דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים
תקיפה גופנית

גם ביום חג: עשרות מתנחלים תקפו את בני משפחת אבו שמסייה בשכונת תל רומיידה שבמרכז העיר חברון

ביום שבת, 1.8.20, יומו השני של חג הקורבן, הגיעו לביקור חגיגי שני ילדיהם הנשואים של עימאד (50) ופאייזה (46) אבו שמסייה: עווני (21) ומדלין (22), לבית המשפחה שבשכונת תל רומידה, במרכז העיר חברון. הצטרפו אליהם בני זוגם וילדיהם. בצהרי היום יצאה מרווה אבו שמסייה (16) עם אחייניתה ריתאל (1.5) למכולת הסמוכה, כדי לקנות ממתקים לילדי המשפחה. בדרכן הביתה נתקלו השתיים בקבוצה של כעשרה ילדי מתנחלים, בני 15-10, שהטרידו אותן. כשלקחה מרווה את ריתאל בזרועותיה והמשיכה להתקדם לעבר ביתה, משך אחד מהם בשערותיה. שאר ילדי המתנחלים התאספו סביבה כשהם בועטים בה, מכים אותה ויורקים עליה - ואחד מהם אף ניסה למשוך את ריתאל מידיה.

למשמע צעקותיהן של ריתאל ומרווה נזעק למקום עווני, שישב בכניסה לבית הוריו, ודחף את ילדי המתנחלים כדי להדוף אותם מאחותו ואחייניתו. חייל שעמד במחסום גילברט הסמוך התערב רק בשלב הזה והורה לעווני לשוב הביתה עם בנות משפחתו. לשמע המהומה יצאו החוצה פאייזה, סאלח (14) ומדלין, שאף הם הותקפו על ידי אותם מתנחלים באבנים ובקבוקי זכוכית. המתנחלים פצעו את מדלין ברגלה ואת סאלח בידו. בינתיים התאספו ליד הבית עשרות מתנחלים וארבעה חיילים שהגיעו למקום וניסו להרחיקם. בני המשפחה נמלטו לתוך ביתם ובינתיים טיפסו חלק מהמתנחלים על גג הבית ואחרים הקיפו אותו. נוכח המצב המתוח הגיעו למקום כ-30 חיילים ואנשי המנהל האזרחי וכן חמישה כלי-רכב של המשטרה. אנשי כוחות הביטחון הרחיקו את המתנחלים מהבית, אך אלו נותרו בקרבת מקום. כרבע שעה לאחר מכן נכנסו חיילים לבית המשפחה, עצרו את עווני, הוציאו אותו מהבית לקול תרועות המתנחלים, ולקחו אותו לתחנת המשטרה בקרית ארבע. חיילים ומתנחלים נשארו בסביבת הבית למשך כשלוש שעות.

אחד החיילים תשאל את מרווה בביתה על מה שאירע ולאחר מכן הסיע אותה ואת אימה לתחנת המשטרה לצורך הגשת תלונה נגד המתנחלים. עווני הואשם בתקיפת מתנחלים ונדרש לשלם 500 ש"ח. הוא סירב לשלם ולאחר שהשוטרים צפו בתיעוד האירוע, החליטו לוותר על התשלום. לאחר כשלוש שעות שוחרר עווני ובני המשפחה שבו לביתם.

מרווה אבו שמסייה תיארה בעדות שמסרה לתחקירנית בצלם, מנאל אל-ג'עברי, את שחוותה במהלך החג:

בסביבות 14:30 לקחתי את ריתאל למכולת שנמצאת בראש הגבעה בשכונה, מול התנחלות רמת ישי, וקניתי שם דברים לילדים. בדרך הביתה, מול מחסום גילברט שבו עמד חייל, ראיתי בערך 15 מתנחלים בני 15-10. נלחצתי, לקחתי את ריתאל על הידיים והמשכתי להתקדם הביתה.

המתנחלים התחילו לחקות את אבא שלי, שצולע. התעלמתי מהם כי חששתי לריתאל והמשכתי לכיוון הבית, ואז אחד המתנחלים משך לי בשיער מאחור, והם הקיפו אותי והתחילו לבעוט בי ולתת לי מכות. אחד מהם ניסה לקחת את ריתאל מהידיים שלי. ריתאל התחילה לבכות ולצרוח וגם אני צעקתי, עד שהגיע אח שלי, עווני, והתחיל לדחוף את המתנחלים כדי להרחיק אותם ממני. החייל שעמד ליד המחסום, שלא התערב כשהמתנחלים תקפו אותי, התערב כשעווני הגיע: הוא ניסה להרחיק אותו מהמתנחלים וציווה עליו לקחת אותי ולהסתלק.

כשניסינו לעזוב המתנחלים שוב תקפו אותנו. ברחתי הביתה עם ריתאל וסיפרתי לאימא שלי מה קרה. ביקשתי ממנה לצאת לעזור לעווני. היא, מדלין וסאלח יצאו לרחוב והתחילו לצעוק על המתנחלים. בסוף כולם חזרו ונכנסו לבית. פתאום חיילים נכנסו אלינו הביתה ועצרו את עווני. אחר-כך הגיע עוד חייל ושאל אותי על מה שקרה, סיפרתי לו שהמתנחלים תקפו אותי וניסו לחטוף את ריתאל. אז הגיע שוטר ואמר שהוא ייקח אותי לתחנת המשטרה בקריית ארבע. אימא שלי דרשה לבוא איתי והשוטר הסכים.

לקחו אותנו למשטרה בג'יפ והשאירו אותנו לחכות רבע שעה בערך, בחצר. הגיע שוטר שהכניס אותי לחדר שבו החזיקו את עווני, עם אזיקים על הידיים, ואז השוטר הוציא אותי משם ולקח אותי לחדר אחר. הוא תחקר אותי במשך חצי שעה בערך על מה שקרה, וכל הזמן הזה אימא שלי חיכתה לי בחוץ.

החוקר שחקר את עווני אמר לנו שאנחנו צריכים לשלם קנס של 500 שקלים. אימא שלי התעצבנה ואמרה להם שהמתנחלים תקפו אותנו, ושאנחנו רוצים להגיש תלונה נגדם. הגשנו תלונה והחוקר הביא תיעוד מהמצלמות, צפה בו וראה את המתנחלים תוקפים אותנו והסכים לשחרר את עווני בלי קנס.

אחרי שלוש שעות בערך ג'יפ הסיע אותנו לרחוב א-שוהדאא. חזרנו הביתה עייפים ועצובים כי הם הרסו לנו את החג.

עווני אבו שמסייה תיאר גם הוא את מה שאירע באוזני תחקירנית בצלם, מנאל אל-ג'עברי:

ישבתי יחד עם חבר שלי ברחוב מול פתח הבית שלנו. פתאום שמעתי את אחותי, מרווה, צועקת. רצתי אליה וראיתי בערך 15 מתנחלים בני 10-15 מקיפים את מרווה וריתאל. אחד מהם משך למרווה בשערות, וילד אחר ניסה לחטוף את ריתאל מהידיים שלה. שתיהן צרחו ובכו, ומרווה ניסתה להחזיק בריתאל בזמן שהמתנחלים בעטו בה (במרווה) וירקו עליה.

ניסיתי להרחיק את המתנחלים ממרווה וריתאל ואז חייל שישב במחסום גילברט, ולא התערב כשהמתנחלים תקפו את מרווה, הורה לי לקחת את מרווה וריתאל ולהסתלק. התחלנו לחזור הביתה והמתנחלים תקפו אותנו שוב. מרווה ברחה הביתה עם ריתאל ואחרי כמה דקות אימא שלי יצאה לרחוב עם מדלין וסאלח והם התחילו לצעוק על המתנחלים כדי להרחיק אותם. המתנחלים התחילו לזרוק עלינו אבנים ובקבוקי זכוכית ופצעו את מדלין ברגל ואת סאלח ביד. בשלב הזה הגיעו ארבעה חיילים שניסו להרחיק את המתנחלים.

בסוף אני ובני המשפחה הצלחנו להיכנס לבית ולסגור את הדלת הראשית, אבל כמה מתנחלים עלו על הגג וקרוב ל-50 מתנחלים הקיפו את הבית שלנו, צעקו וניסו להיכנס.

באותו זמן הגיעו כוחות גדולים של חיילים ושוטרים והצליחו להרחיק את המתנחלים מהבית. אחרי רבע שעה בערך הגיעו אלינו הביתה חיילים ושאלו אודותיי. הם אמרו שהם עומדים לעצור אותי. אימא שלי ניסתה למנוע מהם לעצור אותי אבל הם דחפו אותה ולקחו אותי החוצה לרחוב. אימא שלי, מרווה, מדלין וסאלח רצו אחריי אבל החיילים הובילו אותי לכניסה להתנחלות הקרובה, רמת ישי, ושם אזקו לי את הידיים בזמן שהמתנחלים ניסו שוב לתקוף אותי.

לקחו אותי בג'יפ של המשטרה לתחנת המשטרה בקריית ארבע, חקרו אותי והאשימו אותי שהרבצתי למתנחלים. אמרתי שזה לא נכון, וביקשתי מהם להביא את התיעוד ממצלמות החיילים כדי לראות את מה באמת קרה שם. אמרתי שהמתנחלים תקפו אותי ואת בני המשפחה שלי. החוקר אמר שהוא ישחרר אותי אחרי שאשלם קנס של 500 שקלים, אבל אימא שלי, שהגיעה לשם בינתיים, סירבה ואמרה להם שהמתנחלים הם אלו שתקפו אותנו ושלא נעזוב את תחנת המשטרה לפני שנגיש נגדם תלונה.

אחרי שהביאו את התיעוד מהמצלמות, החוקר צפה בו והחליט לשחרר אותי בלי קנס, ואחרי שלוש שעות בערך של חקירה והמתנה בחצר של המשטרה, בחום, ג'יפ משטרתי החזיר אותנו לרחוב א-שוהדאא, ומשם המשכנו הביתה. היו לי חבורות ופצעים ביד. היינו עייפים ועצובים שהרסו לנו את המפגש המשפחתי בחג.

הסרטון צולם על-ידי تجمع المدافعين عن حقوق الانسان - Human Rights Defenders.

 

סאמר כורדי, רוכב אופניים שהותקף על ידי מתנחלים ליד תורמוסעיא, 18.7.20. צילום:  באדיבות העדים
סאמר כורדי, רוכב אופניים שהותקף על ידי מתנחלים ליד תורמוסעיא, 18.7.20. צילום: באדיבות העדים

תורמוסעיא, מחוז רמאללה: מתנחלים ארבו לרוכבי אופניים, השליכו עליהם אבנים והכו שניים מהם. הם גנבו שלושה זוגות אופניים והשחיתו אותם

"המתנחלים החריבו לנו את שגרת החיים השקטה שלנו ומונעים מאיתנו את הזכות הבסיסית לבלות בטבע באזור. בגללם אנחנו סובלים מחרדה, ועכשיו נחשוש לצאת שוב לרכיבות"

מתוך עדותו של עאמר כורדי (30), רוכב אופניים

חמישה רוכבי אופניים מביר זית, כפר השוכן במחוז רמאללה, יוצאים לרכיבה מדי סוף שבוע. גם בבוקר יום שבת, ה-18.7.20, הם יצאו מביר זית, עלו על כביש 60 וירדו ממנו ליד תורמוסעיא. הם רכבו כשלושה קילומטרים בשביל עפר המוביל לגבעות שמצפון-מזרח  לכפר, כקילומטר מהמאחז עדי עד.

עאמר כורדי (30) ודניס סובוח (30), הקדימו בכמאה מטר את חבריהם כשהבחינו  מרחוק במאהל הניצב על גבעה שהקימו מתנחלי עדי עד. תחילה חשבו שמדובר בבדואים, אך כשעברו למרגלות הגבעה נתקלו בטנדר לבן אזרחי, ובחור שיצא ממנו שאל אותם בעברית מהיכן הגיעו. כשענו שהם מרמאללה חזר הבחור לטנדר ונסע משם. השניים המשיכו ברכיבה.

כשהגיעו שאר חברי הקבוצה באותה נקודה הופיעו על ראש הגבעה כשבעה מתנחלים - רעולי פנים ומצוידים באלות ובמקלות - כשלצדם שומר ההתנחלות החמוש ברובה. המתנחלים החלו ליידות אבנים על הרוכבים ולגלגל לעברם סלעים ממרחק של כ-40 מטרים. כשעצרו כורדי וסבאח כדי לראות מה קורה עם חבריהם, ירדו שניים מהמתנחלים מהגבעה והחלו ליידות גם עליהם אבנים. כורדי וסבאח הצליחו להתרחק ולהימלט מהתוקפים, ושאר הרוכבים נטשו את אופניהם וברחו לשדות סמוכים תחת מטר אבנים. שני מתנחלים והשומר החמוש הצליחו לתפוס את סאמר כורדי, אחיו בן ה-28 של עאמר. מתנחל אחד החל להכותו עם אלה, בעוד השומר מאיים עליו בנשקו.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, איאד חדאד, תיאר סאמר כורדי את המארב והתקיפה:

פתאום הופיעו 10-7 מתנחלים על הגבעה, כשאנחנו היינו בוואדי למטה, 40 מטרים מהם בערך. הפנים של המתנחלים היו מכוסות בחולצות והם התחילו לזרוק עלינו אבנים גדולות וגלגלו אלינו סלעים גדולים. הם החזיקו מברגים, מקלות, אלות ואבנים, ואחד מהם, שהיה חמוש ברובה, שמר עליהם. הרגשנו בסכנה ופחדנו.

נטשנו את האופניים וברחנו ברגל. חטפתי אבן בירך שמאל אבל המשכחתי לרוץ כי פחדתי לעצור. תוך כדי ריצה מעדתי ואז שני מתנחלים, שרדפו אחרינו, השיגו אותי וחסמו לי את הדרך. אחד מהם היה המתנחל החמוש, שכיוון אליי את הנשק שלו, והשני החזיק אלה שחורה והתחיל לתת לי מכות ברגליים. הוא ניסה להרביץ לי בצלעות ובפלג הגוף העליון, ואני התגוננתי עם הידיים. כשהמכות התגברו ניסיתי לתפוס את האלה ולחטוף לו אותה, אבל המתנחל החמוש איים עלי והפסקתי. המתנחל הפסיק להכות אותי.

עמאר כורדי ודניס סובוח הבחינו על ראש הגבעה בשומר בו פגשו לפני האירוע, לצד הטנדר הלבן שלו. הם עלו כדי לבקש ממנו עזרה, אך הוא סירב להתערב וסימן להם להתרחק. השניים נשארו במקום ועקבו משם אחר המתרחש.

המתנחלים גנבו שלושה מזוגות האופניים שננטשו בשטח, וטלפון נייד שהוצמד לאחד מהם, והחלו לחזור לכיוון מאחז עדי עד. עאמר כורדי ודניס סובוח ירדו מהגבעה יחד עם השומר, והצטרפו לשלושת חבריהם שעמדו ליד השומר השני, שנשאר בשטח. הם גילו שהמתנחלים פצעו שניים מהרוכבים: סאמר כורדי סבל מחבלות ושריטות בכל גופו ולואאי מסלח (28) נפצע ברגלו הימנית ובאיברים אחרים מהאבנים שזרקו המתנחלים.

שומרי המאחז הורו לרוכבים ללהסתלק מהמקום, אך הם סירבו לעזוב ללא האופניים שלהם. אחד השומרים חזר לעדי עד וכעבור שעה שב למקום עם שלושת זוגות האופניים הגנובים, שהושחתו בינתיים. בשלב זה עבר במקום סיור צבאי והחיילים שאלו את השומרים על מה שהתרחש, מבלי לפנות לרוכבים שהותקפו. הם צילמו את האופניים ואת פציעותיהם של סאמר כורדי ולואאי מסלח, וגם הם הורו לרוכבים להסתלק מהמקום. כשענו הרוכבים שאינם יודעים איך לחזור הביתה בשל השחתת האופניים ביקשו החיילים משומר התנחלות להסיע אותם בתא המטען של הטנדר. השומר הסיע את שלושת הרוכבים שאופניהם הושחתו לתורמוסעיא כששני הרוכבים האחרים רוכבים אחריו.

עם הגיעם לתורמוסעיא, בסביבות 12:00 בצהריים, קיבלו את פני הרוכבים ראש המועצה ותושבים נוספים. הפצועים קיבלו עזרה ראשונה ושבו לביר זית במונית. לאחר שהמשטרה יצרה קשר עם סאמר, הגיעו חמשת הרוכבים לתחנת משטרת בנימין והגישו תלונה נגד המתנחלים שתקפו אותם.

מג'די עיסא במקום בו הותקף על ידי מתנחלים, בידייא, 30.6.20. צילום: באדיבות העד
מג'די עיסא במקום בו הותקף על ידי מתנחלים, בידייא, 30.6.20. צילום: באדיבות העד

בידייא, מחוז סלפית: מתנחלים תקפו מטיילים פלסטינים, ירו לכיוונם ואיימו להרוג אותם אם יעזו לשוב למקום

שני תושבי בידיא, מג'די עיסא וא.א., בשנות החמישים לחייהם, ביקשו לבלות באזור חקלאי בו נוהגים תושבים האזור לנפוש ולערוך פיקניקים. האזור, הנקרא ח'ילת חסאן וח'לאייל בידייא, נמצא כקילומטר וחצי מצפון לכפר.

ב-30.6.2020, בסביבות שמונה בערב, הגיעו השניים למקום במכוניתם. כשבעה מתנחלים חמושים, שעמדו כ-70 מטר מהם, הבחינו בהם והתקרבו. כשהיו כ-50 מטרים מהמכונית הם ירו באוויר, ומכיוון שהמכונית שלהם אינה מותאמת לתנאי שטח - א.א. ועיסא נטשו אותה וניסו להימלט רגלית.

המתנחלים רדפו אחריהם, בעודם יורים באוויר ובאדמה סביב רגליהם, ולאחר כמאה מטרים השיגו אותם. הם אחזו בקורבנותיהם והחלו להכות אותם, כאשר אחד המתנחלים הצמיד אקדח לראשו של עיסא ולאחר שזה ניסה להרחיקו - ירה ירייה בסמוך לאוזנו. המתנחלים תשאלו את קורבנותיהם בנוגע למעשיהם ולתחום עיסוקם, והובילו אותם חזרה למכונית בעודם אוחזים בהם ובחולצותיהם. תוך כדי הליכה ירה המתנחל באקדחו קליעים שחלפו לא רחוק מהשניים. לפני שהסתלקו משם, איימו המתנחלים על עיסא ועל א.א. לבל יעזו לחזור לאזור, והורו להם להפיץ בקרב תושבי בידייא את המסר הבא: מתנחלים יירו בכל פלסטיני שיעז להגיע לח'ילת חסאן או ח'לאייל בידייא.

א.א. תיאר את אירועי אותו ערב בעדות שמסר לתחקירן בצלם, עבד אל-כרים סעדי:

אני וחברי, ד"ר מג'די עיסא, נסענו לטייל באזור ח'לאייל בידייא הנמצא במרחק חמש דקות מהכפר שלנו. יש שם נוף יפה, המשרה רוגע,.ואנחנו תמיד הולכים לטייל שם כדי לברוח מדאגות היום יום וליהנות בחיק הטבע. פתאום נתקלנו בערך בשבעה מתנחלים, שחלקם החזיקו נשק אוטומטי ואקדחים.

המתנחלים התקרבו אלינו והתחילו לירות באוויר. פחדנו מאוד והיינו בהלם. מג'די ניסה לעשות רוורס ולברוח משם, אבל הוא לא הצליח בגלל תנאי השטח הקשים. לא הייתה לנו ברירה אלא לרדת מהאוטו ולנסות לברוח ברגל. הייתי בנעלי בית והן נשמטו מרגליי כשרצתי. נשארתי יחף. המתנחלים רדפו אחרינו כשהם יורים באוויר ובאדמה מסביבנו, עד  שהם הצליחו לתפוס אותנו. הייתי בטוח שאלו רגעיי האחרונים.

שלושת המתנחלים שתפסו אותי התחילו ישר להכות אותי ולבעוט בי. אחר כך הם תפסו אותי והובילו אותי בכוח בחזרה למכונית שלנו, מרחק של 100 מטר בערך, תוך כדי שהם המשיכו להכות אותי בכל הגוף. מתנחל אחר, שהחזיק אקדח, תפס את מג'די וירה ליד הראש שלו וגם ליד ראשי וגופי.

מג'די עיסא תיאר את האירוע גם הוא, בעדות שמסר לתחקירן בצלם, עבד אל-כרים סעדי:

המתנחלים תקפו אותנו והכו אותנו באגרופים בכל חלקי הגוף ובמיוחד את חברי א.א. אחד המתנחלים, שהחזיק אקדח, הצמיד אותו לראש שלי. דחפתי לו את היד כדי להרחיק ממני את האקדח ואז הוא ירה ליד האוזן שלי, כדי להפחיד אותי.

ניסיתי לדבר איתם אבל הם לא התייחסו למה שאמרתי. אחד מהם שאל אותנו מה אנחנו עושים שם. עניתי לו שאני וחבר שלי באנו לטייל וליהנות מהטבע. הוא שאל אותי אם אני עובד עם המשטרה הפלסטינית ועניתי לו שאני מרצה באוניברסיטה ושהחבר שלי הוא איש עסקים.  הם אמרו לנו שאנחנו משקרים והורו לנו להרים את החולצות כדי לבדוק אם יש לנו נשק. המתנחל עם האקדח אמר לי שהקרקע הזו לא שלנו אלא של היהודים.

לפני שהם שחררו אותנו הם איימו להרוג אותנו אם נחזור לאזור. המתנחל הורה לי להודיע לתושבי בידייא שלא יגיעו לאדמות האלה כי הוא יהרוג כל אדם שיגיע לשם, בגלל שזו קרקע של יהודים. אחר-כך המתנחלים התירו לנו לחזור למכונית שלנו ולנסוע לבידייא.

עיסא וא.א. חזרו למכוניתם ונסעו למרפאה בכפר, ממנה הועבר א.א. באמבולנס לבית החולים הערבי בשכם, שם עבר בדיקות ושוחרר לביתו לאחר כמה שעות מנוחה.

מתנחלים תוקפים את איברהים בדר, בדרכו לביתו. חברון, 12.6.20. צילום: זידאן א-שרבאתי
מתנחלים תוקפים את איברהים בדר, בדרכו לביתו. חברון, 12.6.20. צילום: זידאן א-שרבאתי

מרכז העיר חברון: לאחד שברו את האף, השני הוכה ונאלץ להמתין ברחוב עד יעבור זעם. שני אחים הותקפו באותו היום על-ידי מתנחלים שונים

ביום שישי, ה-12.6.20, ישב מוחמד בדר בפתח ביתו שבשכונת תל רומידה. בדר, בן 26, נשוי ואב לשני פעוטות, מתגורר במרכז העיר חברון, בשכונה בה התגרויות של מתנחלים הפכו לעניין יומיומי. השעה הייתה ארבע וחצי אחר הצהריים כשהבחין בארבעה מתנחלים מנסים לקחת עגלה שמשמת את שכנו לצורכי פרנסה וביקש מהמתנחלים לעזוב אותה. שלושה מהם עזבו את העגלה והתנפלו על בדר במכות, ואז הוציא אחד מהם מכיסו חפץ קשה מכיסו, הכה בעוצמה באפו של בדר ונמלט עם חבריו לכיוון רחוב א-שוהדאא. כשניסו בדר ואביו לרדוף אחרי התוקפים, חסם חייל את דרכם ליד הבסיס הצבאי הסמוך.

חלפו מספר דקות ובדר התעלף. החיילים בבסיס הצבאי העניקו לו טיפול ראשוני והזמינו אמבולנס שפינה אותו לבית החולים עאליה שבעיר. בבית החולים הוא עבר בדיקות וצילומים, ונקבע שאפו נשבר.

הוא שוחרר לביתו בסביבות השעה 22:00.
 
גם אחיו של מוחמד, איברהים בדר, הוכה באותו יום על ידי מתנחלים. בסביבות השעה 23:00 עבר איברהים (31) במחסום באב א-זאוויה (מחסום הידוע גם בשמות "השוטר" ו-"56") ועשה את דרכו הביתה. לפתע התנפלו עליו כשמונה מתנחלים והחלו לתקוף אותו. איברהים ניסה להימלט בחזרה לשטח המחסום, אך המתנחלים רדפו אחריו והמשיכו לתקוף אותו גם שם. חייל שהוצב במחסום ניסה לסייע לו ולהרחיקו מהמתנחלים, ולאחר שהתקשה לעשות זאת יעץ לו לחזור לצידו השני של המחסום ולהמתין עד יעבור זעם. איברהים עשה כדבריו והמתין בצדו השני של המחסום כחצי שעה.

פלסטיני תושב חברון, שתיעד את התקיפה במצלמתו, התקשר לאיברהים ואמר לו כי שוטרים הגיעו למקום. איברהים חזר לנקודה בה הותקף, מסר לשוטרים את עדותו ואלו הציעו לאסוף אותו למחרת מביתו ולקחת אותו לתחנת המשטרה להגשת תלונה - וכך אכן היה.

נסים חג'ה, שהותקף על ידי מתנחלים. בורקה, 11.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם
נסים חג'ה, שהותקף על ידי מתנחלים. בורקה, 11.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם

בורקה, מחוז שכם: "הם באו עלינו בהפתעה גמורה, החזיקו מקלות ובקצה של אחד המקלות היו מסמרים". מתנחלים התנפלו על חקלאים באבנים, מקלות וצרחות

כ-15 מתנחלים התנפלו על חקלאים שעבדו בחלקת האדמה השייכת לאחד מהם, ותקפו אותם באלימות חסרת מעצורים. האירוע התרחש ביום חמישי, ה-11.6.20, בשעה בה שלושה מתושבי בורקה קטפו זעתר ומרווה, וטיפלו בעצי הזית הצומחים על אדמתו של נסים חג'ה (42).

בצהרי היום הבחינו השלושה - חג'ה, נסראללה סאלח (16) ואביו פטין סאלח (49) - ב-15 מתנחלים, חלקם רעולי פנים וחמושים בנשק ובמקלות, שהופיעו משום מקום. המתנחלים עצרו מטרים ספורים מהחקלאים, והחלו ליידות אבנים על חג'ה ונסראללה, שעבדו זה לצד זה. חג'ה נפגע משלוש אבנים, שתיים מהן בגבו ואחת ברגלו, ופטין סייע לו להתפנות משם בעזרתו של נסראללה. המתנחלים הסתלקו אף הם.

פטין הזעיק תושבים מהכפר, שלקחו את חג'ה לביתו ומשם הוא פונה באמבולנס לבית החולים רפידיא בשכם. בבית החולים נתגלו קרעים בגידי רגלו וחבורות על הכבד. חג'ה שוחרר לביתו והרופאים הורו לו לנוח 25 יום, ולהישאר במעקב רפואי.
 
בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, תיאר נסים חג'ה את התקיפה:

שמעתי את פטין צועק "מתנחלים! מתנחלים!", וסאלח קפץ מהר ורץ לכיוון הכפר. הסתכלתי אחורה וראיתי שארבעה מהמתנחלים ממש קרובים אליי, כך שלא הייתה לי ברירה אלא לברוח. הם באו עלינו בהפתעה גמורה, החזיקו מקלות ובקצה של אחד המקלות היו מסמרים.

רצתי. הם התרוצצו, זרקו עלינו אבנים וצרחו בקולי קולות. רובם היו רעולי פנים וחלקם החזיקו נשק.

אחת האבנים פגעה בי בגב, ועוד אבן פגעה ברגל שלי. נפלתי ארצה. הרגל כאבה לי כל-כך שחשבתי שהיא נשברה. המתנחלים המשיכו לזרוק עליי אבנים ואבן שלישית פגעה בי, שוב בגב. הצלחתי בקושי להתרחק קצת, עם הרגל הכואבת. קראתי לפטין והוא בא ועזר לי.

החלקה בה התרחשה התקיפה ממוקמת כקילומטר מצפון-מערב לכפר, וכקילומטר ממנה הוקמה ההתנחלות חומש (שפונתה ב-2005). אגב - כשבוע קודם לכן, ב-6.5.20, תקפו מתנחלים שני רועי צאן ליד בורקה, ושברו את רגלו של אחד מהם.

שמשה שבורה במכוניתו של מוחמד רובוע, לאחר שמתנחלים זרקו עליה אבן. דומא, 25.6.20. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם
שמשה שבורה במכוניתו של מוחמד רובוע, לאחר שמתנחלים זרקו עליה אבן. דומא, 25.6.20. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם

דומא, מחוז שכם: מתנחלים תקפו רכב באבן

מוחמד רובוע (27) הוא רואה חשבון העובד ביריחו ומתגורר בכפר סיר שממזרח לקלקילה. לקראת ערב יום חמישי, 25.6.20, כשנסע על כביש 458 לביתו והגיע לצומת דומא, הבחין במכונית שעצרה בצד הנגדי של הכביש. מאחורי המכונית עמדו שלושה אנשים, וכשהמשיך רובוע בנסיעה - רצו שניים מהם לעבר מכוניתו והשלישי השליך עליה אבן גדולה, שפגעה בשמשה השמאלית האחורית.

רובוע נבהל, עצר את מכוניתו באופן פתאומי וראשו נחבט בהגה. לאחר מכן המשיך בנסיעה, כשמונה קילומטרים, עד שהגיע לצומת עקרבא ועצר.

פלסטינים שעברו בכביש הבחינו בו מדמם והזמינו אמבולנס, שפינה אותו לבית החולים רפידיא בשכם. לאחר שנבדק, שוחרר רובוע לביתו, ובני משפחתו הגיעו לצומת עקרבא ולקחו משם את מכוניתו.

מוחמד כעאבנה שהוכה בראשו על ידי מתנחל. ואדי אל-קלט, 21.6.20. צילום: עאמר עארורי, בצלם
מוחמד כעאבנה שהוכה בראשו על ידי מתנחל. ואדי אל-קלט, 21.6.20. צילום: עאמר עארורי, בצלם

ואדי אל-קלט, מזרחית לירושלים: מתנחלים פלשו לקהילת ערב אל-כעאבנה, ואחד מהם הכה תושב במוט ברזל

ב-21.6.20 לקראת ערב, הגיעו כחמישה מתנחלים לקהילת ערב אל-כעאבנה שבוואדי אל-קלט. המתנחלים הגיעו מכיוון מאחז שהקימו לפני כשנתיים, במרחק של כחצי קילומטר מהקהילה, והחלו להסתובב בין אוהלי התושבים בטענה שהם מחפשים רועה צאן שתקף אחד מהם.

בשעה שבין התושבים למתנחלים התפתח ויכוח, הגיע למקום מתנחל נוסף שהחזיק מוט ברזל. המתנחל, שהגיע ברגל מהכביש הראשי הסמוך, החל לחבוט בעזרת המוט בכבשים של הקהילה. כשהתקרב אליו מוחמד כעאבנה (48), היכה אותו המתנחל בראשו ונמלט עם שאר המתנחלים.

תושבי הקהילה לקחו את כעאבנה לכביש הראשי ועצרו ג'יפ צבאי שעבר במקום. החיילים התקשרו למשטרה והזמינו אמבולנס ישראלי, אך לאחר שכעאבנה סירב לעלות עליו הוזמן אמבולנס של הסהר האדום. כעאבנה פונה לבית החולים הממשלתי ביריחו.

חסן אל-משאני, לאחר תקיפת מתנחלים במטע הזיתים של המשפחה, 3.6.20. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם
חסן אל-משאני, לאחר תקיפת מתנחלים במטע הזיתים של המשפחה, 3.6.20. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם

א-שויוח', מחוז חברון: שלושה בני משפחה נזקקו לטיפול רפואי בעקבות תקיפת מתנחלים וכלביהם

טאלב אל-משני (73), אשתו ח'דרה חלאייקה (59) ובנם חסן (36) שהו במטע הזיתים שלהם כששישה מתנחלים התנפלו עליהם, שברו את אצבעו של חסן, הרביצו לשלושתם ואיימו עליהם באקדח. האירוע הקשה התרחש בצהרי יום רביעי, ה-3.6.20, כאשר בני המשפחה הגיעו לחלקה אותה עיבדו במהלך חמש השנים האחרונות. החלקה ממוקמת כארבעה קילומטרים מא-שויוח' וכשני קילומטרים מההתנחלות אספר (הידועה בשם מיצד והוקמה ב-1984).
 
בשעה 12:00 לערך, הבחינו בני המשפחה בשישה מתנחלים מתקרבים לעברם: ארבעה רכובים על-גבי טרקטורון ושניים ברגל, מלווים בשני כלבים. בדרכם גירשו המתנחלים רועה צאן, שעדרו זה עתה פלש לאדמות משפחת אל-משני, ובאותה שעה ניסו בני המשפחה להרחיק את העדר ולהגן על עצי הזית הצעירים.

המתנחלים צעקו בעברית שזוהי אדמתם ודרשו מהבעלים להסתלק, ובמהלך הוויכוח שהתלהט אחז אחד מהמתנחלים בידו השמאלית של חסן ושבר את אצבעו. שניים מהמתנחלים האחרים התנפלו על חסן, בעטו בו ודחפו אותו בעת ששני הכלבים נשכו אותו ברגליו. ח'דרה וטאלב ניסו להרחיק את המתנחלים מבנם, אך אחד המתנחלים חטף את המקל בו אחז טאלב, בעט בבטנו והכה חסן עם המקל בראשו. כשניסתה ח'דרה לסייע לבנה, הכה המתנחל גם אותה.

קרובי משפחה שהיו באזור ניסו להפריד בין בני המשפחה לבין המתנחלים, יחד עם רועה הצאן שנקלע לאירוע,  ובשלב זה שלף אחד המתנחלים אקדח ואיים לירות אם קורבנותיו לא יעזבו את המטע. בן דוד של טאלב, שהגיע לקראת סוף התקיפה, ניסה להרגיע את המתנחל המאיים, ובני המשפחה התרחקו.

לאחר זמן קצר, המתנחלים נסוגו לכיוון ההתנחלות מיצד (אספר).

טאלב אל-משני תיאר באוזני תחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, כיצד הותקפה משפחתו בעת ששהתה על אדמתה:

המתנחלים צעקו עלינו שנסתלק וטענו שאנחנו על האדמה שלהם. חסן ואני ענינו שזו האדמה שלנו והם אלה שצריכים לעזוב - והם התרגזו מאוד. מתנחל גדל-גוף התקרב לחסן ותקף אותו. הוא תפס את היד השמאלית שלו וסובב את אצבעו האמצעית. שני מתנחלים אחרים התחילו לדחוף את חסן ולבעוט בו, ושני הכלבים תקפו אותו מאחור.

ניסיתי לאיים על המתנחלים עם המקל שלי, אך אחד מהם חטף לי את המקל מהיד והיכה את חסן בראש. כשאשתי ניסתה להתערב ולעזור לו, הוא היכה אותה עם המקל בגב.

ח'דרה חלאייקה מסרה אף היא את עדותה לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש:

שמעתי את חסן צורח מכאבים, ושני מתנחלים נוספים התחילו לדחוף את חסן ולבעוט בו. ראיתי שני כלבים תוקפים את חסן מאחור.

ראיתי את חסן יושב על האדמה וסובל תחת המכות, זה היה מזעזע. בעלי החזיק את הבטן שלו והיה ברור שגם הוא סובל מכאבים. פתאום אחד המתנחלים שלף  אקדח ונופף בו. הוא איים לירות אם לא נלך משם.

לאחר התקיפה נזקקו שלושת בני המשפחה לטיפול רפואי. ההורים קיבלו עזרה ראשונה במרפאת חירום בעיירה א-שויוח' וחסן אל-משני נלקח לבית החולים עאליה בחברון, שם עבר בדיקות וצילומי רנטגן. האמה השבורה בידו השמאלית קובעה והוא הופנה לקבלת חיסון נגד כלבת.
 
למחרת הגישו חסן ובן דודו, עאייד אל-משני, תלונה בתחנת המשטרה בקריית ארבע נגד המתנחלים שתקפו את בני המשפחה. הם מסרו לשוטרים חומרי וידאו בהם ניתן לזהותם.

חרבי עבדו בעקבות התקפת המתנחלים, 6.5.20. צילום: סדאם סלאח
חרבי עבדו בעקבות התקפת המתנחלים, 6.5.20. צילום: סדאם סלאח

בורקה, מחוז שכם: מתנחלים יידו אבנים על רועים, שברו את רגלו של אחד מהם ופיזרו את עדר הכבשים לכל עבר

צמד רועים הובילו 120 כבשים למרעה, כאשר הותקפו במטח אבנים על ידי קרוב לעשרה מתנחלים. במהלך המפגש האלים רגלו של הרועה המבוגר נשברה מאבן שהושלכה עליה, ואחיינו סייע למלט אותו מהמקום בטרם ייפגעו אף יותר.

זה קרה ביום רביעי, ה-6.5.20, אחר הצהריים: חרבי עבדו (51) ואחיינו חמודה (26), תושבי הכפר בית אימרין, רעו בשדה הנמצא בין חלקו הצפוני של הכפר בורקה להתנחלות חומש (שפונתה ב-2005). מתנחלים הגיחו מולם, חלקם חמושים באלות עץ ואבנים, אחד חמוש ברובה וכמה רעולי פנים, ולשניים לא היה סיכוי להימלט עם העדר, למרות שברגע בו קלטו את המתנחלים הפרידו ביניהם כ-200 מטרים.

בשעה בה חרבי וחמודה ניסו לאסוף את הכבשים כדי להסתלק מהמקום, התקרבו המתנחלים והחלו ליידות לעברם אבנים. אחת האבנים פגעה ברגלו השמאלית של חרבי עבדו ושברה אותה. הוא נפל ארצה, וכשניסה לזחול מהמקום נפגע מאבנים נוספות שיודו לעברו.

אחיינו חמודה רץ לעבר הכפר הסמוך, בורקה, כדי להזעיק עזרה, אך כששמע את דודו זועק לעזרה חזר על עקבותיו. הוא הבחין בתוקפים מובילים את הכבשים לכיוון חומש, וכשהמתנחלים ראו שהוא חזר, יידו אבנים גם לעברו. השניים נמלטו בשן ועין כשחמודה אוחז ברגלו הפגועה של חרבי ותומך בה. השניים צעקו בניסיון לקרוא לעזרה.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי ב-6.5.20, תיאר חרבי את תקיפתו:

הם הגיעו מכיוונים שונים, כדי שלא נבחין בהם. תוך כמה רגעים הם התחילו לזרוק עליי אבנים, וכשהאבן הראשונה פגעה ברגל שמאל שלי התפתלתי מכאבים, נפלתי וניסיתי להתרחק מהם בזחילה, אבל הם המשיכו לזרוק אבנים שפגעו לי בגב ובכתפיים.
 
המתנחלים צעקו בעברית ולא הבנתי מה הם אומרים. ניסיתי לקרוא לאנשי בורקה לעזרה, כי פחדתי שהמתנחלים יגמרו עליי ויהרגו אותי, אבל אף אחד לא שמע אותי. כשהם ראו שאני לא מסוגל לקום הם החלו לאסוף את הכבשים ולהוביל אותן משם.

כשהאחיין שלי ראה את מצבי הוא ניסה לעזור לי, אבל לא הצליח לסחוב אותי בידיו. הוא תמך ברגל שלי והתקדמתי משם בזחילה, המכנסיים שלי נקרעו מהקוצים והרגשתי סחרחורת ובחילה.

אני רועה את הכבשים באזור לעיתים קרובות, ובגלל שכבר תקפו שם כמה פעמים תושבים מבורקה, אני נזהר מאד ואם אני רואה מתנחלים אני מיד מתרחק. הפעם הם התגנבו אלינו ולא ראינו אותם מגיעים.

לאחר שהתרחקו כ-50 מטרים ממקום התקיפה, פגשו חרבי וחמודה תושבים מבורקה. התושבים נשאו את חרבי הפצוע עד לאמבולנס שהזעיקו, והוא פונה לבית החולים רפידיה שבשכם. חרבי אובחן כסובל משבר ברגלו השמאלית, ונאמר לו כי יזדקק לניתוח לקיבוע עצמות הרגל.

אחד התושבים דיווח למת"ק הפלסטיני על האירוע.

חמודה, שנשאר מאחור, הצליח איתר 15 כבשים, שהתפזרו במרחב, והוביל אותן חזרה לכפר. לאחר מכן נסע לכיוון חומש, מלווה ב-40 מכוניות של קרובי משפחה ותושבים מבורקה, וסמוך להתנחלות המפונה איתר את שאר העדר. לאחר יום ארוך וקשה, חזרו חמודה והכבשים חזרה לכפר.

ילדי מתנחלים תוקפים ילדים פלסטינים, חברון, 23.5.20. צילום: הקרן למגיני זכויות אדם
ילדי מתנחלים תוקפים ילדים פלסטינים, חברון, 23.5.20. צילום: הקרן למגיני זכויות אדם

חברון: ילדי מתנחלים תקפו שלושה ילדים פלסטינים

שלושה ילדים ממשפחת קפישה, בני 13-10, שיחקו מול ביתם שבמרכז העיר חברון והכינו עפיפונים מנייר. המחזה אולי נראה שגרתי לחלוטין, אך חיי משפחת קפישה אינם שגרתיים ולו מכיוון שבצמוד לביתם ניצב בית משפחת א-זעתרי - עליו השתלטו מתנחלים בשנת 2018 – ומול ביתם הקים הצבא את מחסום אל-מחכמה (א-סהלה).
 
היה זה יום שבת, ה-23.5.20, בסביבות השעה 18:00. למקום הגיעו כמה מילדי ההתנחלות, בני גילם של יצרני העפיפונים, והחלו להתגרות בהם ולירוק עליהם. ילדי המשפחה הגיבו באופן דומה. ואז הגיעה תגבורת, בדמותם של בני נוער מן ההתנחלויות (16-14), שהרביצו לילדי משפחת קפישה וריססו לעברם גז פלפל. הילדים מצידם השליכו לעבר בני הנוער כיסאות, כדי להרחיק אותם, ואלה השליכו אותם בחזרה.

שוטרי משמר הגבול ממחסום אל-מחכמה התערבו בשלב הזה והרחיקו את הילדים ובני הנוער מההתנחלויות. ילדי משפחת קפישה, שנפגעו מגז הפלפל, טופלו על-ידי הוריהם.

בני משפחת קפישה, כמו פלסטינים אחרים שנכפתה עליהם שכנות עם מתנחלים המשתלטים על נכסים בחברון, סובלים מהתגרויות והתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. לאחר שתלונות שהגישו למשטרה בעבר לא טופלו, הפעם החליטו ההורים שלא להגיש תלונה.

ב-18.5.20 הותקפו אב ובנו בן ה-12 בשכונת תל-רומיידה בעיר על-ידי ילדים מההתנחלות שהוקמה בשכונה.

Subscribe to תקיפה גופנית