דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

לצד הקלות מבורכות אך נקודתיות, בצלם מתריע כי כל עוד נמשכים מפעל ההתנחלות והמצור על עזה, לא יחול שיפור אמיתי במצב זכויות האדם

המצור על עזה: עונש קולקטיבי המושת על מיליון וחצי בני אדם

ישראל מטילה מצור על רצועת עזה מאז יוני 2007. כתוצאה מכך נסגרו כ-95% מהמפעלים ובתי המלאכה שם והמגזר החקלאי נפגע באופן קשה, דבר שהוביל לשיעור אבטלה של כ-40% נכון לחודש יוני 2010. כמו כן, נמנע שיקומם של אלפי הבתים שנהרסו במבצע "עופרת יצוקה", והנזק המתמשך למערכת המים הביא לכך שכמעט 95% מהמים הנשאבים בעזה אינם ראויים לשתייה, נכון לאוגוסט 2010. ישראל ממשיכה להגביל את גישתם של פלסטינים למרחק של עד 1,500 מטרים מגדר המערכת, בין היתר באמצעות ירי אש חיה. לפי נתוני האו"ם, צמצום כניסתם של פלסטינים לשטחים אלה, המהווים כ-17% משטח הרצועה ורובם אדמות חקלאיות, פוגעת בסך הכל בכ- 7.5% מאוכלוסיית עזה, התלויים בשטחים אלה למגורים, לפרנסה או ללימודים.

ילד ממלא כלי במים ממכל שהציב ארגון אוקספם במחנה הפליטים ג'באליא שברצועת עזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 28.10.09.
ילד ממלא כלי במים ממכל שהציב ארגון אוקספם במחנה הפליטים ג'באליא שברצועת עזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 28.10.0/>

בעקבות אירועי המשט ביוני הודיעה ישראל על הקלות מסוימות בייבוא, ובדצמבר על הקלות מוגבלות בייצוא. בשלב זה לא ניתן עדיין לאמוד את היקף יישומן של ההקלות ואת השלכותיהן, אולם אין ספק כי אין בהן משום תחליף להסרת העונש הקולקטיבי המושת על מיליון וחצי בני אדם. פתיחתו המוגבלת של מעבר רפיח על-ידי מצרים מאז חודש יוני אינה פוטרת את ישראל מחובתה לאפשר תנועת אנשים בין עזה לגדה המערבית.

מפעל ההתנחלות: פגיעה מתמשכת בציבור הפלסטיני

כחצי מיליון ישראלים מתגוררים כיום ב-236 התנחלויות: 124 התנחלויות מוכרות, כ-100 מאחזים ו-12 שכונות שהוקמו בשטח שישראל סיפחה לשטחה המוניציפאלי של ירושלים. העברת 43% משטחי הגדה המערבית לשליטת ההתנחלויות מונעת את פיתוחם של היישובים הפלסטיניים, בייחוד אלו שבבקעת הירדן ובדרום הר חברון. שליטת ישראל בקרקעות, לצד שליטתה במקורות המים המשותפים לישראל ולפלסטינים, מונעת את פיתוחה של החקלאות הפלסטינית, שהיא המגזר המרכזי בכלכלה הפלסטינית. לאחר תום תקופת ההקפאה החלקית של הבנייה בהתנחלויות, חודשו בחודש ספטמבר עבודות הבנייה ב-63 התנחלויות, בהן מוקמות עתה כ-1,629 יחידות דיור, לפי נתוני שלום עכשיו. הקמת ההתנחלויות אסורה על-פי המשפט הבינלאומי, והמשך קיומן והרחבתן גוררים פגיעה קשה בזכויותיהם של פלסטינים לקניין, לחופש תנועה, לפרנסה, להגדרה עצמית ועוד.

עבודות להרחבת ההתנחלות משכיות בבקעת הירדן. צילום: אייל הראובני, בצלם, 26.12.10.
עבודות להרחבת ההתנחלות משכיות בבקעת הירדן. צילום: אייל הראובני, בצלם, 26.12.10./>

ישראל המשיכה גם השנה במהלכים לניתוק מזרח ירושלים משאר הגדה המערבית, בין היתר באמצעות הגבלת כניסתם של תושבי הגדה לירושלים. עיריית ירושלים קידמה תכניות להרחבת שכונות ישראליות שהוקמו במזרח ירושלים, וארגוני מתנחלים פעלו להרחבת מובלעות התנחלות בשכונות פלסטיניות, ובכלל זה בשיח' ג'ראח, בראס אל-עאמוד ובא-טור. בניית מקטעים חדשים של מכשול ההפרדה הביאה לניתוקם של תושבי הכפר שיח' סעד ממרכז חייהם בירושלים, וצפויה לנתק את הכפר אל-ולג'ה מאדמותיו החקלאיות, שהן מקור פרנסה עיקרי של תושביו. ישראל הרסה או אילצה פלסטינים להרוס 17 בתים של פלסטינים במזרח ירושלים, והותירה ללא קורת גג 135 בני אדם, מתוכם 66 קטינים (נכון ל-20 בדצמבר).

חומת ההפרדה שהוצמדה לבתי הכפר אל-ולג'ה. צילום: אייל הראובני, בצלם, 5.11.10
חומת ההפרדה שהוצמדה לבתי הכפר אל-ולג'ה. צילום: אייל הראובני, בצלם, 5.11.10/>

נושאים נוספים:

הרוגים (עד 30.11.10): כוחות הביטחון הישראליים הרגו 67 פלסטינים - 12 בגדה המערבית ו-55 ברצועת עזה - בהם שמונה קטינים. 24 מההרוגים לא השתתפו בלחימה, 39 השתתפו בלחימה ולגבי שניים מההרוגים לא ידוע לבצלם האם השתתפו בלחימה. שניים מההרוגים ברצועת עזה היוו יעד להתנקשות. מספר הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית בידי כוחות הביטחון היה נמוך ביחס לשנים קודמות. בנוסף, אזרחים ישראלים הרגו שני פלסטינים.

פלסטינים הרגו חמישה אזרחים ישראלים בגדה המערבית, בהם שוטר, ואזרח זר אחד בישראל. בנוסף, הרגו פלסטינים שלושה אנשי כוחות ביטחון ישראליים בשטחים. חמישה פלסטינים הוצאו להורג בעזה בידי ממשלת חמאס.

המשך ביתור הגדה לצד ירידה במספר המחסומים: בנוסף לבידוד מזרח ירושלים, המשיכה ישראל במהלכים לניתוק בקעת הירדן והשטחים שנותרו מצדו המערבי של המכשול מיתר הגדה המערבית, באמצעות הגבלות חמורות על מעבר פלסטינים בין אזורים אלה ליתר הגדה. במקביל ירד מספר המחסומים המוצבים ברחבי הגדה: 99 מחסומים, לעומת 103 בשנת 2008, ו-420 חסימות פיזיות כגון ערימות עפר וקוביות בטון, לעומת 488 בסוף שנת 2009. נכון לחודש אוקטובר 2010,ישראל מגבילה או מונעת כליל את תנועתם של פלסטינים ב-232 ק"מ של כבישים מרכזיים בגדה.

המשך בניית מכשול ההפרדה: ישראל השלימה את הקמתו של כ-61.4% מהמכשול, וב-8.4% נוספים מהתוואי נמצאת הבנייה בעיצומה. אורכו המלא של התוואי המאושר עומד על 707 קילומטר, יותר מכפול מאורך הקו הירוק. 85% מתוואי המכשול עובר בתוך הגדה המערבית, וזכויותיהם של כ-400,000 פלסטינים נפגעות מהקמתו.


עלייה במספר הבתים שנהרסו 'בגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים): ישראל מגבילה בנייה ביישובים פלסטיניים בשטחי C , המהווים כ-60% משטח הגדה המערבית, ואינה מותירה לפלסטינים הגרים בהם כל ברירה אלא לבנות את בתיהם ללא היתרי בנייה, על אף הסכנה כי ייהרסו בידי ישראל. במסגרת מדיניות זו, עד ל-20.12.10 הרס הצבא 82 בתים של פלסטינים בגדה המערבית, לעומת 28 אשתקד, והותיר ללא קורת גג 445 בני אדם, 204 מהם קטינים. רוב ההריסות בוצעו בבקעת הירדן, והן משתלבות במגמה לדחיקת רגליהם של פלסטינים מאזור זה. />

בקתות מגורים שנהרסו בכפר אל-פארסייה שבבקעת הירדן. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 19.7.2010
בקתות מגורים שנהרסו בכפר אל-פארסייה שבבקעת הירדן. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 19.7.2010/>

ירידה בירי ארגונים פלסטיניים חמושים על ישראל: לפי דו"חות שפרסם השב"כ, ירו השנה ארגונים פלסטיניים חמושים 131 רקטות ו-173 פצצות מרגמה מרצועת עזה אל דרום ישראל עד סוף נובמבר, לעומת 561 רקטות ו-286 פצצות מרגמה שנורו בשנת 2009 עד סוף נובמבר, ו-2,048 רקטות ולמעלה מ-1,672 פצצות מרגמה שנורו בשנת 2008.

אי מתן דין וחשבון על הרג פלסטינים: בצלם ממשיך להיאבק למען מתן דין וחשבון על פגיעה בפלסטינים בידי כוחות הביטחון. הנתונים בתחום זה אינם מעודדים: בין השנים 2009-2006 פנה בצלם לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקור 148 מקרים שבהם הרגו כוחות הביטחון פלסטינים שלא השתתפו בלחימה (להוציא מקרים שהתרחשו במסגרת מבצע "עופרת יצוקה" - ר' להלן), אולם רק ב-22 מהם נפתחה חקירת מצ"ח. נכון לספטמבר 2010 קיבלה הפרקליטות החלטה לגבי שניים מתיקי החקירה בלבד, ובשניהם החליטה על סגירת התיק מבלי להעמיד איש לדין. ב-2010 פנה בצלם לפרקליטות הצבאית בדרישה לפתוח בחקירה בנוגע ל-7 מקרים של הרג פלסטינים וב-2 מהם נפתחה חקירת מצ"ח.

המקרה של באסם אבו רחמה, מפגין שנהרג באפריל 2009 מירי רימון גז ישירות על גופו, מהווה דוגמה מאלפת להתנהלותה המבישה של הפרקליטות הצבאית בכל הנוגע לפתיחה בחקירות: רק לאחר שבצלם ועו"ד מיכאל ספרד יזמו חקירה משלהם על סמך תיעוד וידאו ואיימו בעתירה לבג"ץ בנושא, נאותה הפרקליטות ביולי 2010 להורות על חקירת המקרה.

הימנעות מחקירת אחריות הדרג המדיני במבצע "עופרת יצוקה": שנתיים לאחר מבצע "עופרת יצוקה", שהתנהלות כוחות הביטחון במסגרתו עוררה חשדות כבדים להפרות חמורות של החוק ושבמהלכו נהרגו לפחות 759 פלסטינים שלא השתתפו בלחימה, הוגשו כתבי אישום רק בשלושה מקרים על פגיעה באוכלוסיה האזרחית (אחד בגין הרג של אדם, אחד בגין שימוש בילד כמגן אנושי ואחד, בשנת 2009, בגין גניבת כרטיס אשראי). הדרג המדיני והדרגים הבכירים בצבא לא נדרשו לתת דין וחשבון כלשהו על אחריותם למדיניות שהביאה לפגיעות נרחבות בגוף וברכוש במסגרת המבצע. ישראל דיווחה על פתיחתן של למעלה מ-40 חקירות בעקבות המבצע. חלקן נפתחו רק כשנה וחצי לאחר תום המבצע, והפרקליטות הצבאית לא מפרטת כמה מהן כבר נסגרו עד היום. ממשלת חמאס ברצועה לא נקטה בצעדים כלשהם כדי לחקור פשעים שבוצעו בידי אנשיה ובידי ארגונים פלסטיניים חמושים אחרים ברצועה וכדי להעמיד את האחראים להם לדין.

הגבלת החופש להפגין: השנה חזרה ישראל לעשות שימוש בצו 101 שמגביל באופן קיצוני את הזכות לארגן הפגנות מחאה בגדה המערבית. במסגרת זו נאסרו למשך שנה לפחות שניים מהפעילים הבולטים במאבקו של הכפר בילעין נגד מכשול ההפרדה, עבדאללה אבו רחמה ואדיב אבו רחמה.

נמשכה הירידה במספר העצירים המנהליים: בסוף נובמבר 2010 הוחזקו בישראל 205 פלסטינים במעצר מנהלי, בהם שני 2 קטינים, לעומת 291, בהם קטין אחד, בנובמבר אשתקד.

גלעד שליט עודנו מוחזק כבן ערובה: מאז יוני 2006, חמאס מחזיק בגלעד שליט במקום ובתנאים לא ידועים, מבלי להרשות לנציגי הצלב האדום הבינלאומי או לכל גורם אחר לבקרו, ומבלי לאפשר לו קשר אחר עם החוץ, תוך הפרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי. באוקטובר 2009 פורסמה בישראל קלטת וידאו שבה הופיע שליט. מלבדה, ככל הידוע לבצלם, לא הועבר כל מידע על מצבו הבריאותי והנפשי.