דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

ישראל מתכננת לכלוא במובלעת חמישה כפרים הסמוכים לירושלים

ישראל מתכננת להקיף במכשול חמישה כפרים מצפון-מערב לירושלים, ולכלוא אותם במובלעת מבודדת שתפריד אותם ממזרח ירושלים ומהכפרים הפלסטיניים השכנים. הכפרים שייכלאו במובלעת הם: בית חנינא אל-בלד (1,400 נפש), ביר נבאללה (6,100 נפש), אל-ג'יב (4,600 נפש) אל-ג'ודיירה (2,100 נפש) וקלנדיה (1,200 נפש), בסך הכל, למעלה מ-15,000 תושבים (להלן: מובלעת ביר נבאללה).

תוואי המכשול באזור זה נצמד לשלושת הכבישים העיקריים המשתרעים לצידי המובלעת. המכשול עתיד למנוע מתושבי המובלעת את השימוש בכבישים אלה ולהפוך אותם בפועל לכבישים העומדים לרשות האוכלוסייה הישראלית בלבד: כביש 45 מצפון, כביש 436 ממערב, וכביש 404 ("בגין צפון") ממזרח. בקטע הדרום-מערבי של המובלעת, עוקב התוואי אחר גבולות "פארק מטרופוליני נבי סמואל" העתיד לקום במקום ואשר ישרת את תושבי ירושלים וההתנחלויות הסמוכות לה. תוכנית המתאר לפארק זה אושרה זה מכבר.

על מנת למנוע את ניתוקה המוחלט של המובלעת, הודיעה ישראל כי בכוונתה לסלול שתי דרכים חלופיות שיחברו בינה לבין שאר הגדה המערבית. אחת הדרכים אמורה לחבר את המובלעת לרמאללה שמצפון לה, ולעבור מתחת לכביש 45. הדרך השנייה אמורה לחבר את הכפר אל-ג'יב שבתוך המובלעת, לכפר בידו שממערב לו, באמצעות שלושה מעברים תת-קרקעיים ושני גשרים. סלילת הדרך השנייה מחייבת עבודות הנדסיות מורכבות שעלותן עשרות מיליוני שקלים ולכן יש לשער כי יעבור זמן רב עד הפרוייקט ייצא אל הפועל, אם בכלל.

גם אם נניח שדרכים חלופיות אלה אכן יסללו, צפויה השלמת המכשול סביב מובלעת ביר נבאללה לפגוע אנושות בזכויות האדם של תושביה. זאת בעיקר משום שהמכשול ינתק אותם ממזרח ירושלים, אליה הם קשורים מאז ומתמיד בקשרים ענפים הנוגעים לכל תחומי חייהם. בין תושבי המובלעת המתוכננת כמה אלפים הנושאים תעודות זהות ישראליות, וזכאים על-פי חוק לגישה חופשית לירושלים. במקום הקשר לירושלים מתכננת ישראל לכפות על תושבי המובלעת חיבור מלאכותי לרמאללה.

נזק גדול במיוחד ייגרם לתושבי הכפר בית חנינא אל-בלד, שינותק מחלקו השני (המכונה בית חנינא החדשה), המצוי בתוך שטח השיפוט של ירושלים. משפחות רבות מפוצלות בין שני חלקי הכפר. גם מערכת החינוך תיפגע קשות: בית הספר לבנים של הכפר מצוי בבית חנינא החדשה ואילו בית הספר לבנות מצוי בבית חנינא אל-בלד. כבר בתחילת האינתיפאדה חסמה ישראל את הדרך המחברת בין שני חלקי הכפר, שאורכה 1.5 ק"מ. כתוצאה מכך נאלצים התושבים לנסוע במסלול עוקף, דרך הכפר ביר נבאללה, שאורכו 7.5 ק"מ. לאחר סגירת המובלעת ייאלצו התושבים לנסוע כ-14 ק"מ ולחצות את מחסום קלנדיה, על מנת להגיע לצידו השני של הכפר. כתוצאה ממכלול הגזירות, הקיימות והעתידיות, נטשו בשנים האחרונות מאות תושבים את בית חנינא אל-בלד.

בביר נבאללה, הכפר הגדול ביותר במובלעת, פועלים כיום כ-350 מפעלים, בתי מלאכה ובתי עסק במגוון תחומים. המוצרים והשירותים שמספק הכפר נצרכים בעיקר על-ידי תושבי מזרח ירושלים, א-ראם והכפרים שממערב לביר נבאללה (בידו, בית סוריכ ואחרים). פעילות כלכלית ענפה זו תיפגע קשות עם כליאתו של הכפר במובלעת. מערכת החינוך של הכפר מבוססת גם היא על מורים ותלמידים המגיעים ממזרח ירושלים ומכפרי הסביבה.

תושבי חמשת הכפרים שבמובלעת ביר נבאללה מסתמכים על שירותי הרפואה הניתנים בבתי החולים במזרח ירושלים. לאחר השלמת המכשול סביב המובלעת ייאלצו התושבים לעשות דרך ארוכה ומיגעת, לרבות חציית מחסום קלנדיה, כדי להגיע אל בתי החולים הללו. ברמאללה פועל אמנם בית חולים ציבורי אחד, אולם זה מצליח רק בקושי לשרת את מאות אלפי הפלסטינים המסתמכים על שירותיו באזור.

בעיה מרכזית נוספת המשותפת לכל כפרי המובלעת, ואשר צפויה להחריף עם השלמת המכשול, היא הגישה לאדמות החקלאיות. בבעלות תושבי הכפר אל-ג'יב למשל כ-500 דונם של מטעי שקדים וזיתים אשר יישארו מחוץ למובלעת. ישראל הודיעה אמנם כי בכוונתה להקים שני "שערים חקלאיים" שיבטיחו גישה לאדמות הללו. אולם, הניסיון שנצבר באזורים בהם פועלים שערים כאלה מלמד כי התלות בהם מגבילה מאוד את יכולתם של החקלאים לעבד את אדמתם, וכי חלק מן החקלאים אינם זוכים כלל להיתרים.

מקורות: במקום - מכננים למען זכויות תכנון, ותחקיר בצלם.