דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

מנכ"ל בצלם לראש הממשלה: שתיקתך מתירה הוצאה להורג ברחוב

בצלם פנה במכתב חריף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה להפסיק שימוש בכוח קטלני כלפי בני אדם שפגעו, ניסו או נחשדו בנסיון פגיעה בבני אדם אחרים, כאשר לא נשקפת מהם יותר סכנה, ולעצור את הרצף המחריד של הוצאות להרוג ברחוב.

במכתבו כתב חגי אלעד, מנכ"ל בצלם:

, ״הממשלה בראשותך מאפשרת – ואף מעודדת – את הפיכתם של שוטרים, ואף של אזרחים חמושים, לשופטים ולתליינים. נטען כי אין כל שינוי בהוראות הפתיחה באש וכי כוחות הביטחון פועלים תוך שימוש בכוח סביר שאינו עולה על הנדרש על מנת לעצור מפגעים, ולכאורה מובן מאליו כי ירי באדם פצוע שאינו מסכן איש הוא בלתי חוקי. בפועל, הגיבוי המלא למעשי ההרג הלא חוקיים שתועדו מבטא – ומבסס לגיטימיות – למציאות שונה בתכלית. התגבשה בכהונתך מציאות כאילו-נורמטיבית חדשה, על פיה יש "לירות כדי להרוג", בכל מקרה, בכל מצב, גם כשכבר אין נשקפת מהחשוד או החשודה סכנה כלשהי. המציאות הזאת היא תולדה ישירה של שיח מתלהם של בכירים ממשלתיים ונבחרי ציבור בקואליציה שלך, הזוכים לגיבוי משתיקתך; לשילוב בין אדם בעל חזות ערבית לבין סכין יש רק אחרית אחת – הוצאה להורג ברחוב. [...]

״שלשום ירה שוטר בירושלים בנ.ע. בת ה-16 מקלנדיה; היא שכבה פצועה על הקרקע מבלי לזוז. בת דודתה הדיל בת ה-14 נורתה באותו האירוע גם לאחר שנפגעה מהירי הראשון ונפלה, והיא נהרגה. יום קודם לכן ירו חיילים למוות באשרקת קטנאני, בת 16 משכם, לאחר שנפצעה מדריסה. באוקטובר נורו למוות בירושלים באסל סידר ופאדי עלון; הירי עליהם נמשך לאחר שכבר היו פצועים. בכל אחד מחמשת מקרים אלו מדובר בבני אדם שכבר היו "מנוטרלים", ולמרות זאת הם נורו פעמים נוספות; מבין החמישה, ארבעה נהרגו ואחת נפצעה קשה. בין אם מדובר במי שניסו לפגע ובין אם לאו, אין הדבר מטשטש את המציאות הקשה: מדובר בהוצאות להורג ברחוב, ללא חוק וללא משפט, באופן מיידי ופומבי; ועולה החשד כי למקרים אלו מצטרפים נוספים.  [...]

בדין הפלילי של מדינת ישראל, עונש המוות על רצח בוטל לפני למעלה משישים שנה, בשנת 1954. בפרט, ממילא מעולם לא נקבע עונש מוות ביחס לניסיון לרצח או תקיפה חמורה. כך או כך, אף לו הייתה סמכות כזו בדין הישראלי, ההכרעה בנוגע לה הייתה מסורה לבתי המשפט. ישראל ביתנו, המפלגה שחרטה על דיגלה בבחירות האחרונות חקיקה בנושא, כשלה בניסיון לקדמה: כל סיעות הבית זולתה – 94 ח"כים מול 6 – הצביעו נגד הצעת החוק. מי שמחריש כאשר כוחות הביטחון פועלים מחוץ לחוק, לא יוכל לרחוץ בניקיון ידיו. לא תוכל לומר שאוזניך לא שמעו או שפיך לא פקד. שתיקתך המתמשכת לנוכח המתרחש, בצירוף דברי שבח כלליים לפעילות כוחות הביטחון, מבהירה היטב את המדיניות שבה אתה דוגל ואותה אתה מגבה. שתיקתך לנוכח דבריו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כי "כל מחבל צריך לדעת שהוא לא ישרוד את הפיגוע שהוא עומד לבצע" כמוה כהסכמה למדיניות לא חוקית זו. החרשתך לאחר שהמדיניות מיושמת הינה תמיכה בדיעבד. [...]

גל הפיגועים נגד אזרחים ישראליים מזעזע. על כוחות הביטחון להגן על הציבור. בהתאם לנסיבות, עליהם לעשות שימוש בכוח הנדרש לשם השגת מטרה זו. אולם, אסור לשוטרים וחיילים לנהוג כשופטים וכמוציאים להורג. מי שלוחץ על ההדק נושא באחריות למעשיו – אך את "רוח המפקד" קובע המפקד. בסופו של דבר אתה, כראש הממשלה, נושא באחריות.״