דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

גדר ההפרדה באזור בית ג'אלא - פגיעה אנושה בעיירה כדי להכין את הקרקע לסיפוח

דחפור מעביר עץ זית שנעקר במטעים של בית ג'אלא בביר עונה. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 20.8.15
דחפור מעביר עץ זית שנעקר במטעים של בית ג'אלא בביר עונה. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 20.8.15

בחודש אוגוסט 2015 חידש משרד הביטחון את העבודות להקמת גדר ההפרדה באזור העיירה בית ג'אלא. פעולה זו יוצרת עובדות בלתי הפיכות בשטח, תוך התעלמות מהעובדה שההליכים המשפטיים בנושא טרם מוצו. קטע הגדר שבנייתו חודשה עתיד לחצוץ בין תושבי בית ג'אלא לבין אדמותיהם החקלאיות הפרטיות בוואדי כרמיזן, שעיבודן מהווה מקור פרנסה חיוני לתושבי העיירה. הוואדי הוא גם אחד השטחים הירוקים האחרונים שנותרו במחוז בית לחם ומשרת גם את צורכי הפנאי של תושבי האזור. בוואדי כרמיזן קיימים גם שני מנזרים של המסדר הסלזיאני, מנזר הכרמיזן, שנזיריו מייצרים יין ושמן זית מהכרמים הסמוכים לו, ומנזר הנשים, המפעיל מוסדות חינוך המשרתים מאות מילדי האזור. הקמת קטע זה של הגדר זה אף תשלים את סיפוחם בפועל של שטחים נרחבים לישראל.

בשלב הנוכחי נבנית הגדר לאורך תוואי של כ-1.2 ק"מ, ובו פרצה באורך של כ-225 מטרים באזור המנזרים. בימים אלה, לאחר מאבק משפטי שנמשך למעלה מתשע שנים, ממתינים תושבי בית ג'אלא והמנזרים להכרעת בית המשפט העליון בעניינם.

הקמת הגדר בתוואי שנבנה כרוכה בפגיעות קשות וישירות בתושבי בית ג'אלא:

  1. תפיסת קרקעות המצויות בבעלות פלסטינית פרטית ועקירת עשרות עצי זית עתיקים בשטח בו מוקמת גדר ההפרדה: התוואי עובר בקרקעות פרטיות של תושבי בית ג'אלא, שנתפסו מתוקף צו תפיסה צת-62-06 (ראו סימון צהוב בתצלום האוויר שלעיל). עם חידוש העבודות בקטע גדר זה עקר משרד הביטחון לאחרונה עשרות עצי זית עתיקים, והעביר אותם לנטיעה באזורים סמוכים. בעלי אדמות שמסרו עדויות לבצלם הסבירו כי העקירה בוצעה באופן רשלני שפגע קשות בפוריות העצים. לכן, לטענת התושבים, נטיעתם מחדש בשטח אחר מהווה טלאי קוסמטי על פגיעה כלכלית ונפשית עמוקה.

  2. ניתוקן של עשרות משפחות מאדמותיהן החקלאיות וממקור פרנסתן העיקרי: כ-3,000 דונם של מטעי זיתם, עצי פרי אחרים, וכוורות דבורים – המחייבים טיפול קפדני ורציף – יישארו ממזרח לגדר. המדינה התחייבה בפני בג"ץ להציב שער חקלאי במקום, כדי לאפשר לתושבים להגיע אל אדמותיהם. אולם, הצבתו של שער כזה תכפיף את התושבים הפלסטינים למשטר ההיתרים, המצמצם משמעותית את יכולתם לעבור בין שני צידי הגדר וכופה עליהם חיים של חוסר ודאות ותלות בשרירות לבן של הרשויות הישראליות. מחקר שערך בצלם בדבר ההשפעות של משטר ההיתרים על תושבי הכפר ג'יוס – שהגדר חוצצת בינייהם לבין אדמותיהם החקלאיות – מצא כי מאז הנהגתו צומצמה הפעילות החקלאית-כלכלית הפלסטינית באזור שנחשב בעבר ליציב, ויכולתה של הקהילה לקיים את עצמה באופן עצמאי נשחקה.

  3. מניעת התפתחותה של העיירה בית ג'אלא, שהגדר תחצוץ בינה לבין עתודות הקרקע היחידות שנותרו לה לפיתוח עתידי


תיעוד וידיאו: דחפורי המנהל עוקרים עצים בביר עונה. צילום: שרית מיכאלי, 20.8.15

בהקשרו המרחבי הרחב, תוואי הגדר שנבחר הוא ביטוי נוסף למדיניות הרחבת ההתנחלויות והנצחתן שמובילה ממשלת ישראל. התוואי מכשיר את הקרקע לסיפוחה לישראל של ההתנחלות הר גילה, השייכת למועצה האזורית גוש עציון, וליצירת רצף טריטוריאלי בינה לבין ההתנחלות גילה, שבתחומה המוניציפלי של ירושלים. הקמת קטע זה של הגדר תשלים, למעשה, את התוואי הקיים סביב השטחים שסופחו לירושלים, ותאפשר את סיפוחו של כל המרחב שבין ירושלים לגוש עציון וביתר עילית לשטחה הריבוני של ישראל.

למרות שנים של הליכים משפטיים שייסקרו להלן, המדינה ממשיכה לקדם את תוכניותיה באזור בית ג'אלא, כדי להכשיר את הקרקע לספוח ההתנחלות הר גילה. זאת, תוך הכנסת שינויים מינוריים ביותר בתוכניותיה המקוריות וקביעה של עובדות בשטח. בג"ץ, שעובדות אלה הוצגו בפניו באופן חד משמעי, בחר שלא למנוע את הפגיעה המהותית בתושבי בית ג'אלא או במנזרי כרמיזן וסירב להכיר בביזויי פסיקותיו שלו ע"י המדינה.

רקע משפטי והשתלשלות האירועים

מזה תשע שנים מנהלים תושבי בית ג'אלא מאבק משפטי נגד הקמת הגדר באזורם. מאבק זה החל כשמנכ"ל משרד הביטחון הוציא ב-19.3.06 צו לתפיסת הקרקעות באזור. הצו נועד לאפשר בנייה של גדר באורך של כ-1,500 מטרים, שתחבר בין קטעי גדר ההפרדה שכבר נבנו בגדה המערבית. בעלי הקרקעות ערערו על צו התפיסה בפני ועדת הערעור והדיונים בערעור נמשכו כשבע שנים. בתקופה זו ערך משרד הביטחון כמה שינויים בתוואי הגדר, ובין היתר ביטל את ניתוקם של כמה מבתי העיירה שהתוואי המקורי הותיר מצדה המסופח של הגדר.

בסוף שנת 2010 הצטרף מנזר הנשים של כרמיזן להליך הערעור, במטרה להביא לשינוי התוואי שהשאיר אותו ואת המסגרות החינוכיות המתנהלות בו בצידה המסופח של הגדר, ובכך ניתק אותן מהקהילה שהן משרתות. בעקבות זאת, הוציא משרד הביטחון בשנת 2011 צו תפיסה חדש שהשאיר את מנזר הנשים בצידה הפלסטיני של הגדר. אולם, התוואי החדש חצץ בין מנזר הנשים לבין חלק מאדמותיו ולמנזר הגברים, שנותרו בצידו המסופח. בעקבות שינוי התוואי דחתה הוועדה את הערעור וקבעה כי התוואי שנקבע מבוסס על שיקולים מבצעיים והפגיעה הכרוכה בו היא מידתית.

בעקבות פסק דין זה הגישו עיריית בית ג'אלא ותושבי העיירה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל אותו ואת צוי תפיסת המקרקעין שהוצאו לאדמותיהם. בנוסף ביקשו העותרים להורות על בחינת חלופות לתוואי הגדר המוצע, בטענה שזה אינו סביר ואינו מידתי. במסגרת הדיון בעתירה הגישה המועצה לשלום וביטחון לבג"ץ חוות דעת בטחונית עליה חתומים עו"ד טליה ששון, אל"מ (במיל.) שאול אריאלי ותא"ל (במיל.) גדי זהר. המועצה טענה בחוות הדעת כי תוואי הגדר שהציעה המדינה אינו עומד במבחני המידתיות הנדרשים, וכי המענה הביטחוני שהוא נותן אינו מספק. המועצה הציעה תוואי חלופי שלדבריה נותן מענה ביטחוני הולם ואף טוב יותר מזה שהוצע על ידי המדינה, ופגיעתו בתושבי בית ג'אלא פחותה ומידתית יותר. זאת ועוד, התוואי שהציעה המועצה אינו חוצץ בין תושבי בית ג'אלא לאדמותיהם החקלאיות ולא יכפיף את התושבים למשטר ההיתרים ההרסני כפי שעושה התוואי המוצע. בית המשפט קיבל את התנגדות המדינה לתוואי המועצה, וקבע כי הוא אינו מקיים את התכלית הביטחונית שביסוד הגדר באותה מידה שבה עושה זאת התוואי שקבעה המדינה.

דחפור חופר בורות כדי לנטוע מחדש עצי זית שנעקרו במטעים של בית ג'אלא (משמאל) בביר עונה. הגדר תוקם מימין לבתים שבתמונה. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 20.8.15

דחפור חופר בורות כדי לנטוע מחדש עצי זית שנעקרו במטעים של בית ג'אלא (משמאל) בביר עונה. הגדר תוקם מימין לבתים שבתמונה. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 20.8.15

מנזרי המסדר הסלזיאני, אותם ייצג עו"ד צבי אבני מעמותת סנט איב, הצטרפו לטענות שהעלו עיריית בית ג'אלא ותושבי העיירה בעתירתם, והבהירו כי העתירה משקפת את עמדותיהם. בנוסף, הביעו שני המנזרים התנגדות להפרדה שהתוואי שהציעה המדינה ייכפה עליהם בינם לבין קהילותיהם, בין שני המנזרים לבין עצמם ובינם לבין אדמותיהם החקלאיות. בג"ץ, שביטל את טענות תושבי בית ג'אלא, קיבל את טענות המנזרים וב-21.7.13 הוציא צו ארעי האוסר על ביצוע עבודות בתוואי הגדר שבנדון עד להחלטה אחרת. ב-3.2.14 הוציא בג"ץ גם צו על תנאי המורה למשרד הביטחון לנמק מדוע לא יבוטלו צווי התפיסה, מדוע לא תבוטל החלטת וועדת הערעור ומדוע לא ייבחנו חלופות אחרות לתוואי ותאומץ חלופה אחרת. ב- 7.8.14 הורו השופטים למשרד הביטחון לשקול אפשרויות שונות להותרת שני המנזרים בצדה הפלסטיני של הגדר, כך שלא יופרדו מהקהילות הפלסטיניות אותן הם משרתים באזור בית ג'אלא.

ב-4.9.14 הציג משרד הביטחון שתי חלופות המותירות את מנזר הגברים בצד המסופח של הגדר, תוך הצבת שער בין המנזרים. לפי שתי החלופות הדרך בין המנזרים תהפך לשרוול מוקף תיל ולמנזרים תוצב הבחירה בין שתי אפשרויות: (1) הטלת האחריות על הבידוק הבטחוני על הנזירים, שישארו בצד המסופח, או- (2) ניתוק נזירי כרמיזן (באמצעות גדר התיל) מכרמיהם – מקור מחייתם של הנזירים וסמלו של המנזר. מצג השווא של הרשויות, כאילו החלופות הללו מותירות את המנזרים בצד הפלסטיני של הגדר ומשמרות רצף וחופש תנועה ביניהם, נדחה באופן נחרץ על-ידי המנזרים, עיריית בית ג'אלא, בעלי הקרקעות והמועצה לשלום וביטחון. ב-2.4.15 הפך בית המשפט את הצו על תנאי שהוציא למעלה משנה קודם לכן לצו מוחלט, תוך הבהרה שהצו נוגע למנזרים בלבד. בג"ץ קבע כי על משרד הביטחון "לשקול מחדש, בהקדם, את החלופות השונות של תוואי גדר ההפרדה במקטע נושא העתירה". בפסק הדין הבהירו השופטים כי יש להמנע מהפרדה בין המנזרים לבין קהילותיהם ובין שני המנזרים לבין עצמם ולאפשר לנזירים גישה נוחה לאדמותיהם.

ב-29.4.15 הודיע משרד הביטחון כי בכוונתו להתחיל בעבודות להקמת תוואי הגדר החל מחלקו הצפוני של גשר המנהרות ולאורך 1.2 ק"מ משם. משרד הביטחון הודיע כי עד למיצוי התהליך של בחינת החלופות לתוואי באזור המנזרים, הוא יותיר פרצה באורך של כ-225 מטרים בגדר, כפי שניתן לראות בשרטוט על-גבי תצלום האוויר שלהלן. שטח הפרצה כולל את הכביש המחבר בין מנזרי האחים והאחיות ומאפשר גישה אליהם. בהודעתו הדגיש משרד הביטחון כי "עם מיצוי תהליך החשיבה, במידת הצורך, תינקטנה הפעולות הסטטוטוריות הנדרשות, לרבות הוצאת צווי תפיסה חדשים, ותיסגר גם הפרצה כאמור. למותר לציין שכל זאת ייעשה בהתאם לעיקרון שנקבע בפסק הדין, לפיו שני המנזרים יימצאו בצידה האיו"שי של גדר הבטחון, כך שהמעבר ביניהם והמעבר אליהם מכיוון איו"ש יהיו חופשיים".

עו"ד גיאת נאסר, בא כח עיריית בית ג'אלא ובעלי האדמות, הגיש לבג"ץ בקשה דחופה לפי פקודת ביזיון בתי המשפט, בדרישה לאכיפת פסק הדין ולהוצאת צו ביניים האוסר על ביצוע עבודות כלשהן בתוואי הגדר שבנדון. במענה לטענת העותרים, לפיה הקמת הגדר תמנע מחקלאי בית ג'אלא גישה חופשית לשטחים שהם מעבדים, הדגישה המדינה ב-21.6.15 כי "גישתם לאדמות תישאר חופשית ובאותו אופן שבו היא מתקיימת כיום". אולם, מקטע הגדר המוקם לאורך 1.2 הק"מ שבנדון יוצר עובדות מוגמרות בשטח, ובכך כובל את שיקול הדעת העתידי בדבר חלופות שיותירו את אדמותיהם החקלאיות של תושבי בית ג'אלא עמם, בצידה הפלסטיני של הגדר. הצבתו של שער חקלאי בנקודת הגישה לאדמותיהם תכפיף את התושבים הפלסטינים למשטר ההיתרים ההרסני, שמעצם מהותו, מצמצם את אפשרויותיהם לעבור בחופשיות בין שני צידי הגדר וכופה עליהם חיים של חוסר ודאות. ב-6.7.15 דחה בג"ץ את הבקשה וקבע כי העבודות שמתכננת המדינה אינן מבזות צו שיפוטי מפני שאין סתירה בינן לבין הצו המוחלט שניתן.

בנסיון נוסף לעצור את הקמת הגדר במקום הגיש עו"ד גיאת נאסר ב-23.7.15 עתירה נוספת בטענה שהתנגדויותיהם של עיריית בית ג'אלא ושל התושבים בעלי הקרקעות – שלהם נגרם נזק – לא נשמעו כיאות. נוסף על כך הגיש ב-30.7.15 עו"ד צבי אבני מאגודת סנט איב, המייצגת את אחיות מנזר סליזיאן, עתירה נקודתית למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים שעניינה להורות על הצגת התוואי בכללותו כבר בשלב זה ולמנוע את המשך ההתנהלות לפיה נבנית הגדר טלאי על טלאי תוך קביעת עובדות בשטח. שתי העתירות נידונו במאוחד בית המשפט ביום 9.11.15.

בדיון אחרון זה המדינה הבהירה שמתוך 1.2 הקילומטרים שלאורכם מקטע הגדר עתיד לקום (לא כולל הפרצה בת ה-225 מטרים), היא כבר הספיקה לבנות 500 מטרים, ובכוונתה להמשיך עם העבודות עד להשלמת 700 המטרים הנותרים. בתום הדיון קבעו השופטים כי הם ישלחו את הכרעתם לצדדים לאחר שיסיימו לבחון את כלל הטענות והאיזונים.

בסוף חודש ינואר 2016 דחה בג"ץ את שתי העתירות שהגישו עיריית בית ג׳אלא, תושבים בעלי אדמות ומנזר הנשים הסיליסיאני בכרמיזן נגד בניית מקטע של גדר ההפרדה באזור ביר עונה שבבית ג׳אלא ואישר את המשך הבנייה.

תוואי גדר ההפרדה – אזור בית ג'אלא
תוואי גדר ההפרדה – אזור בית ג'אלא

תוואי גדר ההפרדה – אזור בית ג'אלא

תוואי המועצה לשלום וביטחון
תוואי המועצה לשלום וביטחון