בעקבות פסק הדין בעתירת אלפי מנשה, מפרסמים היום בצלם ובמקום דו"ח חדש, הקובע כי השיקול המרכזי בקביעת תוואי מכשול ההפרדה, בקטעים רבים ממנו, היה הכוונה להרחיב התנחלויות בגדה.
תשעה ארגונים לזכויות האדם עתרו ב-1.9.05 לבג"ץ בדרישה לבטל חוק חדש ששולל פיצוים מפלסטינים שנפגעו על ידי כוחות ישראלים. החוק פוטר את ישראל מתשלום פיצויים לפלסטינים שנפגעו, בין השאר, כתוצאה מרשלנות בשטחי אימונים, מירי בלתי חוקי, ממעשי ביזה, מאלימות פיזית ומהתעללויות והשפלות במחסומים. ישראל מגנה מעשים אלה, ולעיתים אף מעמידה לדין חיילים המבצעים אותם, אולם היא שללה את זכותם של קרבנותיהם הפלסטינים לקבל פיצוי, הנחוץ במקרים רבים למימון טיפול רפואי ושיקום.
הסרטון מתאר את שגרת חייהם של שוכני המערות בדרום הר חברון בצל אלימות המתנחלים והתנכלויות הצבא.
הגילוי, המבוסס על תחקיר בצלם, כי חמשת ההרוגים במחנה הפליטים טול-כרם לא היו חמושים, מחזק את החשד הכבד עליו הצביע בצלם בדו"ח "לא לוקחים שבויים", להיווצרות נורמה של הוצאה להורג בקרב אנשי כוחות הביטחון. תחקירי בצלם בנוגע למבצעי מעצרים חשפו כי במקרים רבים, לא נעשה ניסיון רציני לעצור את המבוקשים, והכוחות פעלו כאילו מדובר במבצעי התנקשות לכל דבר. בצלם דורש לפתוח מייד בחקירת מצ"ח של האירוע, ולא להסתפק בתחקיר פנימי.
חמישה ארגוני זכויות אדם ישראליים התריעו מפני אפשרות של גל אלימות מצד אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים ורכושם, במהלך ההתנתקות ולאחריה, ודרשו מרשויות אכיפת החוק להציב כוחות באזורים מועדים לפורענות ולפקח בקפדנות על הנשק הנמצא בידי מתנחלים.
מפעל ההתנחלויות בשטחים מהווה הפרה של אמנת ג'נבה הרביעית האוסרת (בסעיף 49) על העברתם של אזרחים מהמדינה הכובשת לשטחים כבושים. כחלק ממעשה ההתנחלות ברצועת עזה הוקצו להתנחלויות קרקע ומים על-חשבון תושבי הרצועה הפלסטינים תוך יצירת משטר של אפליה וקיפוח בלתי חוקיים. פינוי ההתנחלויות הוא צעד חוקי והכרחי לתיקון הפרות אלו של זכויות האדם ושל המשפט הבינלאומי. עם זאת, מפעל ההתנחלויות אינו תוצר של יוזמה פרטית של אזרחים, אלא של התערבות ממשלתית מסיבית בכל היבט אפשרי, החל מהשתלטות על הקרקעות עליהן הוקמו ההתנחלויות וכלה בהשקעות כבדות שנועדו לעודד אזרחים ישראלים לעבור אליהן ולהישאר בהן. כמו כן, במהלך השנים הציגה מדינת ישראל בפני הציבור הישראלי מצג שווא לפיו ההתנחלויות הן חוקיות. בשל כל אלה, זכאים המתנחלים שיפונו לפיצוי שיאפשר להם להעביר את חייהם לשטח מדינת ישראל.
דו"ח של בצלם והמוקד להגנת הפרט, "כלא עזה", מתעד את ההפרה המתמשכת של זכויות האדם ושל המשפט הבינלאומי הכרוכה בהגבלות שישראל מטילה על תנועתם של אנשים וסחורות מרצועת עזה ואליה. ומתריע מפני מגמת ההתנערות של הממשלה מאחריותה לפלסטינים תושבי הרצועה בעידן שלאחר ההתנתקות.
ב-27.7.05 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק האזרחות, שנועד להגביל איחוד משפחות בין אזרחים ותושבים בישראל (כולל מזרח ירושלים) לבין פלסטינים תושבי השטחים. החוק אינו חל על אזרחים ישראלים המבקשים מעמד חוקי עבור בני זוג זרים ממקומות אחרים בעולם . התיקון שאישרה הכנסת הוא גרסה חדשה של הוראת שעה הנמצאת בתוקף החל משנת 2003.
בימים האחרונים הוצאו צווי תפישה לקרקעות בתוואי המכשול מדרום להתנחלות מעלה אדומים. המכשול סביב מעלה אדומים וההתנחלויות הסמוכות אליה יקיף 74,000 דונם, ויצמצם עוד יותר את חופש התנועה של מאות אלפי פלסטינים בין דרום הגדה המערבית לצפונה. 30,000 תושבי הכפרים אבו דיס ואל-עייזרייה יאולצו לחיות במובלעת המוקפת חומה משלושה עברים. בניית המכשול בתוואי הנוכחי ממשיכה את מגמת ניתוקה של מזרח ירושלים מיתר הגדה המערבית.
משטר הכיבוש הישראלי כרוך ממהותו בהפרה שיטתית של זכויות האדם. בצלם פועל במטרה להביא לסיומו, מתוך הכרה שרק בדרך זו ניתן לממש עתיד בו זכויות האדם, דמוקרטיה, חירות ושוויון יובטחו לכל בני האדם – פלסטינים וישראלים – החיים בין הירדן לים.