דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

דרום הר חברון: ישראל מחזירה את התוואי הקודם בדלת האחורית

לאחרונה הוציא הצבא צווים חדשים לתפיסת רצועת קרקע לאורך כביש 317, וכן לאורך קטע קצר מכביש 60, בדרום הר חברון. ישראל בונה כעת בשטח שנתפס מעקה בטון, שישתרע לאורך כ-41 ק"מ, מההתנחלות טנא במערב עד להתנחלות כרמל במזרח. גובה המעקה הוא 82 ס"מ, והוא חוסם מעבר של כלי רכב דרכו. לאורך המעקה יוקמו 13 נקודות מעבר לשימוש הפלסטינים. המעקה נועד, לטענת הצבא, להגן על דרכי הגישה להתנחלויות שנותרו מצפון למכשול ההפרדה ולהקל על כוחות הביטחון את השליטה במרחב.

השלמת בניית המעקה תחריף את בידודם של למעלה מ-3,000 פלסטינים החיים ב-18 כפרי מערות מדרום-מזרח לכביש 317. תושבים אלה תלויים לחלוטין בעיירה יטא, שבה הם מקבלים שירותים שונים ומצטיידים במצרכים. המעקה יפגע בגישתם לעיירה, שתישאר מעברו השני. בנוסף, יגביל המעקה את גישתם של חקלאים רבים מהעיירה יטא ומהכפרים הסמוכים לה לאדמותיהם, שיוותרו מדרום-מזרח לו.

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד הקמת המעקה. החלטה בעתירה צפויה בקרוב.

מאז ראשית הכיבוש, ראו כל ממשלות ישראל בדרום הר חברון אזור שעתיד להיות מסופח לישראל. במהלך השנים הקימה ישראל באזור זה שבע התנחלויות, בהן חיים 3,200 תושבים, והיא פועלת בהתמדה להרחבתן. כמו כן, ישראל פועלת מאז שנת 1999 לגירוש תושבי הכפרים הפלסטיניים שמדרום-מזרח לכביש 317, באצטלה של צורך צבאי דחוף.

מעקה הבטון בדרום הר חברון. צילום: האגודה לזכויות האזרח, פברואר 2006.
מעקה הבטון בדרום הר חברון. צילום: האגודה לזכויות האזרח, פברואר 2006.

באוקטובר 2003 אישרה הממשלה לראשונה את התוואי המלא של גדר ההפרדה. בקטע התוחם את הגדה המערבית מדרום נקבע התוואי במרחק של 8-5 ק"מ מהקו הירוק, כשהוא מצרף לישראל כ-170,000 דונם מאדמות הגדה. עם זאת, בפברואר 2005, בעקבות פסיקה של בג"ץ, אישרה הממשלה תוואי מתוקן, במסגרתו הוצמד תוואי המכשול בדרום הר חברון במידה רבה לקו הירוק.

ההחלטה הנוכחית על הקמת המעקה לאורך כביש 317 מרוקנת מתוכן את תיקון התוואי באזור זה ומחזירה את התוואי המקורי "בדלת האחורית". בדרך זו מבקשת ישראל ליהנות מכל העולמות: מחד, להתמיד בפיתוח מפעל ההתנחלות ותכניות הסיפוח, ומאידך, להצטייר כמי שמזיזה את תוואי המכשול ומצמידה אותו לקו הירוק מתוך התחשבות בפלסטינים.