דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

14 במארס 2019

יורים ומפקירים: ישראל מונעת מפצועי ההפגנות בעזה גישה לטיפול רפואי

מדיניות הפתיחה באש שישראל מובילה נגד הפגנות הגדר בעזה מתירה ירי חי, ממרחק, במפגינים שאינם מסכנים איש. מדיניות לא חוקית זו הביאה למספר בלתי נתפס כמעט של אלפי נפגעים. אלא שהפגיעה במפגינים רק מתחילה ברגע פציעתם: ישראל מסרבת לאפשר ללמעלה מ-80% מפצועי ההפגנות לצאת מעזה, לקבלת טיפול רפואי בגדה או בישראל. זאת על אף שישראל היא האחראית הן לעצם הפציעה, והן למציאות בה מערכת הבריאות ברצועה נמצאת על סף קריסה ואינה מסוגלת להעניק את הטיפול הרפואי הנדרש לפצועים – כתוצאה ממדיניות המצור שישראל מטילה זה למעלה מעשור על הרצועה. בהתחשב בכל אלו, מובן כי החובה לשנות מציאות זו, על כל היבטיה, מוטלת על ישראל.

28 בפברואר 2019

בעקבות פרסום דו"ח ועדת החקירה של האו"ם: בצלם שב וקורא לסרב לפקודות הלא חוקיות בעליל

ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקת הפגנות השיבה סמוך לגדר בעזה, קבעה היום כי מדיניות הפתיחה באש של ישראל, לירות במפגינים לא חמושים שלא מסכנים איש, היא בלתי חוקית. לאורך כמעט שנה של הפגנות ממשלת ישראל והפיקוד הצבאי הבכיר הורו והתעקשו להתמיד במדיניות פתיחה באש בלתי חוקית – שזכתה לאישור של שופטי בית המשפט העליון – גם לאחר שכבר נהרגו 200 מפגינים ונפצעו למעלה מ-6,300 מאש חיה. בשבועות הקרובים ההפגנות סמוך לגדר בעזה צפויות להימשך. בצלם שב וקורא לשינוי מיידי בהוראות הפתיחה באש. ככל שההוראות הלא חוקיות תישארנה ללא שינוי - על חיילים לסרב לציית להן.

7 בפברואר 2019

כוחות הביטחון הרגו את אמל א-תראמסי בת ה-44 ועבד א-ראאוף סאלחה בן ה-13 ב"הפגנות השיבה" ב-11.1.19

"הפגנות השיבה" נמשכות כבר יותר מתשעה חודשים ומדיניות הירי הבלתי חוקי של הצבא במפגינים שאינם מסכנים איש ממשיכה לגבות קורבנות בנפש. 195 מפגינים נהרגו, בהם 35 קטינים ושתי נשים. מספר הפצועים מירי חי עולה על 6,000. הרג ופצעה של רבים כל כך הם תוצאה ישירה של מדיניות הפתיחה באש הנפשעת של ישראל באזור שליד גדר הרצועה ובמהלך ההפגנות. השלכותיה הקטלניות ידועות היטב אך הרשויות הישראליות – האדישות לחייהם, ולמותם, של פלסטינים – מסרבות לשנותה. להלן תיאור נסיבות הירי הקטלני בשני מפגינים, נער בן 13 ואישה בשנות הארבעים לחייה, שנפגעו במרחק ניכר מהגדר ומובן מאליו שלא סיכנו איש.

4 בפברואר 2019

שוטרי מג"ב ירו כדור ספוג על נער בן 16 ממרחק של פחות מעשרה מטרים, סיכנו את חייו וגרמו לו לשבר בגולגולת

ב-6.1.19 לאחר ירי לעבר אוטובוס אגד ליד ההתנחלות בית אל, פשטו כוחות הביטחון על העיירה אל-בירה הסמוכה. במהלך הפשיטה ירו שוטרים ללא כל הצדקה כדור ספוג בראשו של פוואז עאבד, נער בן 16 שהציץ מתוך סמטה, גרמו לשבר בגולגלתו ועזבו את המקום מבלי להעניק לו עזרה ראשונה. ירי של כדור "ספוג" לעבר קטינים אסור לחלוטין. בנוסף חל איסור על ירי ממרחק כה קצר על ראשו של אדם, שכן הדבר עלול להיות קטלני או לגרום לפציעה קשה. ואולם הוראות החוק שנועדו למנוע פציעה ומוות אינן נשמרות, הפרתן אינה גוררת ענישה ומערכת אכיפת החוק ממהרת לטייח את האירועים – הכול חלק משגרת הכיבוש המתמשך.

30 בינואר 2019

בניגוד לגרסת כוחות הביטחון: סאלח ברר׳ותי נורה מטווח אפס, במה שנראה כמו הוצאה להורג

תחקיר בצלם חושף כי בניגוד להודעות השב"כ והצבא, סאלח ברר'ותי לא ניסה – ולא יכול היה לנסות – לברוח או לדרוס איש: שני כלי רכב חסמו את המונית שבה נהג וכעשרה מאנשי כוחות הביטחון ירדו מהם, הקיפו את ברר'ותי וירו בו מטווח אפס, במה שנראה כמו הוצאה להורג. ניסיונותיהם של גורמים רשמיים להצדיק בדיעבד הרג זה רק מבטיחים שגם הפעם איש לא יידרש לתת את הדין.

28 בינואר 2019

מחמוד נח'לה מת לאחר שחיילים ירו בגבו ממרחק של כ-80 מטר ועיכבו את הטיפול בו

ב-14.12.18 הגיעו חיילים למחנה הפליטים ג'לזון, לאחר שיודו לעברם אבנים. החיילים רדפו אחרי כמה צעירים שלא היו מעורבים בכך, בהם מחמוד נח'לה, בן 18. החיילים ירו בגבו בעת שברח, ממרחק של כ-80 מטר. לאחר שנפל, מנעו החיילים בכוח משכנים ומצוות רפואי להעניק לו טיפול וטלטלו אותו ממקום למקום. רק לאחר כרבע שעה הם אפשרו לפנותו לבית החולים, שם נקבע מותו. כל הגורמים המעורבים באירוע זה – החל מהחיילים בשטח, דרך הממונים עליהם וכלה באחראים לתגובה השקרית שפרסם הצבא כדי להצדיק את הירי – הפגינו זלזול בחיי אדם, באנושיותו של פצוע פלסטיני ובכללי מוסר בסיסיים. כל זה, מתוך ביטחון מוחלט שגם הפעם – כמו באלפי מקרים קודמים – יצליחו לטייח את האירוע.

17 בינואר 2019

ב-2018 הרגו כוחות הביטחון 290 פלסטינים; רובם קורבנות של מדיניות הפתיחה באש המופקרת

במהלך שנת 2018 הרגו כוחות הביטחון 290 פלסטינים, בהם 55 קטינים. 254 מהם נהרגו ברצועת עזה, 34 בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) ושניים בתוך ישראל. מקרים אלה הם תוצאה ישירה של מדיניות פתיחה באש מופקרת שמיישמת ישראל, באישור הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר ובגיבוי מערכת המשפט. כל עוד תמשיך ישראל לדבוק במדיניותה זו – על אף תוצאותיה הצפויות – יימשכו מקרי הרג אלה.

3 בינואר 2019

דצמבר 2018: כוחות הביטחון ירו למוות בשלושה פלסטינים בטענה שביצעו פיגועי דריסה – שלא היו

במהלך תשעה ימים בחודש דצמבר, אנשי כוחות הביטחון ירו והרגו שלושה פלסטינים בגדה המערבית בעילה של ניסיון לבצע "פיגועי דריסה" - שלא היו ולא נבראו. שלושתם נורו למוות מבלי שסיכנו את חייהם של אנשי כוחות הביטחון או של כל אדם אחר. מותם הוא תוצאה ישירה של מדיניות פתיחה באש מופקרת ובלתי חוקית, המתירה מראש, ומגבה בדיעבד, ירי קטלני במצבים שאינם מצדיקים זאת.

19 בדצמבר 2018

"אזהרה" קטלנית: שני נערים בני 14 נהרגו מטיל "הקש בגג" על בניין בעיר עזה

ב-14.7.18 תקף הצבא בניין בעזה ששימש לטענתו את חמאס לצורך אימונים. תחקיר משותף של בצלם ו-Forensic Architecture העלה כי התקיפה נפתחה בשיגור של ארבעה טילים, שהצבא מגדיר "טילי אזהרה". הראשון בהם הרג שני נערים בני 14 שישבו באותה עת על גג הבניין. התחקיר העלה גם שהצבא שיבש את תיעוד הווידיאו בסרטון התקיפה שפרסם והתקיפה שבה נהרגו שני הנערים לא הופיעה בו. במקומה, הופיע תיעוד כפול של התקיפה השלישית. ירי טילים קטלניים כאמצעי אזהרה אינו חוקי ומהווה התקפה לכל דבר. ככזה, עליו לעמוד בכללים הקבועים במשפט הבינלאומי בנוגע להתקפות – ובכלל זה שמירה על עקרון ההבחנה, עקרון המידתיות והחובה לנקוט באמצעי אזהרה אפקטיביים. כל אלה לא נעשו במקרה הנוכחי.

11 בדצמבר 2018

ירי קטלני בטול-כרם: חיילים ירו ממרחק של כ-80 מטרים בראשו של מוחמד חבאלי, בן 22, והרגו אותו

בליל ה-4.12.18 פלשו כמאה חיילים לטול-כרם. בשעה 2:25 התקדמו שלושה חיילים לכיוון צעירים שעמדו ליד מסעדה. כשהגיעו החיילים למרחק של כ-80 מטרים מהצעירים הם עצרו, ירו לעברם, פגעו בראשו של מוחמד חבאלי בן 22, מאחור, והרגו אותו ופצעו אדם נוסף. מעדויות ומתיעוד וידיאו מארבע מצלמות אבטחה עולה שבניגוד לטענות הצבא לא התרחשה בסביבת האירוע שום "הפרת סדר אלימה" ושרר בו שקט. הצבא הכריז כי פתח בחקירת מצ"ח אולם חקירות כאלה נועדו בעיקר ליצור מראית עין ולהשתיק כל ביקורת, כדי לאפשר לצבא להמשיך להשתמש בנשק קטלני מבלי לשלם על כך מחיר כלשהו.