דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

7 בינואר 2020

לחם וכדורים: חיילים ירו אש חיה על עובדים פלסטינים שניסו להיכנס לישראל ללא היתר

בחודשים האחרונים תיעד בצלם יותר מעשרה מקרים שבהם חיילים ירו אש חיה וכדורי "גומי" ברגליהם של פלסטינים שניסו להיכנס לישראל לצורך עבודה דרך פרצות בגדר ההפרדה. לפחות 17 מהם נפצעו. בכל יום נכנסים לישראל אלפי פלסטינים כדי לעבוד בה ללא היתר, תוך העלמת עין מכוונת של הרשויות. אין זה ברור מדוע הוחלט פתאום לירות ברגלי העובדים ומי קיבל את ההחלטה. ואולם ברור שירי חי לעבר רגליו של אדם שאינו מסכן איש הוא בלתי חוקי.

22 בדצמבר 2019

"הסתיים בהצלחה": חיל האוויר הרג ברצועת עזה 14 אזרחים, בהם שלוש נשים ושמונה ילדים

בסבב הלחימה האחרון הרגה ישראל 35 פלסטינים, 14 מהם אזרחים שלא השתתפו בלחימה. בין ההרוגים בני משפחת א-סווארכה שבתיהם הופצצו ושלפי פרסומים בכלי התקשורת, הכללתם ב"בנק המטרות" לא נבדקה כלל בחודשים שלפני התקיפה ולא נעשה כל ניסיון לוודא שאין במקום אזרחים. מידע זה מסביר גם את הפצצתן של מאות "מטרות" ברצועה במהלך השנים שבהן נהרגו אלפי אזרחים. מדיניות זו נקבעה על-ידי הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר, ומגובה בחוות דעת מופרכות שניפקה להם הפרקליטות הצבאית. בהתאם לכך, ממשיך הצבא ליישם אותה, סבב לחימה אחר סבב לחימה – על אף תוצאותיה המחרידות. בצלם תחקר שלוש מההפצצות שבהן נהרגו 13 אזרחים.

17 בדצמבר 2019

חיילים ירו ירי מופקר של אש חיה על ילדים ונערים – שנים נפצעו בידיהם

ביום ראשון, 17.11.19, בסביבות השעה 13:00, יידו כמה עשרות ילדים ונערים אבנים לעבר חיילים סמוך לבית הספר לבנים של מחנה הפליטים ג'לזון. כחצי שעה מאוחר יותר ירו חיילים ולפחות אדם אחד בבגדים אזרחיים אש חיה לעבר ילדים שהתחבאו מאחורי חומות בית סמוך לכניסה למחנה, ופצעו שניים מהם, בני 11 ו-13, בידיהם. ירי כזה על ילדים קטנים, ממרחק, אינו חוקי ואינו מוסרי, והוא דוגמה נוספת למדיניות "היד הקלה על ההדק" של הצבא. מדיניות זו מקבלת גיבוי וחיזוק ממערכת אכיפת החוק הצבאית, המוודאת שגם הפעם איש לא יועמד לדין על הירי הבלתי חוקי.
11 בדצמבר 2019

חייל ירה למוות בעומר אל-בדווי בן ה-22 שניסה לכבות אש שהתלקחה במסגרת עימות בין חיילים לנערים

בבוקר יום שני, 11.11.19, ירה חייל בעומר אל-בדווי, בן ה-22, בעת שזה ניסה לכבות אש שהתלקחה בחזית ביתו כתוצאה מבקבוק תבערה, כשמגבת בידו. מתחקיר בצלם ומתיעוד וידיאו של האירוע עולה כי הירי באל-בדווי נעשה כך סתם וללא כל הצדקה, בעת שהוא התקדם באיטיות וסימן לחיילים שלא יירו בו. ואולם האחריות למותו של בדווי אינה מוטלת רק על החייל היורה. שותפים לה כל האחראים למנגנון הטיוח של הפרקליטות הצבאית המאפשר לירי כזה לחזור על עצמו שוב ושוב, באין מחיר ובאין מפריע.

10 בדצמבר 2019

קצה הקרחון: קורבן אחד בשנה, כפול שלושים.

לפניכם חפירה בעבר. מקרה אחד מכל שנה מאז 1989 שבו חיילים הרגו, פצעו או היכו. בכל אחד מהמקרים הבאנו את העדות שגבינו מיד לאחר האירוע, את האופן שבו אחת מזרועותיה המשפטיות של המדינה טייחה את שהתרחש, ולבסוף – עדות שגבינו בשנה האחרונה מבן משפחה או מהקורבן עצמו, על החיים שקרסו בשנייה ההיא, שאחריה הם כבר לא חזרו למסלולם.

30 באוקטובר 2019

מאבטחים חמושים וממוגנים היטב הרגו את רעד אל-בחרי ללא הצדקה

ב-18.10.19 הגיע רעד אל-בחרי, בן 25, למחסום באזור טול-כרם והתקדם ברגל אל המאבטחים המוצבים במקום. אל-בחרי לא שעה לאזהרות של פלסטיני שנכח במקום, ולא לקריאות ולירי באוויר של אחד המאבטחים. כשהגיע למרחק של כמה מטרים מהמאבטח, ירה בו האחרון והוא נפל. כשניסה להתרומם ירו בו כמה מאבטחים נוספים למוות, זאת על אף שלא נשקפה ממנו סכנה לאיש והמאבטחים היו חמושים וממוגנים היטב וברור שיכולים היו להתמודד עם הסיטואציה בדרך לא קטלנית. ירי חסר הצדקה זה אינו חריג אלא חלק ממדיניות שנוקטים כוחות הביטחון מאז אוקטובר 2015.

28 באוקטובר 2019

הפרקליטות הצבאית סגרה שלושה תיקי חקירה נוספים של הרג פלסטינים מבלי שאיש ייתן דין וחשבון

הפרקליטות הצבאית סגרה שלושה תיקי חקירה נוספים של הרג פלסטינים בידי חיילים, כך עולה ממידע שהעביר באחרונה דובר צה"ל לסוכנות החדשות AP. תחקיר שערך בצלם לגבי מקרים אלה בסמוך להתרחשותם בראשית 2018, העלה כי בכולם מעשה ההרג כלל לא היה מחויב המציאות. למרות זאת, ולמרות שאפילו לפי פקודות הצבא מקרים אלה לא היו צריכים להסתיים במוות, עצם קיומן של החקירות יצר שוב אשליה בנוגע לקיומו של מנגנון דין וחשבון מתפקד. בסופו של יום, וגם זאת באיחור ניכר, אחריתן של "חקירות" אלה גם היא טיוח.

10 באוקטובר 2019

מאבטחים ירו בנאייפה כעאבנה, בת 50, ממרחק של כעשרה מטרים והפקירו אותה לדמם למוות במשך כחצי שעה

ביום רביעי, 18.9.19, הגיעה נאייפה כעאבנה, תושבת רמון בת 50 ואם לתשעה, למחסום קלנדיה ושלפה סכין משרוולה. מאבטחים ירו בכעאבנה ממרחק של כעשרה מטרים והפקירו אותה לשכב פצועה מדממת במשך כחצי שעה, ורק אז התירו את פינויה. מותה נקבע בבית החולים. השימוש בירי קטלני כאמצעי ראשון להתמודדות עם פלסטינים נושאי סכין, ובהם נשים וילדים, הפך לשגרה וזוכה לגיבוי אוטומטי. זאת, גם בהיעדר כל הצדקה לירי כזה וכשברור שניתן למנוע את הסכנה באמצעים אחרים.

6 באוגוסט 2019

רצועת עזה: כוחות הביטחון הפכו אמצעי לפיזור הפגנות לכלי נשק קטלני

מתחילת "הפגנות השיבה" במארס 2018 ועד לסוף יוני 2019, נהרגו מירי כוחות הביטחון 216 פלסטינים, בהם 43 קטינים ואלפים נפצעו. רובם המכריע - מירי חי. אולם, כוחות הביטחון עושים שימוש קטלני גם באמצעים לפיזור הפגנות, ובהם רימוני גז, שלא נועדו כלל לפגוע בגופו של אדם. לפחות 7 מההרוגים, בהם 4 קטינים, מתו עקב פגיעה של רימון גז בגופם. ירי זה אינו עומד לבדו אלא מהווה חלק ממדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית ובלתי מוסרית שישראל מיישמת מזה למעלה משנה בסמוך לגדר שברצועת עזה, שמעליה מתנוסס דגל שחור.

24 ביולי 2019

לאחר שבג״ץ שיבח את מדיניות הפתיחה באש, הצבא מודה: הרגנו סתם

מדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית שמיישמת ישראל בהפגנות ליד הגדר ברצועת עזה – אשר זכתה לאישור בג"ץ – גרמה עד עתה למותם של מאות ולפציעתם של אלפים. כעת מודים גורמים רשמיים כי ידעו היטב שבהפגנות נהרגים אנשים שאפילו לשיטת המדינה לא הייתה כל סיבה להורגם. למרות זאת, איש לא טרח לשנות את ההוראות והצבא המשיך לפעול בשיטת ניסוי וטעייה, כאילו אין מדובר בבני אדם אמיתיים, שהירי בהם עלול להרוג או לפצוע אותם – כפי שאכן קרה; בני אדם שחייהם וחיי משפחותיהם נהרסו לעד.