דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

FIDH וארגונים החברים בה מברכים על התקדמות בית המשפט הפלילי הבינלאומי לקראת חקירה פלילית של המצב בפלסטין

הפדרציה הבינלאומית לזכויות האדם (FIDH) וארגונים החברים בה בפלסטין ובישראל, אל-חאק, מרכז אל-מיזאן לזכויות האדם (אל-מזאן), המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR), בצלם, והמרכז המשפטי עדאלה (עדאלה) מברכים על ממצאי התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי ב-20 בדצמבר 2019, לפיהם יש הצדקה לפתיחה בחקירה של פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בפלסטין. הארגונים גם מעריכים את הניתוח המשפטי של התובעת לפיו לבית המשפט יש סמכות שיפוט בנוגע לגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ולרצועת עזה.

לאחר שבדקה במשך חמש שנים כמעט מידע בנוגע לפשעי מלחמה לכאורה שבוצעו בפלסטין, אישרה התובעת כי יש "בסיס סביר להאמין כי פשעי מלחמה בוצעו או מתבצעים בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, וברצועת עזה". למרות שהגיעה למסקנה כי יש הצדקה לחקירה, התובעת ביקשה משופטי בית הדין לפסוק, עוד לפני תחילת החקירה, כי לבית הדין יש את סמכות השיפוט הטריטוריאלית הנדרשת, שחלה על הגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, ורצועת עזה.

"חקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי לגבי המצב בפלסטין תהווה צעד היסטורי לחידוש תקוותיהם של הקורבנות לצדק ולמתן דין וחשבון", כך הצהיר שעוואן ג'בארין, מזכ"ל FIDH ומנכ"ל אל-חאק. "למרות האקלים הפוליטי העוין והצעדים שנקט ממשל טראמפ נגד התובעת, אנו משבחים את התובעת על נאמנותה לחוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי ועקרונותיו בדבר עצמאות מלאה והיעדר משוא פנים".

הארגונים מעודדים מעמדתה של התובעת באשר לסמכותו של בית הדין בנוגע למצב בפלסטין, ומהצעד שנקטה במטרה להשיג צדק. בפרט, אנו מברכים על הניתוח המשפטי הקפדני והמעמיק של התובעת לעניין הפעלת סמכות השיפוט, שהוגשה לשופטים לצורך החלטתם בעניין זה.

"המנהיגות הפוליטית, הצבאית והמשפטית של ישראל התרגלה ליהנות מחסינות גורפת בעודה מדכאת את הפלסטינים באורח פלילי, לאור יום", אמר חגי אלעד, מנכ"ל בצלם. "עד היום הפלסטינים הם אלה שחשו את התוצאות באופן הישיר ביותר, אך בה בעת מציאות זו ערערה בהדרגה את המשפט הבינלאומי - כשההשלכות השליליות הפוטנציאליות מכות גלים הרחק מעבר לשטחים הפלסטיניים הכבושים. יש לקוות כי ההתפתחויות האחרונות מהאג הן ראשית הסוף של מציאות פסולה זו".

פלסטין בירכה על הודעת משרד התובעת ועל סיום הבדיקה המקדמית, בעוד ישראל המשיכה להצדיק את מדיניותה בשטחים הפלסטיניים הכבושים ודבקה בעמדתה הנעדרת בסיס משפטי, לפיה לבית הדין אין סמכות שיפוט על המצב בפלסטין היות ש"לא קיימת מדינה פלסטינית ריבונית".

"אירוני לראות את היועץ המשפטי לממשלה בישראל משתמש בכיבוש הממושך על השטחים הפלסטיניים כטיעון נגד זכויות הריבונות של פלסטין וכמגן מפני סמכותו של בית הדין", הצהיר ד"ר חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה. "היועץ המשפטי לממשלה אף לא יכול היה להוכיח שמערכת המשפט בישראל חוקרת באופן משמעותי ומעמידה לדין את האחראים לפשעי מלחמה".

הארגונים מדגישים, בדומה להצהרת התובעת, את החשיבות של מתן החלטה "מהר ככל האפשר למען האינטרסים של הקורבנות ושל הקהילות הנפגעות". הארגונים קוראים לכל המדינות החברות בחוקת בית הדין ולכל בעלי העניין הרלוונטיים לשתף פעולה עם בית הדין ולתמוך בו במימוש המנדט שלו בכל המצבים, ובכלל זה המצב בפלסטין.

רקע

התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי פתחה בבדיקה מקדמית של המצב בפלסטין בינואר 2015, לאחר שהעצרת הכללית של האו"ם הכירה בפלסטין כמדינה משקיפה שאינה חברה באו"ם בנובמבר 2012, ולאחר שפלסטין הכירה בסמכות השיפוט של בית הדין והצטרפה לחוקת בית הדין בינואר 2015. פלסטין גם הפנתה את המצב בשטחה לטיפול בית הדין בשנת 2018 וקראה לבית הדין להמשיך בחקירה ללא דיחוי נוסף.

במהלך חמש השנים האחרונות קיבל משרד התובעת של בית הדין שפע של מידע, ובכלל זה מכמה מהארגונים החתומים על הודעה זו, באשר לפשעים שבוצעו במסגרת המצב ולסוגיות עובדתיות ומשפטיות, לרבות סמכות השיפוט הטריטוריאלית של בית הדין באשר למצב בשטחים הכבושים.