתו שדות פלסטיניים. החקלאים צעקו לעבר המתנחלים, ואלו הבינו שהתגלו ונמלטו לכיוון ההתנחלות כוכב השחר (התנחלות שהוקמה ב-1977, כשלושה קילומטרים מאדמותיו של הכפר עין סאמיה).

החקלאים שהבחינו בהצתות הזעיקו תושבים מכפר מאלכ ועין סאמיה, ועשרות מהם הגיעו לסייע במלאכת הכיבוי.
 
כעשר דקות לאחר הגעת התושבים, הגיעו לזירת ההצתות גם ג'יפים של הצבא ומג"ב וניידות משטרה. במקום לפעול כנגד האש המתפשטת, אנשיהם נעמדו וצפו במתרחש מרחוק. גם צוותיהן של שתי כבאיות, שהוקפצו מהתנחלויות סמוכות, צפו בשריפות מרחוק מבלי לנקוף אצבע - על אף פניות התושבים ובקשות הסיוע שלהם.

לאחר מספר דקות הגיעה למקום גם כבאית של ההגנה האזרחית הפלסטינית, אך היות שהשטחים החקלאיים מוגדרים כשטח C - צוותה לא מורשה להגיע לאזור ללא אישור. עקב השבתת התיאום הבטחוני בין הרשות הפלסטינית לבין הצבא, צוות הכבאית הפלסטינית לא יכול היה לתאם את ההגעה. הם קיוו שהחיילים יתנו להם לעבור ולעצור את האש אך תקוותם נכזבה: כוחות הביטחון עצרו את הכבאית, ולאחר המתנה בת שעתיים הצוות התייאש ועזב את המקום.
 
התושבים נאלצו להיאבק באש בכוחות עצמם. הם שפכו עליה מכלי מים קטנים, השליכו על הלהבות שמיכות רטובות ועלי עצים, וסיימו את מלאכת הכיבוי רק בשעה 18:30 בערב. בינתיים כילתה האש שטח של כ-100 דונם, כמחציתו אדמות מרעה, שדות מעובדים, גידולי שעורה ובקיה (מספוא לבהמות). השריפות הסבו נזקים כבדים לחקלאים ולרועי צאן מהאזור, שיאלצו עכשיו לרכוש מספוא עבור הבהמות.
 
דיאא רוסתום, בן 33, נשוי ואב לשלושה, חקלאי מהכפר מאלכ, סיפר  לתחקירן בצלם, איאד חדאד, על הצתת השדות:

ביום האירוע עבדתי כשכיר בחלקה שנועדה לגידול זעתר. התחלנו לעבוד בסביבות השעה 16:00, כשראיתי ג׳יפ לבן, עם לוחית רישוי צהובה, עוצר בצומת עין סאמיה - 300 מטרים מאיתנו. מהג'יפ ירד גבר שהתכופף ליד שדה יבש לצד הכביש. באותו רגע יצאה מדרך עפר סמוכה מכונית פלסטינית והאיש נבהל, חזר לג'יפ ונסע  לכיוון ההתנחלות כוכב השחר.
 
בעונת הקציר מתנחלים מציתים הרבה פעמים את השדות שלנו, אבל אחרי שהוא ניסה המשכנו לעבוד כרגיל ולחרוש את האדמה. בשעה 16:15 ראינו רכב לבן שנראה כמו אותו ג'יפ, מתקדם לאט לכיוון שלנו, וראיתי שבשדות שמאחוריו, ליד הכביש, משתוללת אש. התחלנו לצעוק, רצנו לשם והזעקנו עזרה מכיבוי האש. פתאום הרכב עצר שוב, במרחק של חצי קילומטר מהשריפה, והמתנחל ירד והצית אש בעשבים היבשים שצד הדרך.
 
המתנחל ראה אותנו צועקים וקוראים לעזרה ובתוך שניות עלה בחזרה לרכב והמשיך דרומה. הוא עצר במרחק של חצי קילומטר ושוב הצית שדה, ואז הרכב התרחק ונסע לכיוון ההתנחלות כוכב השחר. לא הצלחנו לרדוף אחריו או אפילו לצלם אותו כי היינו עסוקים בניסיונות לכבות את האש. האש התפשטה מהר. השתמשנו בכל מה שהיה בהישג ידינו – חתיכות גומי, ענפים ושיחי סירה קוצנית.

בינתיים קראו ברמקולים של המסגד בכפר מאלכ לאנשים להגיע ולעזור בכיבוי האש והגיעו עשרות אנשים.

ח׳אלד ר׳ניימאת (42), נשוי ואב לשישה ילדים, גם הוא חקלאי מכפר מאלכ, תיאר באוזני תחקירן בצלם, איאד חדאד, על התנהלות כוחות הביטחון וההפסדים שספגה משפחתו עקב הצתת שדותיו:

הצבא והמשטרה הגיעו למקום השריפות כבר בהתחלה, אבל לא עשו כלום. הגיעו גם כבאיות ישראליות וגם הצוותים שלהן, לא עזרו בכלל ורק היו בכוננות למקרה שהאש תתפשט לעבר ההתנחלויות. כבאית של ההגנה האזרחית הפלסטינית, מהכפר הסמוך א-טייבה, הגיעה גם היא - אבל הצוות שלה לא הצליח להשיג תיאום ולא יכול היה להיכנס לשטח. הם חיכו הרבה זמן ובסוף התייאשו ועזבו.
 
על-פי ההערכות נשרפו בשלושת אתרי ההצתה בסה"כ יותר מ-100 דונם של אדמות, כאשר במרבית השטח היו צמחי בר וצמחים טבעיים של הגבעות המשמשים לרעיית צאן. אירוע זה יאלץ אותנו לקנות כמויות רבות של מספוא, בשווי אלפי שקלים.

עסירה אל-קיבלייה, 19.6.20: שמשה מנותצת במכוניתה של משפחת עומרי. צילום: באדיבות המשפחה
עסירה אל-קיבלייה, 19.6.20: שמשה מנותצת במכוניתה של משפחת עומרי. צילום: באדיבות המשפחה

עסירה אל-קיבלייה, מחוז שכם: מתנחלים תקפו בית באבנים לאור יום, והשחיתו את מכונית המשפחה באישון לילה

ב-13.6.20, בסביבות השעה 16:00, תקפו כ-15 מתנחלים באבנים את ביתם של מייסאא ועבד אל-באסט עומרי, בשנות ה-50 לחייהם, בשכונה הדרומית של הכפר. בני המשפחה יצאו להגן על רכושם ותושבים נוספים מהכפר הגיעו למקום כדי לסייע להם. לאחר כמה דקות הגיע למקום ג'יפ צבאי וחיילים שיצאו ממנו ירו רימוני גז מדמיע לעבר התושבים המתגוננים. התושבים התפזרו והמתנחלים חזרו לכיוון ההתנחלות יצהר, שהוקמה במרחק של כקילומטר מהמקום בשנת 1983.

ימים ספורים לאחר-מכן, ביום שישי, 19.6.20, התעוררו בני הזוג עומרי באישון לילה למשמע פיצוץ מחוץ לביתם. כשיצאו החוצה ראו כארבעה מתנחלים נמלטים לכיוון רכב הביטחון של ההתנחלות, שעמד במרחק של כ-150 מטר מביתם. בני המשפחה גילו כי המתנחלים שברו את השמשה האחורית ושני הצמיגים האחוריים באחת ממכוניות המשפחה.

צינורות חתוכים בח'ירבת ג'בעית, 1.6.20. צילום: באדיבות המשפחה
צינורות חתוכים בח'ירבת ג'בעית, 1.6.20. צילום: באדיבות המשפחה

ח'ירבת ג'בעית, מחוז רמאללה: מתנחלים השחיתו צינורות המובילים מים לקהילה, ואילצו את התושבים לפרקם מדי ערב, כדי לשמור עליהם מפני השחתה

בליל יום שני, 1.6.20, חתכו מתנחלים את הצינורות המובילים מים מבורות אגירה של הקהילה אל בתי תושביה - מים המשמשים לשתייה, ניקיון והשקיית הצאן.  זו הייתה הפעם השנייה - תוך שבוע - שצינורות חיוניים אלו הושחתו.

בשל אבדן המים יקרי הערך, תושבי הקהילה נאלצו לקנות מים ולהוביל אותם מהכפר השכן, אל-מור'ייר, ולרכוש צינורות חדשים. כעת הם מפרקים את הצינורות כל ערב ומרכיבים אותם עם שחר, מחשש שמא המתנחלים יחזרו לפגוע בצינורות בשלישית.

בפברואר השנה  פלשו כעשרה מתנחלים לבתי הקהילה, בתואנה שהם מחפשים כבשים שנגנבו מהם. במהלך הפלישה האלימה תקפו המתנחלים שלושה רועים, ואחד מהם, שהוכה בראשו, פונה לבית החולים. שניים אחרים נחבלו וטופלו במקום.

שמשה שבורה במכוניתו של מוחמד רובוע, לאחר שמתנחלים זרקו עליה אבן. דומא, 25.6.20. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם
שמשה שבורה במכוניתו של מוחמד רובוע, לאחר שמתנחלים זרקו עליה אבן. דומא, 25.6.20. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם

דומא, מחוז שכם: מתנחלים תקפו רכב באבן

מוחמד רובוע (27) הוא רואה חשבון העובד ביריחו ומתגורר בכפר סיר שממזרח לקלקילה. לקראת ערב יום חמישי, 25.6.20, כשנסע על כביש 458 לביתו והגיע לצומת דומא, הבחין במכונית שעצרה בצד הנגדי של הכביש. מאחורי המכונית עמדו שלושה אנשים, וכשהמשיך רובוע בנסיעה - רצו שניים מהם לעבר מכוניתו והשלישי השליך עליה אבן גדולה, שפגעה בשמשה השמאלית האחורית.

רובוע נבהל, עצר את מכוניתו באופן פתאומי וראשו נחבט בהגה. לאחר מכן המשיך בנסיעה, כשמונה קילומטרים, עד שהגיע לצומת עקרבא ועצר.

פלסטינים שעברו בכביש הבחינו בו מדמם והזמינו אמבולנס, שפינה אותו לבית החולים רפידיא בשכם. לאחר שנבדק, שוחרר רובוע לביתו, ובני משפחתו הגיעו לצומת עקרבא ולקחו משם את מכוניתו.

מוסא בני מניה על רקע הפאנלים הסולאריים שניפצו המתנחלים. אל-פג'ם, 15.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי
מוסא בני מניה על רקע הפאנלים הסולאריים שניפצו המתנחלים. אל-פג'ם, 15.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי

קהילת אל-פג'ם (עקרבא), מחוז שכם: עשרות מתנחלים פושטים על מאהל ומחריבים אותו עד היסוד

לאירוע שהתרחש בבוקר יום שני, 15.6.20, היו שני עדים: האחים מוסא (22) ואיסלאם (19) בני מניה. השניים רעו את עדר הצאן שלהם במזרח אל-פג'ם, כשהבחינו בארבעה כלי-רכב אזרחיים נוסעים מכיוון ההתנחלות איתמר ונכנסים לכביש המוביל לקהילה שלהם. מוסא ואיסלאם, שהיו במרחק של כ-500 מטרים מאוהלי המשפחה, צפו בארבעת כלי-הרכב עוצרים ליד האוהלים, וראו כ-20 מתנחלים יוצאים מהם למסע הרס מאורגן: תחילה ניפצו את מערכת החשמל הסולארי של הקהילה, שסופקה על-ידי הרשות הפלסטינית והייתה מורכבת מארבעה לוחות סולאריים וארון חשמל, ואחר כך השחיתו מכונית שחנתה במקום ונכנסו לתוך האוהלים. המתנחלים השחיתו גם את כל תכולת האוהלים - מקרר, מצעים וכלי מטבח - כמו גם את היריעות שלהם. לסיום גנבו כמה אוהלים והסתלקו מהמקום.

משפחת בני מניה מתפרנסת מרעיית צאן וגרה באזור זה, לצד חמש משפחות נוספות, במשך מרבית עונות השנה. בקיץ עוברת המשפחה לעקרבא, וכמה מחבריה נשארים באזור כדי לשמור על הצאן.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, תיאר מוסא בני מניה את מסע ההרס:

הגעתי לאוהלים שלנו, וראיתי שהם במצב נורא. המתנחלים השחיתו את האוהלים עצמם ואת כל מה שהיה בהם - מצעים, בגדים, כלי אוכל, מזרנים, הכל. הם ניתצו את המקרר. אני לא יודע במה הם השתמשו, צינורות ברזל או אלות. הם גנבו מזרנים מהאוהל של אחי יוסף וכן מצעים חורפיים. הם השחיתו גם את המכונית של אחי שחנתה ליד האוהל שלו, ומשמשת אותנו לנסיעה לשדות כי אין לה רישיון. בתוך כמה דקות הם הרסו הכל.

את הלוחות הסולאריים קיבלנו לפני שלוש שנים מהשלטון המקומי והם סיפקו חשמל לשלוש משפחות - לשלנו ולמשפחות פאח'ר וזוהיר שגרות בקהילה. בקיץ החום פה בלתי נסבל והחשמל הסולארי אפשר לנו להפעיל מקרר כדי שיהיו לנו מים קרים ונוכל לטעון את הטלפונים שלנו.

מרכז העיר חברון: עשרות מתנחלים, חמושים באבנים, פשטו על שכונת ואדי אל-חסין

70 מטרים משכונת אל-חסין שבחברון הוקמה ההתנחלות "גבעת האבות". בחסות הקרבה הזו (והגיבוי המלא מהצבא), מרשים לעצמם תושבי ההתנחלות לפלוש לשטח השכונה הפלסטינית, ולהתנהל בה בהתאם למצב רוחם. ב-12.6.20, יום שישי לקראת ערב, הגיעו כ-30 מתנחלים לוואדי אל-חסין. הם הסתובבו בין בתי השכונה ועזבו תוך מספר דקות, אך כעבור כשעתיים הם שבו אליה והפעם החלו ליידות אבנים על מכוניות חונות של התושבים. עשרות תושבים יצאו מבתיהם כדי להגן על רכושם, ויידו אבנים לעבר המתנחלים - בניסיון להרחיקם.

עבד אל-כרים אל-ג'עברי (61), תושב השכונה, מיהר להתקשר ולהתריע על המתרחש באוזני קצין המנהל האזרחי, וזה הגיע למקום תוך מספר דקות. בעקבות הקצין הגיעו גם שוטר ושוטרת, מלווים בכ-30 חיילים, והכוח ניסה להפריד בין התושבים למתנחלים. המתנחלים נסוגו תחילה לחלקת אדמה שנמצאת מאחורי בית משפחת אל-ג'עברי, והמשיכו ליידות אבנים לכביש ועל בתי השכונה. לאחר כחצי שעה הם הסתלקו.

במהלך ההתקפה שברו המתנחלים שמשות של ארבעה כלי-רכב, ושניים מבעליהם, בהם משפחת אל-ג'עברי, הגישו תלונות במשטרת קריית ארבע.

עבד אל-כרים א-ג'עברי, נשוי ואב ל-13, סיפר על הפלישה לתחקירנית בצלם, מנאל א-ג'עברי:

הנכד שלי, מוחמד בן התשע, הגיע אליי בריצה וצעק "מתנחלים! מתנחלים!". יצאתי לכניסה של הבית וראיתי בערך 20 מתנחלים מתקדמים לבית שלנו, וכשהם ראו אותי הם שינו כיוון. המתנחלים הסתובבו בלי ליווי של כוחות הביטחון.

בסביבות השעה 20:30 שמעתי צעקות בחוץ. יצאתי מהר וראיתי בערך 30 מתנחלים, כנראה אותה קבוצה שנכנסה לשכונה קודם, אבל הפעם היו יותר אנשים. ראיתי את המתנחלים זורקים אבנים על המכוניות שחנו ליד הבית שלי. קרובי משפחה שלי יצאו החוצה והתחילו לצעוק, וכמה מהם זרקו בחזרה אבנים לעבר המתנחלים כדי להרחיק אותם.

התקשרתי לקצין המנהל האזרחי, ותוך חמש דקות הוא הגיע, ואחרי כמה דקות הגיעו גם שני שוטרים ובערך 30 חיילים. הכוחות ניסו להרגיע את המצב ולהרחיק את המתנחלים והורו לנו לחזור לבתים ולמתנחלים לחזור לבתים שלהם. בסוף הם עזבו והתפנינו להעריך את הנזק שהם גרמו.

Subscribe to נזק לרכוש