דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

הרשויות הרסו החודש שלושה בתים כצעד של ענישה והותירו 18 נפשות ללא קורת גג. מניין ההריסות העונשיות מאז אוקטובר 2015 הגיע ל-29

ב-4.1.16 במהלך שעות הבוקר הגיעו כוחות נרחבים של המשטרה ומג"ב לשכונת ג'בל אל-מוכבר במזרח ירושלים והרסו את דירת משפחתו של בהאא עליאן, שנהרג במהלך פיגוע שביצע בשכונת ארמון הנציב בירושלים שבו נהרגו חביב חיים ואלון גובברג ונפצע ריצ'רד ליקין שמת מפצעיו מאוחר יותר. הכוחות שברו את קירות הבית החיצוניים הנמצא בקומה השנייה בבניין בן שלוש קומות. בדירה חיו שמונה נפשות, בהן הוריו של עליאן, אחיו ומשפחותיהם, הכוללות שני קטינים.

בית משפחת עליאן בג'בל אל-מוכבר. צילום: מוסעדבבית משפחת עליאן בג'בל אל-מוכבר. צילום: מוסעב עבאס, בצלם, 4.1.16
בית משפחת עליאן בג'בל אל-מוכבר. צילום: מוסעב עבאס, בצלם, 4.1.16

באותו יום אטמו כוחות משטרה ומג"ב בג'בל אל-מוכבר את דירת משפחתו של עלאא אבו ג'מל, שנהרג לאחר שהרג בפיגוע בירושלים את ישעיהו קרישבסקי. הכוחות אטמו בבטון את הדירה, הנמצאת בקומה הראשונה בבניין בן שלוש קומות שבו גרה משפחת אבו ג'מאל המורחבת. במסגרת ההליך המשפטי שניהלו המשפחה והמוקד להגנת הפרט נגד אטימת הבית, טענה המשפחה כי עלאא אבו ג'מל, אשתו ושלושת ילדיהם הקטינים גרו בדירה אחרת בסמוך לבניין המגורים של המשפחה. בדירה שנאטמה גרו לדברי המשפחה אחותו של אבו ג'מל ובני משפחתה.

בית המשפט העליון דחה את העתירות שהגישו המשפחות והמוקד להגנת הפרט. ב-22.12.15 אישרו שופטי בג"ץ, בדעת רוב, את הריסת בית משפחתו של בהאא עליאן ואת אטימת בית משפחת אבו ג'מאל. ב-9.1.16 הגיעו לכפר סורדא שבמחוז רמאללה כוחות גדולים של צבא ומג"ב, מלווים בדחפור, כדי להרוס את בית משפחתו של מוהנד חלבי שנורה למוות במהלך פיגוע שביצע בשער שכם בירושלים, שבו הרג את נחמיה לביא ואהרן בנט. ב-28.12.15 דחה בג"ץ את עתירת המשפחה והמוקד להגנת הפרט נגד הריסת המבנה. בבית שנהרס חיו הוריו של מוהנד חלבי עם ארבעת ילדיהם, בהם שני קטינים.

בית משפחת חלבי בכפר סורדא, לפני ואחרי ההריסה. צילום: איאד חדאד, בצלם
בית משפחת חלבי בכפר סורדא, לפני ואחרי ההריסה. צילום: איאד חדאד, בצלם

במעשי הרס אלה הותירו כוחות הביטחון 18 בני אדם, בהם שבעה קטינים, שלא נחשדו או הואשמו בדבר, ללא קורת גג. מאז חודש אוקטובר הגבירה ישראל את השימוש בהריסת הבתים כאמצעי ענישה: במהלך חודש אוקטובר פוצצו הרשויות שלושה בתים והרסו בכך גם שתי דירות סמוכות וכן אטמו דירה נוספת. בנובמבר הרסו הרשויות 14 דירות, ששמונה מהן כלל לא היו מיועדות להריסה. בדצמבר הרסו הרשויות 6 דירות, שארבע מהן כלל לא היו מיועדות להריסה. לאחר פעולות ההריסה של הימים האחרונים מגיע מניין הדירות שהרסו או אטמו הרשויות מאז תחילת אוקטובר ל-29. בנוסף לכך, במהלך החודשים האחרונים ביצעו כוחות הביטחון מדידות בעשרות בתים של בני משפחות של מפגעים או חשודים בביצוע פיגועים או במעורבות בהם, מתוך כוונה להרוס את הבתים בעתיד.

שופטי בית המשפט העליון מתירים למדינה פעם אחר פעם להשתמש באמצעי זה, האסור על פי המשפט הבינלאומי ומהווה ענישה קולקטיבית. זאת, למרות קיצוניותו של צעד זה ועמדתם הברורה של משפטנים בארץ ובעולם לפיה אמצעי זה אינו חוקי. הפניות לבג"ץ במקרים של הריסות בתים מבוססות על החלטה של בית המשפט עצמו, שקבע ב-1988, בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, כי הרשויות חייבות לאפשר למשפחה לפנות לבית המשפט טרם ביצוע ההריסה במקרים של הריסות בתים כאמצעי ענישה. אולם, מאז ניתן פסק דין זה, דחו השופטים כמעט את כל העתירות שהוגשו להם ואישרו את הריסות הבתים באופן גורף כמעט. התנהלות זו אינה יכולה להיחשב לביקורת שיפוטית ואינה אלא מראית עין של ביקורת כזו.