דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

גל פיצוצי הבתים: כוחות הביטחון הרסו 14 דירות כענישה קולקטיבית; למעלה ממחצית מהדירות שנהרסו – דירות השכנים

ב-15.11.15, בסביבות השעה 00:30, נכנסו מספר גדול של אנשי כוחות הביטחון למחנה הפליטים קלנדיה, במטרה לפוצץ את ביתו של מוחמד אבו שאהין המוחזק במעצר ומואשם בהריגתו של דני גונן ב-19.6.15. עד למעצרו התגורר אבו שאהין עם אשתו ושתי בנותיהם הקטינות בדירה הנמצאת בקומה העליונה בבניין בן שלוש קומות שאותה שכר מקרובי משפחה. ב-12.11.15 דחה בג"ץ עתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט נגד הריסת הדירה, בעקבות זאת פינו אשתו ובנותיו את הדירה ועברו להתגורר בדירה בקומה השנייה באותו בניין, שעמדה קודם לכן ריקה.

ביתם של אמו ואחיו של מועאז חאמד בסילוואד, לפני ואחרי ההריסה. צילום: איאד חדאד, 10.11.15 ו-15.11.15, בהתאמה
ביתם של אמו ואחיו של מועאז חאמד בסילוואד, לפני ואחרי ההריסה. צילום: איאד חדאד, 10.11.15 ו-15.11.15, בהתאמה

כוחות הביטחון הורו באמצעות כריזה לתושבי הבתים הסמוכים לפנות את בתיהם ולהתרחק כמאה מטרים מהמקום. במהלך פיצוץ ביתו של מוחמד אבו שאהין נפגעה גם הדירה בקומה השנייה של הבניין, וכן דירה בבניין סמוך, בה גרה משפחה בת ארבע נפשות, בהן שני קטינים. לשתי הדירות נגרמו נזקים קשים והן אינן ראויות עוד למגורים. חמש דירות נוספות בבניינים סמוכים ניזוקו במידה פחותה. מהמידע הראשוני שבידי בצלם עולה שבמהלך נוכחות כוחות הביטחון במחנה הפליטים לצורך ביצוע ההריסה, התפתחו בינם לבין תושבי מחנה הפליטים חילופי אש, שבהם נהרגו אחמד אבו אל-עיש בן 30, וליית' אסעד בן 20 מירי כוחות הביטחון. שלושה פלסטינים נוספים פונו לבתי החולים בשל פציעות מאש חיה ומכדורי מתכת מצופים גומי. בצלם מתחקר את האירוע.

קודם לכן, ביום שבת ה-14.11.15 לפנות בוקר, הגיעו כוחות הביטחון לעיר שכם ולכפר סילוואד שבמחוז רמאללה ופוצצו חמש דירות, כצעד של ענישה קולקטיבית על פיגועים שביצעו בני משפחותיהם של תושבי הבתים. מעוצמת הפיצוצים ניזוקו קשות שש דירות נוספות, שהפכו לבלתי ראויות למגורים, ו-16 מבנים סמוכים ניזוקו במידה פחותה. בשכם פוצצו כוחות הביטחון ארבע דירות של בני משפחותיהם של שלושת החשודים בהריגת בני הזוג איתם ונעמה הנקין בפיגוע ב-1.10.15 והותירו ארבעה עשר בני אדם שחיו בהן ללא קורת גג. מעוצמת הפיצוץ נהרסו שש דירות נוספות שלא יועדו להריסה ובכך הותירו כוחות הביטחון שישה עשר בני אדם נוספים ללא קורת גג.

בית משפחת עאמר, שגרו בשכנות למשפחת שאהין, שנפגע בהריסה ואינו ראוי עוד למגורים. צילום: איאד חדאד, בצלם, 16.11.15
בית משפחת עאמר, שגרו בשכנות למשפחת שאהין, שנפגע בהריסה ואינו ראוי עוד למגורים. צילום: איאד חדאד, בצלם, 16.11.15

  • בבית משפחתו של סמיר אל-כוסא פוצצו כוחות הביטחון את הדירה שבה גרו אשתו ושלושת ילדיו, בקומה הראשונה בבניין. מעוצמת הפיצוץ ניזוקו קשות שתי דירות נוספות בקומות שמעליה, והפכו בלתי ראויות למגורים. בנוסף לאשתו ושלושת ילדיו הקטינים של סמיר אל-כוסא נותרו ללא קורת גג גם אחיו, גיסתו ובנם הקטין.
  • בבית משפחתו של יחיא אל-חאג' חמד פוצצו כוחות הביטחון את דירת הוריו בקומה השנייה, שבה התגורר קודם למעצרו, ודירה נוספת שנבנתה עבורו בקומה שמעליה. מעוצמת הפיצוץ ניזוקו גם דירות בקומות הראשונה והרביעית הנמצאת בתהליכי בנייה ואינה מאוכלסת, והן אינן ראויות עוד למגורים. בכך, נותרו ללא קורת גג הוריו של יחיא אל-חאג' חמד, ותשעה בני משפחה נוספים, בהם חמישה קטינים.
  • בבית משפחתו של כרם ריזק (אל-מסרי), פוצצו כוחות הביטחון את הדירה בה גר קודם למעצרו ביחד עם ארבעה בני משפחה נוספים, בקומה השנייה בבניין בן שלוש קומות. מעוצמת הפיצוץ ניזוקו קשות דירות בקומה הראשונה והשלישית שהפכו בלתי ראויות למגורים. בכך הותירו כוחות הביטחון 12 בני אדם ללא קורת גג, מתוכם ארבעה קטינים.
  •  בכפר סילוואד פוצצו כוחות הביטחון את ביתם של אמו ואחיו של מועאז חאמד, שנעצר בחשד להריגתו של מלאכי רוזנפלד ב-29.6.15. השניים עזבו את הבית לאחר שהוצא לו צו הריסה בחודש אוקטובר. מעוצמת הפיצוץ ניזוקו שמונה מבנים סמוכים.

בצלם תיעד גם בעבר הרס של בתים סמוכים לאלה שהרשויות ייעדו להריסה באמצעות פיצוץ. במחקר מקיף משנת 2004 על הנושא נמצא כי כמחצית מהבתים שנהרסו בין השנים 2004-2001, 295 במספר, היו בתים שמעולם לא נטען שגרו בהם מבצעי פיגועים. כתוצאה מכך איבדו את ביתם 1,286 נוספים על אלה שאת בתיהם ייעדה ישראל להריסה. גם בהריסות שביצעו הרשויות בחודש אוקטובר נהרסו כתוצאה מהפיצוצים שתי דירות סמוכות לאלו שהרשויות ייעדו להריסה.

מאז כיבוש השטחים הרס הצבא מאות בתים כאמצעי לענישת בני משפחה של פלסטינים שפגעו בישראלים או שנחשדו בכך. כתוצאה ממדיניות זו נותרו אלפי אנשים – בהם ילדים קטנים – חסרי בית, על אף שהם עצמם לא נאשמו בכל עבירה ולא נטען כלפיהם דבר. ב-2005 הפסיק הצבא לנקוט מדיניות זו, לאחר שוועדה של מערכת הביטחון הגיעה למסקנה שחסרונותיה עולים על יתרונותיה. הריסת הבתים חודשה ביולי 2014, לאחר החטיפה וההרג של שלושת תלמידי הישיבה באזור בית לחם באותה שנה, בטענה כי הצעד מוצדק עקב שינוי קיצוני בנסיבות. מאז ועד לאירועים שהתרחשו בימים האחרונים הרסה ישראל ארבעה בתים כאמצעי ענישה ואטמה שני בתים.

מדיניות הריסת בתי משפחות מפגעים מהווה ענישה קולקטיבית האסורה על פי המשפט הבינלאומי. למרות קיצוניותו של צעד זה ועמדתם הברורה של משפטנים בארץ ובעולם שהוא אינו חוקי, בית המשפט העליון מאשר אותו פעם אחר פעם. הריסת בית או אטימתו הם צעדים דרקונים ונקמניים, הננקטים נגד משפחות שלמות שלא עשו דבר ושאינן חשודות בדבר.