דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

3 באוקטובר 2017

נג'אח אל-כתנאני, בת 55 ואם לתשעה משכונת א-שוג'אעיה בעיר עזה מספרת על הניתוק שלה ממשפחתה בגדה המערבית

נג'אח אל-כתנאני נולדה במחנה הפליטים אל-ג'לזון במחוז רמאללה שבגדה המערבית. ב-1975 התחתנה ועברה לגור עם בעלה בעיר עזה. באותה תקופה לא היו הגבלות על התנועה בין עזה לגדה המערבית, ונג'אח ומשפחתה יכלו להיפגש בקביעות. לאחר האינתיפאדה הראשונה, השתנתה המדיניות הישראלית, והוטלו הגבלות על תנועת פלסטינים בין רצועת עזה לגדה המערבית. ההגבלות הוחמרו אף יותר לאחר האינתיפאדה השנייה, והותר מעבר רק במקרים שישראל הגדירה כהומניטריים .הגבלות התנועה שללו מתושבי רצועת עזה יכולת לבקר קרובים החיים בגדה המערבית, במזרח ירושלים או בשטח ישראל.

28 בפברואר 2017

שברון לב: על אכזריותה של מדיניות פיצול המשפחות הישראלית

מאז שנות התשעים מטילה ישראל הגבלות על מעבר פלסטינים בין הגדה המערבית ורצועת עזה ואלה הוחמרו מאוד עם הטלת המצור על הרצועה בשנת 2007. ישראל מתירה ביקורי משפחות רק לבני משפחה מדרגה ראשונה, ורק במקרים הנחשבים על-פי הגדרתה הצרה "הומניטאריים", הכוללים מחלה קשה, חתונה ואבל. אולם גם במקרים אלה ישראל מאשרת רק כרבע מהבקשות. השנה ימלא עשור למצור האכזרי על הרצועה, שאותו ממשיכה ישראל לקיים תוך התנערות מהשלכותיו הקיצוניות על חיי התושבים. על ישראל לכבד את זכותם של כל תושבי הגדה והרצועה לחיי משפחה ולחופש תנועה בין שני האזורים, המהווים יחידה טריטוריאלית אחת.

17 באוגוסט 2016

ישראל בודדה את הכפר בית איכסא ממזרח ירושלים ומשאר הגדה המערבית

מאז 2010 מטילה ישראל הגבלות דרקוניות על הגישה לכפר הפלסטיני בית איכסא שמצפון-מערב לירושלים ומתירה רק לתושביו הרשומים או למחזיקי היתרים מיוחדים להיכנס אליו. זאת, כדי למנוע כניסת פלסטינים לירושלים דרך הכפר, לאחר שישראל בחרה, מתוך אינטרסים שלה, שלא להקים במקום את גדר ההפרדה. מדיניות זו, מונעת מתושבי הכפר לקיים שגרת חיים סבירה וקשרים חברתיים ומשפחתיים, פוגעת בגישתם למקומות עבודתם ומשבשת את אספקת השירותים בכפר. הגבלות שרירותיות ודרקוניות אלו משקפת העדפה טוטאלית של האינטרס הישראלי על פני השמירה על זכויות תושבי הכפר, בני משפחותיהם ופלסטינים העובדים בו או מעוניינים לבקר בו לצרכים שונים.

3 בנובמבר 2015

ירושלים: מסורת של נישול

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם במאמר דעה שפורסם תחילה ב"שיחה מקומית": בלון הניסוי התורן של ראש הממשלה – שלילת תושבותם של הפלסטינים תושבי שכונותיה של ירושלים שישראל השליכה ממזרח לחומה שהקימה – הוא כמובן מחפיר. הרעיון, שבינתיים כבר הוכחש, מגלם בתוכו יחס אינסטרומנטלי מבטל לבני אדם, שיקולים דמוגרפיים-גזעניים, שלילת מעמד, ניסיון למקסם את השליטה בשטח בד בבד עם מזעור מספר הפלסטינים שנמצאים בו. עבור נתניהו ורבים אחרים, הפלסטינים בירושלים הם מטרד במקרה הטוב. לא בני אדם שווי זכויות החיים בעירם, אלא איום בטחוני ודמוגרפי. שלילת תושבות של פלסטינים וסילוקם מירושלים? ישראל כבר עושה זאת שנים. נתניהו לא המציא כלום: הוא פשוט מבקש להקצין את המדיניות הקיימת.

29 ביולי 2015

בהחלטה מקוממת אישר בג"ץ את גירושם של נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה מביתם

ב-22.7.15 אישר בג"ץ למדינה לגרש את נאדיה אבו אל-ג'מל ושלושת ילדיה הקטנים מביתם שבמזרח ירושלים, במסגרת צעדי הענישה נגד משפחת אבו אל-ג'מל על הפיגוע שביצע אב המשפחה בבית הכנסת בהר נוף. השופטים, שדחו את העתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט בשם אבו אל-ג'מל וילדיה, קיבלו החלטה זו למרות שהיו מודעים היטב לסכנה שהילדים יאבדו בשל כך את ביטוח הבריאות המגיע להם על פי חוק. גירוש המשפחה לא היה מתאפשר לולא יצרו ממשלות ישראל השונות – באישור שופטי בג"ץ – מציאות בלתי אפשרית בירושלים, שכפתה על אבו אל-ג'מל לחיות כזרה בבית שהקימה עם בעלה. זאת, למרות שבית הוריה נמצא במרחק קטן משם, ובעבר הלא רחוק – לפני שישראל כבשה וסיפחה את השטח –שני האזורים נחשבו חלק מכפר אחד.

18 ביוני 2015

בג"ץ איפשר לרשויות לגרש את נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה על אף שטרם התקיים הדיון בעתירתם

מאז הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף בחודש נובמבר 2014, שבו הרגו מפגעים פלסטינים ארבעה מתפללים ופצעו שבעה נוספים, מאיימות הרשויות לנקוט צעדי ענישה קשים נגד בני משפחות המפגעים: לבתיהם הוצאו צווי הריסה ומשרד הפנים מאיים לגרש מירושלים את נאדיה אבו אל-ג'מל, אשתו של אחד ממבצעי הפיגוע. גירושה של אבו אל-ג'מל וילדיה משמעותו ניתוקם מקרובי משפחתם ומחבריהם,ושלילת הביטוח הרפואי של הילדים ומניעת שירותים רבים אחרים. על הרשויות להפסיק לאלתר את צעדי הענישה נגד בני המשפחה, שאינם חשודים בעבירה כלשהי. להימנע מהריסת הבתים, לחדש את אישור התושבות של נאדיה אבו אל-ג'מל ולהימנע משלילת מעמדם וזכויותיהם הסוציאליות של ילדיה.

23 בנובמבר 2014

תושבות וזכויות סוציאליות אינם מחווה או חסד שהשלטון יכול להעניק ולשלול כרצונו

ראש הממשלה הודיע אתמול (22.11) כי יקדם חוק לשלילת מעמד התושבות וזכויות סוציאליות ממבצעי פיגועים ומבני משפחותיהם. שר הפנים בישר היום כי שלל את תושבות הקבע של הנהג שהסיע את מבצע פיגוע ההתאבדות בדולפינריום בשנת 2001. התושבות והזכויות הסוציאליות אינם בגדר מעשה חסד של השלטון. זוהי חובתה הבסיסית של המדינה כלפי כל האנשים החיים בשטחה. כל זמן שישראל רואה במזרח ירושלים חלק מהמדינה היא אינה יכולה להתנער מחובות אלה. חובה זו ממשיכה לחול גם כאשר אזרחים או תושבים מפרים את החוק – גם כאשר הם מבצעים פשעים מחרידים, וגם כאשר הם מתחמקים מתשלום מיסים. לצורך כך קיימת מערכת משפט שתפקידה לתת מענה לעבירות על החוק.

6 במארס 2014

פרויקט מיוחד: אמניות קומיקס מאיירות עדויות של נשים פלסטיניות שמשפחתן מפוצלת בין הגדה לרצועה

בדו"ח "מעבר להרי החושך" של המוקד להגנת הפרט ובצלם מתוארת המדיניות הישראלית של בידול רצועת עזה. מדיניות זו כופה על נשים מהגדה הנשואות לתושבי עזה, או נשים מרצועת עזה הנשואות לתושבי הגדה, להיקרע בין החיים עם בן זוגן וילדיהן לבין הגעגועים למשפחתן הקרובה, שאינן מורשות כמעט לפגוש. כעת, בפרויקט מיוחד הפקיד בצלם חמש עדויות של הנשים המופיעות בדו"ח בידי חמש מאיירות. לקראת יום האשה הבינלאומי החל בשמונה במארס, הושלם הפרויקט.

5 במארס 2014

קומיקס בהשראת סיפורה של מהא חיג'אווי

קומיקס שאיירה נעם רבינוביץ בהשראת עדותה של מהא חיג'אווי, מעצבת פנים שחיה עם ילדיה בשכם, הרחק ממשפחתה בעזה, שאותה זכתה לראות רק פעם אחת ב-13 השנים האחרונות. העדות פורסמה בדו"ח "מעבר להרי החושך" שבו מתוארת המדיניות הישראלית של בידול רצועת עזה. מדיניות זו כופה על נשים מהגדה הנשואות לתושבי עזה, או נשים מעזה הנשואות לתושבי גדה, להיקרע בין החיים עם בן זוגן וילדיהן לבין הגעגועים למשפחתן הקרובה, שאינן מורשות כמעט לפגוש. הפקדנו חמש מהעדויות של הנשים המופיעות בדו"ח בידי חמש מאיירות וזהו הקומיקס החמישי והאחרון המתפרסם במסגרת סדרה זו.

3 במארס 2014

הסיפור של מייסון אל-חאג' עלי

קומיקס שאיירה אורית עריף בהשראת עדותה של מייסון אל-חאג' עלי, תושבת עזה שבעלה עבר לגדה כדי לפרנס את משפחתו, מתוך הדו"ח "מעבר להרי החושך". בדו"ח מתוארת המדיניות הישראלית של בידול רצועת עזה, הכופה על נשים מהגדה הנשואות לתושבי עזה, או נשים מעזה הנשואות לתושבי גדה, להיקרע בין החיים עם בן זוגן וילדיהן לבין הגעגועים למשפחתן הקרובה, שאינן מורשות כמעט לפגוש. הפקדנו חמש מהעדויות של הנשים המופיעות בדו"ח בידי חמש מאיירות וזהו הקומיקס הרביעי המתפרסם במסגרת סדרה זו.