דילוג לתוכן העיקרי
סיור הדיפלומטים היום. בצלם/שוברים שתיקה
תפריט
מהשטח
נושאים

דיפלומטים בכירים מ-17 מדינות מסיירים בכפרים פלסטינים בדרום הר חברון שישראל מבקשת לגרש את יושביהם

נציגי 17 מדינות הכוללות חברות באיחוד האירופי ומדינות נוספות, מסיירים בשעה זו בכפרים פלסטיניים בדרום הר חברון שישראל מבקשת לגרש את תושביהם. מאז שנת 2000 מנהלים התושבים מאבק משפטי בבג"ץ. באוגוסט האחרון, לפני הדיון האחרון בעניינם, חשף מכון עקבות מסמך המוכיח את שכבר היה ברור: ההכרזה על שטח האש נועדה להקל על המדינה לגרש את התושבים. השופטים התעלמו ממידע זה וכעת ממתינים התושבים לפסק הדין.

בשעה זו מתקיים סיור של ראשי המשלחות ודיפלומטים בכירים נוספים בקהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון, שישראל הכריזה על מקום מושבן כעל "שטח אש 918", במאמץ לגרש את כאלף התושבים המתגוררים בהן מבתיהם. זאת, לקראת ההכרעה הצפויה בבג"ץ בנוגע למאבקם המשפטי ארוך השנים של תושבי הכפרים.

בסיור משתתפים נציגי האיחוד האירופי, והמדינות החברות גרמניה, צרפת, ספרד, איטליה, הולנד, שוודיה, פינלנד, דנמרק, בלגיה, אוסטריה, פולין, הונגריה ואירלנד, וכן בריטניה, נורבגיה, שוויץ וקנדה, שאינן חברות באיחוד האירופי אבל מחזיקות באותן עמדות, השוללות את חוקיותן של ההתנחלויות, ומתנגדות למדיניות הישראלית של גירוש קהילות פלסטיניות. נציגי המדינות מסיירים בכפר ח'ירבת אל-מג'אז, שבית הספר שלו נבנה במימון האיחוד האירופי ונפגשים עם נציגי הקהילה המקומית, וכן עם ראש המועצה המקומית של מסאפר יטא, נידאל יונס, ותושב סוסיא ותחקירן השטח של בצלם, נסר נוואג'עה. הסיור, אשר מתקיים בכפוף להנחיות הקורונה, אורגן על ידי שוברים שתיקה ובצלם.

מנכ"ל שוברים שתיקה, אבנר גבריהו, אמר כי "הגענו לכאן היום כדי להודיע שלא נשתוק כשמדינת ישראל מכריזה על מאות אנשים כבלתי חוקיים בבתיהם. לא נשתוק כשחיילים נשלחים כדי לגרש בני אדם מבתים שבהם הם חיו הרבה לפני שרגלו של החייל הישראלי הראשון דרכה בשטחים. אנחנו מזמינים את כולם להגיע איתנו לשטח, להסתכל בעיניים של האנשים האלה, שחיים בסכנת גירוש תמידית, מה שמקבלי ההחלטות מעולם לא טרחו לעשות. ככה נראה גירוש וככה נראה כיבוש".

מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, הוסיף כי "ישראל לוטשת עיניים למרחב מסאפר יטא כבר שנים ארוכות. מבחינתה זהו שטח בשל לניצול, להוציא עניין אחד: גרים בו בני אדם לא רצויים – פלסטינים. יש לגרשם כולם, להרוס את בתיהם ומקורות מחייתם, בתירוץ כזה או אחר. שטח האש הוא התירוץ, טיהור השטח מפלסטינים הוא הכוונה. את המהלך הנפשע הזה חייבים לעצור."

קהילת ח'ירבת אל-מג'אז במסאפר יטא, היום. צילום: בצלם/שוברים שתיקה

רקע:

בתחילת שנות השמונים הכריז צה"ל על שטח של כ-30 אלף דונם באזור דרום הר חברון, המכונה מסאפר יטא, "שטח אש 918". בעת ההכרזה, גרו כבר בשטח מזה שנים ארוכות עשרות משפחות בכ-12 כפרים קטנים. משפחות אלה גרו במסאפר יטא עוד לפני שישראל כבשה את הגדה המערבית, והתפרנסו מחקלאות ומרעיית צאן.

באוקטובר ונובמבר 1999 גירש הצבא כ-700 תושבים מכפרים אלה. בעקבות הגירוש עתרו לבג"ץ כמאתיים משפחות מתושבי הכפרים, באמצעות האגודה לזכויות האזרח ועו"ד שלמה לקר. בית המשפט הוציא צו ביניים שנותר בתוקף במהלך כל השנים האלה ואסר אמנם על המדינה לגרש את התושבים, אך גם הקפיא את חייהם. הם המשיכו לחיות בבתיהם ולעבד את אדמתם אך האיום בהריסה, פינוי ונישול המשיך לרחף על ראשיהם. במקביל, נאסרו עליהם כל פיתוח או בנייה חדשה. בהעדר ברירה, בנו התושבים ללא היתר מבנים חדשים למגורים ואת התשתיות שנדרשו להם – כולל תשתיות של מים וחשמל. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה למבנים ותשתיות אלה, וכיום עומדים ותלויים צווים אלה נגד מבנים שבנו תושבי הקהילה. בהרבה מהמקרים המנהל האזרחי הרס את המבנים והחרים את התשתיות. מאז שנת 2006 ועד לסוף ספטמבר 2020, תיעד בצלם הריסה של 66 מבני מגורים בקהילות אלה, שבהם גרו 358 בני אדם, בהם 163 קטינים. בנוסף תיעד בצלם מתחילת 2012 הריסה של 21 מבנים שלא למגורים בקהילות אלה.

ההכרעה בהליכים המשפטיים המתנהלים מזה שני עשורים צפויה בתקופה הקרובה. במהלך הדיון האחרון אשר התקיים בבית המשפט העליון ב-10.8.20, טענה המדינה כי העותרים לא היו תושבי קבע בשטח בעת שהוא הוכרז "שטח אש" ולכן אין להם זכות להמשיך ולגור בבתיהם. כן טענה המדינה שהתושבים מנצלים את צו הביניים – אנשים נוספים שאינם כלולים בצו עוברים לגור באזור והתושבים בונים ללא היתרים. נציג הפרקליטות גם טען שהמדינה הייתה מוכנה "להתפשר" עם התושבים ולאפשר להם, למשל, לשהות בבתיהם חודשיים בשנה בתיאום מראש, או בסופי שבוע וחגים כאשר הצבא אינו מתאמן שם – אך העותרים דחו הצעות אלו, שמשמעותן בפועל הרס חייהם וגירוש קהילותיהם. השופטים נתלו בדברים אלה והבהירו לעותרים שעליהם לבחון פתרונות שונים, כאלה שיאפשרו לצבא להתאמן בשטח מגוריהם, וכי "התשובה נמצאת באיזון כזה או אחר." זאת, על אף ותוך התעלמות מחשיפתו של מכון עקבות מאוגוסט האחרון, כי ההכרזה על שטח האש נועדה מלכתחילה כדי להקל על גירוש התושבים הפלסטיניים, ולא בשל צרכים צבאיים.