דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

11 במארס 2020

אלימות, חקירה וירי - עוד יום שישי תחת הכיבוש בדיר ניזאם

בצהרי ה-24.1.20 נכנסו חיילים בג'יפ צבאי לכפר דיר ניזאם שמצפון-מערב לרמאללה, התנפלו על נער בן 15 ליד המסגד והכניסו אותו לג'יפ. כשהגיעו למקום בני משפחתו ותושבים אחרים כדי לשחררו, חייל ירה ירי חי באוויר ואז בעובר אורח, ופצע אותו. החיילים הסיעו את הנער לבסיס צבאי שבו נחקר והוחזק עד הערב מבלי שמקום הימצאו נמסר למשפחתו. מבחינת רוב הציבור הישראלי והנהגתו, הצבא ופיקודו, מה שהתרחש בדיר ניזאם הוא חלק משגרה טריוויאלית. עבור בני האדם החיים תחת שליטתנו בדיר ניזאם – זוהי שגרה ברוטאלית מעוררת אימה, המצלקת ופוצעת את הנפש ואת הגוף.

24 בפברואר 2020

לא רואים בעיניים: לפחות 21 משתתפים בהפגנות בעזה איבדו אחת מעיניהם מירי כוחות הביטחון, נער בן 16 התעוור לחלוטין

לפחות 21 מפגינים איבדו את הראייה בעין אחת במהלך השנתיים האחרונות, כשהפגינו ליד גדר המערכת של עזה. נער בן 16 איבד את הראייה בשתי עיניו. הטרגדיה האישית של כל אחד ואחד מהם מצטרפת לסיכום המבהיל של קורבנות ההפגנות: מעל 200 הרוגים, כ-8,000 פצועים מאש חיה, כ-2,400 פצועים מכדורי מתכת מצופים גומי וקרוב ל-3,000 פצועים מפגיעה של רימון גז. השימוש באמצעים לפיזור הפגנות ככלי נשק קטלני – העלול להרוג או לגרום לפציעות קשות – הוא אחד ההיבטים של מדיניות הפתיחה הבלתי חוקית ובלתי מוסרית באש שישראל מיישמת מזה קרוב לשנתיים בהפגנות אלה. להלן סיפוריהם של שלושה פצועים שאיבדו את הראייה באחת מעיניהם.

30 בינואר 2020

יורים ומפקירים: 155 קטועי גפיים ו-27 משותקים בשנתיים - כך מענישה ישראל את המעזים למחות על המצור על הרצועה

מאז החלו "הפגנות השיבה" ליד גדר המערכת ברצועת עזה, במחאה על המצור ובקריאה למימוש זכות השיבה, ישראל מיישמת נגדן הוראות בלתי חוקיות לפתיחה באש המתירות ירי חי במפגינים לא חמושים שאינם מסכנים איש, שהובילו לתוצאות מחרידות: יותר מ-200 הרוגים, כ-8,000 פצועים, בהם כ-1,500 קטינים וכ-150 נשים. רופאים נאלצו לקטוע את גפיהם של 155 מפגינים, בהם 30 קטינים. 27 מפגינים סובלים משיתוק כתוצאה מפגיעות בעמוד השדרה. להלן עדויותיהם של חמישה מהפצועים.

7 בינואר 2020

לחם וכדורים: חיילים ירו אש חיה על עובדים פלסטינים שניסו להיכנס לישראל ללא היתר

בחודשים האחרונים תיעד בצלם יותר מעשרה מקרים שבהם חיילים ירו אש חיה וכדורי "גומי" ברגליהם של פלסטינים שניסו להיכנס לישראל לצורך עבודה דרך פרצות בגדר ההפרדה. לפחות 17 מהם נפצעו. בכל יום נכנסים לישראל אלפי פלסטינים כדי לעבוד בה ללא היתר, תוך העלמת עין מכוונת של הרשויות. אין זה ברור מדוע הוחלט פתאום לירות ברגלי העובדים ומי קיבל את ההחלטה. ואולם ברור שירי חי לעבר רגליו של אדם שאינו מסכן איש הוא בלתי חוקי.

22 בדצמבר 2019

"הסתיים בהצלחה": חיל האוויר הרג ברצועת עזה 14 אזרחים, בהם שלוש נשים ושמונה ילדים

בסבב הלחימה האחרון הרגה ישראל 35 פלסטינים, 14 מהם אזרחים שלא השתתפו בלחימה. בין ההרוגים בני משפחת א-סווארכה שבתיהם הופצצו ושלפי פרסומים בכלי התקשורת, הכללתם ב"בנק המטרות" לא נבדקה כלל בחודשים שלפני התקיפה ולא נעשה כל ניסיון לוודא שאין במקום אזרחים. מידע זה מסביר גם את הפצצתן של מאות "מטרות" ברצועה במהלך השנים שבהן נהרגו אלפי אזרחים. מדיניות זו נקבעה על-ידי הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר, ומגובה בחוות דעת מופרכות שניפקה להם הפרקליטות הצבאית. בהתאם לכך, ממשיך הצבא ליישם אותה, סבב לחימה אחר סבב לחימה – על אף תוצאותיה המחרידות. בצלם תחקר שלוש מההפצצות שבהן נהרגו 13 אזרחים.

17 בדצמבר 2019

חיילים ירו ירי מופקר של אש חיה על ילדים ונערים – שנים נפצעו בידיהם

ביום ראשון, 17.11.19, בסביבות השעה 13:00, יידו כמה עשרות ילדים ונערים אבנים לעבר חיילים סמוך לבית הספר לבנים של מחנה הפליטים ג'לזון. כחצי שעה מאוחר יותר ירו חיילים ולפחות אדם אחד בבגדים אזרחיים אש חיה לעבר ילדים שהתחבאו מאחורי חומות בית סמוך לכניסה למחנה, ופצעו שניים מהם, בני 11 ו-13, בידיהם. ירי כזה על ילדים קטנים, ממרחק, אינו חוקי ואינו מוסרי, והוא דוגמה נוספת למדיניות "היד הקלה על ההדק" של הצבא. מדיניות זו מקבלת גיבוי וחיזוק ממערכת אכיפת החוק הצבאית, המוודאת שגם הפעם איש לא יועמד לדין על הירי הבלתי חוקי.
11 בדצמבר 2019

חייל ירה למוות בעומר אל-בדווי בן ה-22 שניסה לכבות אש שהתלקחה במסגרת עימות בין חיילים לנערים

בבוקר יום שני, 11.11.19, ירה חייל בעומר אל-בדווי, בן ה-22, בעת שזה ניסה לכבות אש שהתלקחה בחזית ביתו כתוצאה מבקבוק תבערה, כשמגבת בידו. מתחקיר בצלם ומתיעוד וידיאו של האירוע עולה כי הירי באל-בדווי נעשה כך סתם וללא כל הצדקה, בעת שהוא התקדם באיטיות וסימן לחיילים שלא יירו בו. ואולם האחריות למותו של בדווי אינה מוטלת רק על החייל היורה. שותפים לה כל האחראים למנגנון הטיוח של הפרקליטות הצבאית המאפשר לירי כזה לחזור על עצמו שוב ושוב, באין מחיר ובאין מפריע.

10 בדצמבר 2019

קצה הקרחון: קורבן אחד בשנה, כפול שלושים.

לפניכם חפירה בעבר. מקרה אחד מכל שנה מאז 1989 שבו חיילים הרגו, פצעו או היכו. בכל אחד מהמקרים הבאנו את העדות שגבינו מיד לאחר האירוע, את האופן שבו אחת מזרועותיה המשפטיות של המדינה טייחה את שהתרחש, ולבסוף – עדות שגבינו בשנה האחרונה מבן משפחה או מהקורבן עצמו, על החיים שקרסו בשנייה ההיא, שאחריה הם כבר לא חזרו למסלולם.

30 באוקטובר 2019

מאבטחים חמושים וממוגנים היטב הרגו את רעד אל-בחרי ללא הצדקה

ב-18.10.19 הגיע רעד אל-בחרי, בן 25, למחסום באזור טול-כרם והתקדם ברגל אל המאבטחים המוצבים במקום. אל-בחרי לא שעה לאזהרות של פלסטיני שנכח במקום, ולא לקריאות ולירי באוויר של אחד המאבטחים. כשהגיע למרחק של כמה מטרים מהמאבטח, ירה בו האחרון והוא נפל. כשניסה להתרומם ירו בו כמה מאבטחים נוספים למוות, זאת על אף שלא נשקפה ממנו סכנה לאיש והמאבטחים היו חמושים וממוגנים היטב וברור שיכולים היו להתמודד עם הסיטואציה בדרך לא קטלנית. ירי חסר הצדקה זה אינו חריג אלא חלק ממדיניות שנוקטים כוחות הביטחון מאז אוקטובר 2015.

28 באוקטובר 2019

הפרקליטות הצבאית סגרה שלושה תיקי חקירה נוספים של הרג פלסטינים מבלי שאיש ייתן דין וחשבון

הפרקליטות הצבאית סגרה שלושה תיקי חקירה נוספים של הרג פלסטינים בידי חיילים, כך עולה ממידע שהעביר באחרונה דובר צה"ל לסוכנות החדשות AP. תחקיר שערך בצלם לגבי מקרים אלה בסמוך להתרחשותם בראשית 2018, העלה כי בכולם מעשה ההרג כלל לא היה מחויב המציאות. למרות זאת, ולמרות שאפילו לפי פקודות הצבא מקרים אלה לא היו צריכים להסתיים במוות, עצם קיומן של החקירות יצר שוב אשליה בנוגע לקיומו של מנגנון דין וחשבון מתפקד. בסופו של יום, וגם זאת באיחור ניכר, אחריתן של "חקירות" אלה גם היא טיוח.