דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

12 באוקטובר 2020

נציגי המדינה בבג"ץ: גם אדם גוסס מסכן את הביטחון

כמעט שמונים ימים שמאהר אח'רס, בן 49 ואב לשישה מאזור ג'נין שובת רעב במחאה על צו המעצר המנהלי שהוצא נגדו בתחילת אוגוסט עד ל-26.11.20. כעת הוא נמצא על סף מוות אך שופטי בג"ץ מתחמקים מהכרעה ומאחריות, וכמו במקרים קודמים, משתפים פעולה עם התנהלותה המזוויעה של המדינה, המסרבת לשחררו. האחריות על שיתרחש מוטלת על כל אלה שיכלו למנוע את המשך ההתדרדרות במצבו של אח'רס, וחלילה את מותו. בכוחם עדיין למנוע זאת.

12 באוקטובר 2020

חיילים פשטו שוב על בית משפחת אבו השהש, היכו שניים מבני המשפחה ולקחו אחד מהם למעצר באלונקה

בסוף אוגוסט שוב פשוט עשרות חיילים על בית משפחת אבו השהש המורחבת באישון לילה, תקפו כמה מבני המשפחה, הכו קשות את איאד אבו השהש, בן 45 ואב לארבעה, העלו אותו על אלונקה ולקחו אותו מהמקום. לבני משפחתו נודע כי נדבק בקורונה במתקן של השב"כ והועבר לבידוד ולאחר מכן נעצר מנהלית לארבעה חודשים. כניסות חיילים באישון לילה לבתי פלסטינים, כשהם מעירים את כל בני הבית, בהם ילדים, הפכו כבר מזמן לחלק משגרת הכיבוש האלימה. זוהי רק דוגמא נוספת לאופן שבו מנצל הצבא את כוחו.

22 ביולי 2020

תחקיר בצלם: מתנחלים תקפו פלסטינים והגישו נגדם תלונות שווא, הצבא עצר את הפלסטינים

מעשי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים בשירות המדינה הפכו מזמן כבר לחלק משגרת הכיבוש. בשני מקרים שתיעד בצלם בחודשים אפריל ומאי לא הסתפקו המתנחלים בפגיעה בפלסטינים וברכושם, אלא הגדילו עשות וטענו שהפלסטינים הם אלה שתקפו אותם. המתנחלים, בגיבוי הצבא, חיים בעולם בו חסינותם היא אוטומטית כמעט. פלסטינים, להבדיל, אשמים עד שתוכח חפותם: הגשת תלונה נגדם משמעה בדרך כלל מעצרם המיידי ותשלום ערבות גבוהה עבור שחרור מותנה – גם בהעדר ראיות כלשהן לטענות המתנחלים.

19 במאי 2020

דו״ח חדש של בצלם חושף כרוניקה של גזל, התעמרות ואלימות יומיומית בשכונת אל-עיסאוויה

הדו"ח "זאת ירושלים: גזל ואלימות באל-עיסאוויה" מתאר את מציאות החיים בשכונה המזרח ירושלמית אל-עיסאוויה, 53 שנים לאחר שסופחה לישראל. בשנה האחרונה השכונה היא מוקד של חיכוך קבוע ויומיומי בשל מבצע משטרתי שעיקרו התעמרות בתושבי השכונה. ואולם מבצע זה הוא רק חלק מהתמונה. בדו"ח מנתח בצלם את המדיניות שמיישמת ישראל בשכונה מאז סיפחה אותה לשטחה, מדיניות המושתתת על גזל קרקעות, הזנחה מכוונת, היעדר תכנון – ואלימות משטרתית, אשר מיושמת באופן קיצוני בשכונה זו.

16 באפריל 2020

שגרת כיבוש גם בימי קורונה: ישראל ממשיכה במעצרים ופשיטות לבתים בגדה המערבית

בזמן שהעולם כולו עומד מלכת, ממשיך הצבא לקיים את שגרת הכיבוש האלימה ברחבי הגדה המערבית. בין ה-1.3.20 ל-3.4.20 כוחות הביטחון פשטו על מאה בתים בגדה המערבית, ועצרו במהלך פעולות אלה 217 בני אדם, 16 מהם קטינים. 40% מהעצורים ו-60% מהקטינים נעצרו בין ה-12.3 ל-3.4.20, לאחר שישראל והרשות הפלסטינית החמירו את ההגבלות על התנועה בגדה. להלן תיאורן של פשיטות אלימות על 12 דירות במהלך תקופה זו, שבהן החיילים פרצו בכוח לבתים, העירו את בני המשפחות, ובחלקן אף כלאו אותם בחדר והשחיתו את רכושם.

11 במארס 2020

אלימות, חקירה וירי - עוד יום שישי תחת הכיבוש בדיר ניזאם

בצהרי ה-24.1.20 נכנסו חיילים בג'יפ צבאי לכפר דיר ניזאם שמצפון-מערב לרמאללה, התנפלו על נער בן 15 ליד המסגד והכניסו אותו לג'יפ. כשהגיעו למקום בני משפחתו ותושבים אחרים כדי לשחררו, חייל ירה ירי חי באוויר ואז בעובר אורח, ופצע אותו. החיילים הסיעו את הנער לבסיס צבאי שבו נחקר והוחזק עד הערב מבלי שמקום הימצאו נמסר למשפחתו. מבחינת רוב הציבור הישראלי והנהגתו, הצבא ופיקודו, מה שהתרחש בדיר ניזאם הוא חלק משגרה טריוויאלית. עבור בני האדם החיים תחת שליטתנו בדיר ניזאם – זוהי שגרה ברוטאלית מעוררת אימה, המצלקת ופוצעת את הנפש ואת הגוף.

19 בפברואר 2020

שגרת כיבוש: חיילים עצרו באלימות שני ילדים בני 12 ו-14 אזקו את ידיהם וכיסו את עיניהם

ביום חמישי, 30.1.20, בסביבות השעה 15:30, עצרו חיילים באלימות שני ילדים, בני 12 ו-14 בכפר בית אומר, אזקו את ידיהם, כיסו את עיניהם ולקחו אותם מהמקום. אחד הילדים הוחזק עד הערב והשני עד למחרת בערב. איש לא טרח ליידע את הוריהם על מקום המצאם. התכלית היחידה שמשרתת החזקתם של ילדים כשהם אזוקים ועיניהם מכוסות, לכל פרק זמן שהוא, – אם אפשר בכלל לכנותה "תכלית" – היא השפלה והפחדה. כך גם הותרתם המכוונת של הוריהם בחוסר ודאות. אין מדובר במקרה חריג, אלא בחלק משגרת החיים האלימה שכופה ישראל על הכפר כחלק ממימושו היומיומי והמתמשך של משטר הכיבוש.

12 בפברואר 2020

מסע הייסורים: ביקורי פלסטינים מהגדה המערבית אצל בני משפחותיהם הכלואים בבתי כלא ישראליים

נכון לסוף דצמבר 2019, ישראל מחזיקה במתקני הכליאה שלה לפחות ב-4,544 אסירים ועצירים המוגדרים כ"ביטחוניים". ישראל מטילה הגבלות רבות על ביקורי המשפחות בכלא – ובכלל זה על זהות המבקרים ועל תכיפות הביקורים. ההגבלות מוטלות הן בבתי הכלא שבתוך שטחה הריבוני – שבהם מוחזקים פלסטינים בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי – והן בכלא עופר, שנמצא בגדה אך מעבר לגדר ההפרדה. הביקורים מאורגנים על ידי הצלב האדום הבינלאומי, כשישראל מתנערת מכל מעורבות בכך. כל ביקור בכלא כרוך ביום של מסע מפרך ובקושי פיזי ונפשי – בעיקר עבור בני משפחה מבוגרים וילדים, כפי שעולה מהעדויות המובאות כאן.

10 באוקטובר 2019

"נחה דעתנו כי מניעת המפגש אכן חיונית לביטחון האזור": כיצד אפשרו שופטי בג"ץ לשב"כ להמשיך לענות את סאמר ערביד

סאמר ערביד נעצר באלימות ב-25.9.19, נחקר בעינויים בשב"כ ופונה לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה. ביום שני, 7.10.19, אישרו שלושה שופטי בג"ץ את צו מניעת המפגש עם עורך דין שהוצא נגדו, לאחר שנמסר להם שחל "שיפור מסוים" במצבו. בהימנעם מהטלת הגבלות כלשהן על התנהלות החוקרים ועל אמצעי החקירה ומדרישת פיקוח חיצוני עליה, ובהתעלמותם מהעדרה של חקירה אמיתית נגד חוקריו והאחראים להם – אפשרו השופטים בהחלטתם לא רק את שלילתה של זכות המפגש, שהיא מזכויות היסוד המוקנות לעצירים, אלא גם את המשך חקירתו של ערביד בעינויים, ללא הגבלה.

14 ביולי 2019

הנקמה הוכשרה: בג"ץ אישר את מניעת ביקורי המשפחות של אסירי חמאס מרצועת עזה

מאז 1.7.17 אוסרת המדינה על בני משפחות של אסירי חמאס מהרצועה, המונים כ-100 בני אדם וכלואים בישראל בניגוד למשפט הבינלאומי, לבקרם. באוגוסט 2017 עתרו ארבע מהאסירים לבג"ץ נגד האיסור וביוני 2019, כמעט שנתיים לאחר העתירה דחה השופט ניל הנדל, בהסכמת השופטים ענת ברון ויוסף אלרון, את העתירה. בפסק הדין מקבל השופט הנדל את העיקרון הפסול לפיו לגיטימי להשתמש בבני אדם ככלי להשגת מטרה חיצונית להם, במקרה זה, כדי ללחוץ על חמאס להשיב את האזרחים הישראליים ואת גופות החיילים בהם הוא מחזיק. וכאילו לא די בכך, בית המשפט מתעלם לחלוטין מהמניע האמיתי לביטול הביקורים - הרצון בנקמה.