דיווחים

הדו"ח מראה כיצד שופטי בית המשפט העליון הכשירו את מערכת התכנון בגדה המערבית ובכך אפשרו לישראל להמשיך וליישם מדיניות בלתי חוקית. שוב ושוב התעלמו השופטים בהחלטותיהם מהעובדה שמערכת התכנון מטילה איסור כמעט מוחלט על בנייה פלסטינית במטרה לאפשר השתלטות ישראלית על כמה שיותר שטחים פלסטינים. הדו"ח, "צדק לכאורה: אחריותם של שופטי בג"ץ להריסת בתי פלסטינים ולנישולם", מתבסס על מחקר מקיף של מאות תיקים, פסקי דין והחלטות בג"ץ שעניינם הריסת בתיהם של פלסטינים בגדה – שבאף אחד מהם השופטים לא קיבלו את טענות העותרים הפלסטינים.

בעקבות פסק הדין של בג"ץ, המתיר למדינה לממש בתוך שבוע את תוכניתה להרוס את קהילת ח'אן אל-אחמר, פנה אתמול מנכ"ל בצלם במכתב דחוף לשרת החוץ של האיחוד האירופי, בו הוא מתריע כי ישראל רומסת את הערכים המשותפים שבבסיס יחסיה עם האיחוד

השופטים עמית, מלצר וברון תיארו בפסק הדין עולם דמיוני ובו מערכת תכנון שיוויונית, בה לוקחים בחשבון את צרכיהם של הפלסטינים כאילו מעולם לא היה כיבוש. המציאות הפוכה: פלסטינים לא יכולים לבנות כחוק והם מנותקים ממנגנוני קבלת ההחלטות המכריעים כיצד יראו חייהם, ואילו מערכות התכנון מיועדות אך ורק לרווחתם של המתנחלים. פסק הדין מעיד פעם נוספת כי הנכבש לא יכול לחפש צדק בבית המשפט של הכובש. לו יבוצע פשע המלחמה של הריסת קהילת ח'אן אל-אחמר גם שופטי בג"ץ ישאו באחריות לביצועו.

ב-17.6.18 ייכנס לתוקף צו צבאי חדש, המבטל לחלוטין את האפשרות של פלסטינים לערער על צווי הריסה שהוציא המנהל האזרחי למבנים חדשים. מהותית, זהו רק נדבך נוסף במדיניות התכנון והבנייה של ישראל, שנועדה בעיקר למנוע פיתוח פלסטיני ולנשל את הפלסטינים מאדמותיהם כדי לנצלן לצרכיה. משמעותו העיקרית של הצו היא ביטול מראית העין של ביקורת שיפוטית על צווי ההריסה ועל מדיניות זו. נכונותה של ישראל לוותר על מראית העין מעידה על שאיפתה להאיץ את קצב הנישול ועל ביטחונה כי לא תאלץ לשאת בתוצאות משמעותיות של הפרת החוק – לא במישור המקומי ולא במישור הבינלאומי.

ביום רביעי ה-7.2.18, בסביבות השעה עשר בבוקר, הגיעו פקחי עריית ירושלים לשכונת ואדי יאסול בסילוואן כשהם מלווים בכוח משמר הגבול ובדחפור. הכוחות הרסו את ביתה של משפחה המונה 6 נפשות, בהן 4 קטינים.

מזה שנים, מיישמת ישראל מדיניות המכוונת נגד קהילות פלסטיניות בגדה, שנועדה לגרום לתושביהן לעזוב את בתיהן ולהביא לסילוק הקהילות. מדיניות זו מיושמת טקטית תוך ניסיון להימנע ממראות בוטים של חיילים המעלים פלסטינים בכוח על משאיות. במקום זאת, משקיעה ישראל מאמצים בהפיכת חייהם של תושבי הקהילות לבלתי נסבלים כדי לגרום להם לעזוב את בתיהם, לכאורה מרצונם. מדיניות זו נעה על הטווח שבין מניעת פיתוח והתעמרות ועד לכוונה מפורשת לגרש קהילות שלמות. כל זאת במטרה למזער את הנוכחות הפלסטינית בשטח כדי שתוכל להשתמש בו לצרכיה שלה, כולל לצורך הרחבת ההתנחלויות. להלן סקירת מצבן של מספר קהילות שישראל הכריזה מפורשות על כוונתה לגרשן.

ב-4.2.18, בסביבות השעה 5:00, הגיעו פקידי המנהל האזרחי וכוחות הבטחון לקהילת אבו א-נוואר והרסו שני מבנים בבית הספר של הקהילה ששימשו את כ-25 תלמידות ותלמידי כיתות ג' ו-ד'. המבנים נבנו במימון האיחוד האירופאי והרשות הפלסטינית בסוף ספטמבר 2017. ב-7.10.17 הגיעו פקידי של המנהל האזרחי, מלווים באנשי כוחות הביטחון, והחרימו את דלתותיהן של שתי הכיתות הללו. צו ההריסה הונח באחד המבנים הללו ב-13.12.17, וההליך המשפטי לגביהם טרם הסתיים. הריסת מבני חינוך הנה אחת הדרכים באמצעותן מנסה ישראל לגרש קהילות פלסטיניות מבתיהן ולרכז את תושביהן במובלעות, במטרה להשתמש בשטח לצרכיה שלה.

בבוקר יום שני, 5.2.18, הגיעו אנשי המנהל האזרחי ושוטרי מג"ב לאזור ח'ירבת א-סאכות שבצפון בקעת הירדן, בסמוך להתנחלות מחולה. הכוחות, שהביאו עמם דחפור, משאית ומנוף, פירקו והחרימו צנרת מים באורך של כ-400 מטר ששימשה להשקיית מקשת אבטיחים שנזרעה באותו בוקר. בסביבות השעה 16:00 הגיעו הכוחות לח'ירבת אום אל-ג'מאל שמדרום לשם והחרימו ארבעה אוהלי מגורים של תשעה תושבים, 6 מהם קטינים. בנוסף החרימו הכוחות גלילי תיל ויריעות בד ששימשו לתחזוקת האוהלים. האוהלים שהוחרמו הוקמו במימון ארגון סיוע הומניטארי לאחר שהמנהל האזרחי הרס את אוהלי התושבים בשנת 2014.

הבוקר, 4.2.18, בסביבות השעה 5:00, הגיעו פקידי המנהל האזרחי, מלווים בכוחות משמר הגבול, לקהילת אבו א-נוואר והרסו שני מבנים בבית הספר של הקהילה, ששימשו את כ-25 תלמידות ותלמידי כיתות ג' ו-ד'. הפקידים הכריזו על המקום כשטח צבאי סגור והרסו את כיתות הלימוד, שמומנו על-ידי האיחוד האירופאי והרשות הפלסטינית. בחודשים האחרונים מנהלים תושבי אבו א-נוואר מאבק משפטי להסדרת הבנייה בקהילתם, כולל כיתות הלימוד, שנהרסו טרם מוצה ההליך המשפטי להסדרת מעמדן. הריסת מבני חינוך הנה אחת הדרכים באמצעותן מנסה ישראל לגרש קהילות פלסטיניות מבתיהן ולרכז את תושביהן במובלעות, במטרה להשתמש בשטח לצרכיה שלה.

מאז ה-9.11.17 מטיל הצבא הגבלות על תנועתם של תושבי ארבע קהילות באזור מסאפר יטא שבדרום הר חברון: ח'ירבת אל-חלאווה, ח'ירבת ג'ינבה, ח'ירבת אל-פח'ית וח'ירבת אל-מרכז, המונים כ-600 תושבים, כמחציתם קטינים. הצבא הציב חסימות עפר על הדרכים המובילות לקהילות ועל דרכים המקשרות ביניהן והוא מונע מהתושבים לנוע ברכב ומחייב אותם ללכת מרחק ניכר ברגל עד לכביש הראשי. תושבי קהילות אלה סובלים כבר עשרות שנים מהתנכלויות בלתי פוסקות של ישראל שאינה מאפשרת להם חיבור לתשתיות והורסת שוב ושוב את בתיהם בניסיון לגרשם ממקום מושבם.