דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

15 באוקטובר 2018

חצי שנה של הפגנות ליד גדר המערכת בעזה: כוחות הביטחון ירו למוות ב-31 קטינים פלסטינים

מאז החל גל ההפגנות הנוכחי ליד הגדר ב-30.3.18 ועד ל-8.10.18 נהרגו מירי אנשי כוחות הביטחון לפחות 166 בני אדם, בהם 31 קטינים. יותר מ-5,300 בני אדם נפצעו מירי אש חיה. רובם המכריע של ההרוגים והפצועים לא סיכן כלל את אנשי כוחות הביטחון שניצבו מעברה השני של הגדר. היקף הקטל והפציעה הוא תוצאה ישירה של מדיניות הפתיחה באש שישראל מיישמת באזור זה. השלכותיה הקטלניות ידועות היטב, ומהוות ביטוי מתמשך לאדישותן של הרשויות הישראליות לחייהם, ולמותם, של פלסטינים. להלן עדויות שנגבו במסגרת התחקירים על הריגתם של ארבעה מהקטינים.

17 בספטמבר 2018

חיל האוויר הטיל פצצה על בית מגורים בדיר אל-בלח והרג אישה בהריון מתקדם ופעוטה בת פחות משנתיים

ביום חמישי, 9.8.18, הטיל חיל האוויר הישראלי פצצה מונחית על בית משפחת אבו ח'מאש בדיר אל-בלח והרג אישה בחודש התשיעי להריונה ופעוטה בת פחות משנתיים. זאת במסגרת חילופי ירי מסיביים בין ישראל לחמושים ברצועת עזה שירו רקטות לעבר ישראל ופצעו 23 בני אדם, אחת מהם באורח קשה. ירי טילים באזורים צפופים כמו הרצועה מהווה, בהגדרה, סכנה לאזרחים. אין מדובר בסכנה תיאורטית: ישראל כבר הרגה אלפי אזרחים ברצועת עזה בהפצצות מהאוויר, בהם מאות ילדים. מעל מדיניות זו מתנוסס דגל שחור אך ישראל מתעקשת שהיא חוקית וראויה ולכן איש לא נדרש מעולם לתת את הדין על תוצאותיה.

2 בספטמבר 2018

קיץ 2018 במחנה הפליטים ג'לזון: כוחות הביטחון פשטו על בתי תושבים ומרכז תרבות, תקפו והשפילו תושבים וירו בעוברי אורח

במהלך חמש השנים האחרונות נכנס הצבא לשטח מחנה הפליטים ג'לזון פעם בשבוע בממוצע. בחודשים יולי ואוגוסט תועדו שתיים מהפשיטות, שכללו מעצרים, ירי אש חיה לעבר תושבים וכניסות לתשעה בתים, לרבות השחתה ומעשי אלימות. כניסות חיילים באישון לילה לבתי פלסטינים, כשהם מעירים את התושבים על טפם והופכים את בתיהם, הפכו כבר מזמן לחלק מהשגרה שכופה משטר הכיבוש בגדה המערבית. כניסות אלו מתבצעות מבלי שהחיילים נזקקים לצווי חיפוש, בכל עת ובכל מקום שהצבא קובע, בהתאם לסמכויות הגורפות והשרירותיות שהצבא לקח לעצמו. לפעולות אלה, שנועדו בבירור להטיל אימה על התושבים, אין שום הצדקה. התעמרות באוכלוסייה אזרחית כדי להפעיל עליה לחץ היא ענישה קולקטיבית, האסורה לפי המשפט הבינלאומי. זוהי דוגמה נוספת – אחת מני רבות – לשגרת החיים תחת הכיבוש.

17 ביולי 2018

ירי מכוון הרג את הפרמדיקית רוזאן א-נג'אר ברצועת עזה

ב-1.6.18, במהלך הפגנה שהתקיימה צפונית לח'וזאעה שברצועת עזה, ירו אנשי כוחות הביטחון במכוון לעבר פרמדיקים פלסטינים שעמדו עם מדי צוות רפואי במרחק של כ-25 מטרים מהגדר. מהירי נהרגה רוזאן א-נג'אר, פרמדיקית בת 20 מח'וזאעה, ושני פרמדיקים נוספים נפצעו מרסיסים. מאז החלו ההפגנות בעזה בסוף מארס הרגו כוחות הביטחון 127 מפגינים, בהם לפחות 18 קטינים, ופצעו כ4,100 בירי חי. הצבא ממשיך ליישם את מדיניות הפתיחה באש הקטלנית למרות שתוצאותיה ידועות מראשית ההפגנות.

3 ביולי 2018

נורה למוות כשלא סיכן איש: חייל ירה בעז א-דין תמימי מאחור, כשנמלט לאחר שיידה עליו אבן

ב-6.6.18 בבוקר נכנסו חיילים לכפר א-נבי סאלח. שני צעירים בני 20 יידו כמה אבנים על אחד החיילים ואחת מהן פגעה ככל הנראה בקסדתו. השניים נמלטו, והחייל ירה לעברם אש חיה. אחד מהם, עז א-דין תמימי, נפצע בגבו ומת כעבור זמן קצר. הירי הקטלני בתמימי לא היה חוקי או מוצדק ואולם איש לא נדרש לשאת באחריות למותו. בתקשורת פורסם אמנם כי נפתחה חקירת מצ"ח, אולם ניסיון העבר מלמד שזו נועדה רק להשתיק ביקורת על הצבא וקרוב לוודאי שתסתיים בלא כלום.

10 ביוני 2018

בצלם על החלטת הפרקליטות בפרשת סמיר עווד: אין פשע שהיועמ"ש והפצ"ר לא ימצאו דרך לטייח

בצלם מותח ביקורת חריפה על הפרקליטות בעקבות החלטתה לבטל את כתבי האישום בפרשת הריגתו של הנער סמיר עווד, בן ה-16, שנורה בגבו ובראשו בעודו לכוד בין גדרות תיל. אין פשע נגד פלסטינים שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט והפצ"ר שרון אפק לא ימצאו דרך לטייח. במקרה הנוכחי ההחלטה מחפירה במיוחד וחושפת את קלונם של ראשי מערכת אכיפת החוק – האזרחית והצבאית: ברגע שההגנה החלה לטעון בדבר ״אכיפה בררנית״ והאש הוסטה מהחיילים בשטח אל האנשים המובילים את מדיניות הטיוח – נמלטה התביעה מהזירה, אפילו במחיר ויתור על מראית העין שכה יקרה לה. ואולם לא ניתן להסתיר את המציאות: הנורמה הגורפת היא אכן סגירתם של מאות תיקי חקירה ושל אי העמדה לדין של חיילים שהרגו פלסטינים, הכל כחלק מתאטרון החקירות המפואר שמתפעלת הפרקליטות הצבאית.

31 במאי 2018

כך ייעשה לנער החפץ למחות על כליאתו בעזה

מאז ה-30.3.18 נפצעו מירי חי בהפגנות ליד גדר המערכת יותר מ-3,600 פלסטינים ונהרגו עשרות בני אדם, בהם לפחות 12 קטינים. מערכת הבריאות ברצועה, הנמצאת בקריסה מתמשכת לאחר יותר מעשר שנות מצור ישראלי, אינה מסוגלת להעניק להם את הטיפול הנדרש. אפשרויות השיקום מעטות ורק בודדים יכולים לעמוד בעלותן הגבוהה. ישראל היא האחראית למציאות זו: היא שהורתה על הירי הבלתי חוקי בעליל במפגינים, היא הביאה לקריסת מערכת הבריאות והיא שמונעת כעת מהפצועים את השיקום הנחוץ להם – ברצועה או מחוץ לה. להלן סיפוריהם של שלושה נערים שנפצעו בהפגנות, ושניים מהם אף איבדו אחת מרגליהם. חייהם כבר לא ישובו לקדמותם.

14 במאי 2018

בצלם: ירי חי במפגינים בעזה מעיד על אדישות מעוררת חלחלה לחיי אדם

ההפגנות היום היו צפויות מראש ולישראל היה די זמן למצוא דרכים להתמודד עמן – מלבד ירי חי. העובדה שזהו הפתרון היחיד שהצבא שב ומיישם היום בשטח מעידה על אדישות מעוררת חלחלה לחיי אדם של כל העומדים בראש המערכת, הפוליטית והצבאית. בצלם קורא להפסיק, לאלתר, את הריגתם של מפגינים פלסטינים. אם הדרגים האחראיים לא יורו כך לחיילים, על החיילים בשטח לסרב לציית לפקודות בלתי חוקיות בעליל ולא לפתוח באש.

10 במאי 2018

מערכת הבריאות ברצועה, שקורסת לאחר עשר שנות מצור, מתקשה לטפל ביותר מ-2,000 הפצועים מירי חי

מאז ה-30.3.18 נפצעו מירי חי בהפגנות ליד גדר המערכת יותר מ-2,000 פלסטינים. רופאים ברצועה מדווחים על פציעות חמורות במיוחד ומערכת הבריאות ברצועה, הנמצאת גם ככה בקריסה מתמשכת לאחר יותר מעשר שנות מצור ישראלי, אינה מסוגלת להעניק להם את הטיפול הנדרש. גם אפשרויות השיקום ברצועה מעטות ועלותן גבוהה, ובודדים יכולים לעמוד בהן. ישראל היא האחראית למציאות זו: היא שהורתה על הירי הבלתי  חוקי בעליל במפגינים, היא הביאה לקריסתה של מערכת הבריאות והיא שמונעת כעת מהפצועים את השיקום הנחוץ להם – בתוך הרצועה או מחוץ לה.

3 במאי 2018

שותפים לדבר עבירה: מתנחלים תקפו פלסטינים בעינבוס בסיוע הצבא

ב- 6.3.18 תקפו כשלושים מתנחלים שהגיעו מההתנחלות יצהר שני צעירים שעסקו בסלילת דרך עפר באדמות הכפר עינבוס. לאחר שהצעירים נמלטו נוגו המתנחלים ושבו כשהם מלווים בחיילים. במקום התפתח יידוי אבנים הדדי בין המתנחלים לתושבי הכפר שהוזעקו לאדמותיהם והחיילים הצטרפו לתוקפים כשהם משתמשים באש חיה, כדורי מתכת מצופי גומי ורימוני גז מדמיע נגד תושבי הכפר. מירי החיילים ומיידוי האבנים של המתנחלים נפצעו שישה תושבים. תקיפות כאלה, המרתיעות פלסטינים מפני הגעה לאדמותיהם, הן חלק משגרת הכיבוש האלימה, והמדינה מנצלת את המציאות שהיא יוצרת באמצעותן להשתלטות על אדמות אלה.