דיווחים

בצלם מפרסם היום תחקיר על סבב הלחימה האחרון. במהלך סבב זה הרגו הזרועות הצבאיות הפלסטיניות 4 אזרחים ישראלים. ירי על אוכלוסייה אזרחית בתוך ישראל הוא בלתי חוקי ובלתי מוסרי. במהלך אותה תקופה הרגה ישראל 25 פלסטינים, בהם 13 שלא השתתפו בלחימה – שניים מהם קטינים. זאת במסגרת מדיניות בלתי חוקית ובלתי מוסרית של תקיפת בתי מגורים שמיישמת ישראל ברצועת עזה מזה שנים ארוכות ושכתוצאה ממנה נהרגו כבר אלפי אזרחים, מאות מהם קטינים.

ב-20.3.19 בשעות הערב נסעו מייסאא ועלאא ר'יאדה ושתי בנותיהם, בנות 5 ו-8, לביתם בנחאלין שממערב לבית לחם. כשהגיעו למחסום נשאש/אפרת צפון, עצר האב את המכונית בשל עימות עם נהג אחר, ויצא ממנה. חיילים שהיו במגדל תצפית במחסום ירו בו ופצעו אותו בבטנו. מייסאא ר'יאדה יצאה מהמכונית ועצרה מכונית חולפת, שנוסעיה באו לעזרתה. שלושה מהם פינו את בעלה לבית החולים והרביעי, אחמד מנאסרה, בן 22, ניסה להתניע את מכוניתה כדי להרחיק אותה ואת בנותיה מהמקום אך החיילים במגדל ירו גם בו והרגו אותו. אירוע זה הוא אחמד מארבעה מקרי הרג שתחקר בצלם מתחילת חודש מארס 2019, בהם עולה בבירור כי לירי הקטלני לא הייתה כל הצדקה.

מלחמה נוספת ברצועת עזה היא איוולת שלא תשפר את ביטחונו ורווחתו של איש ורק תחריף את סבלם של אזרחים בשני הצדדים. על ממשלת ישראל להסיר את המצור שחונק את תושבי רצועת עזה; על החמאס לחדול לירות על אזרחים.

בליל ה-2.4.19 הגיעו יותר מעשרה כלי רכב של כוחות הביטחון לשכונת כפר עקב שבצפון מזרח ירושלים ונכנסו לאחת מסמטאותיה. צעירים יידו לעברם אבנים ואף השליכו שני מטענים מאולתרים. חיילים איגפו את הצעירים, ירו לעברם ופצעו שניים. הצעירים נמלטו ואחד מהם, מוחמד דאר עדוואן, בן 24, נמלט לכיוון ההפוך וחלף על פני החיילים, שירו לעברו ירי מאסיבי גם לאחר שעבר על פניהם. מתיעוד וידיאו עולה כי הוא נורה מאחור בעת שנמלט. אירוע זה הוא אחד מארבעה מקרי הרג שתחקר בצלם מתחילת חודש מארס 2019, בהם עולה בבירור כי לירי הקטלני לא הייתה כל הצדקה.

ב-27.3.19, בסביבות 6:00 בבוקר, נכנסו כ-50-40 חיילים ושוטרי מג"ב למחנה הפליטים א-דוהיישה שמדרום לבית לחם ובמקום התפתחו עימותים בינם לתושבים, שיידו לעברם אבנים. לאחר שעצר שלושה תושבים נכנס הכוח לסמטה כשצעירים רודפים אחריהם ומיידים עליהם אבנים. אחד מאנשי כוחות הביטחון ירה בצעיר ופצע אותו ברגלו והפרמדיק המתנדב סאג'ד מוזהר, בן ה-17, רץ לעברו כדי להעניק לו טיפול כשלגופו אפוד מזהה ונורה למוות על-ידי איש כוחות הביטחון. אירוע זה הוא אחד מארבעה מקרי הרג שתחקר בצלם מתחילת חודש מארס 2019, בהם עולה בבירור כי לירי הקטלני לא הייתה כל הצדקה.

בשעות אחר הצהריים של ה-12.3.19 נכנסו חיילים ושוטרי מג"ב לעיירה סלפית שמדרום-מערב לשכם והתפתח עימות בינם לבין כארבעים צעירים שיידו לעברם אבנים ממרחק של כשמונים מטר. אנשי כוחות הביטחון השליכו לעבר הצעירים רימוני הלם וירו רימוני גז, כדורי מתכת מצופי גומי ואש חיה ופצעו שלושה צעירים באורח קל. מוחמד שאהין עמד במרחק של כעשרים מטרים מאחורי מיידי האבנים וצפה בעימותים. בסביבות השעה 16:30 ירו בו אנשי כוחות הביטחון כדור חי אחד והרגו אותו. אירוע זה הוא אחד מארבעה מקרי הרג שתחקר בצלם מתחילת חודש מארס 2019, בהם עולה בבירור כי לירי הקטלני לא הייתה כל הצדקה.

בארבעה מקרי הרג שתחקר בצלם מתחילת חודש מארס 2019 עולה בבירור מהתחקיר כי לירי הקטלני לא הייתה כל הצדקה. מקרים אלה ממחישים, שוב, עד כמה מועט הערך שמייחסת מערכת הביטחון לחייהם של פלסטינים. איש מההרוגים לא סיכן את חייהם של אנשי כוחות הביטחון ואף אחד מהאירועים לא צריך היה להסתיים במותו של אדם. כפי שבצלם התריע אינספור פעמים בעבר – אין מדובר במקרים חריגים או ב"עשבים שוטים" אלא באירועים שהתרחשו כחלק מהתנהלותם השגרתית של חיילים ושוטרים, מכוחה של מדיניות פתיחה באש קטלנית ומסוכנת שמיישמת ישראל.

ביום שני, 4.3.19, בסביבות השעה 2:30, התנגשה מכונית פלסטינית בג'יפ צבאי ופגעה בקצין, שנפצע קשה ובשוטר מג"ב, שנפצע קל. במכונית ישבו שלושה פלסטינים, שניים מהם – יוסף ענקאווי אמיר דאר דראג' – נורו למוות והשלישי נעצר. תיעוד וידיאו חושף כי השניים נורו רק לאחר ארבע וחצי דקות ממועד הפגיעה. עובדה זו, בנוסף לסירובו של דובר צה"ל להסביר את פער הזמנים והחרמת הסרטונים ממצלמת אבטחה סמוכה – מעוררות חשדות כבדים בנוגע לנסיבות הריגתם של השניים.

לקראת הדיון שיתחיל היום (שני, 18.3.19) במועצת זכויות האדם של האו"ם בדו״ח ועדת החקירה בנושא ההפגנות מול הגדר בעזה, פרסם בצלם נייר עמדה הקובע מדוע יש להתייחס להודעה הישראלית על ״חקירת״ 11 מקרי מוות של מפגינים כאל מהלך תעמולתי גרידא. במכתב ששיגר מנכ״ל בצלם ליו״ר ועדת החקירה של האו״ם, מר סנטיאגו קנטון, נאמר כי יש לדחות את מארג השקרים שטוותה ישראל בעודה ממשיכה להרוג: "אין בישראל ולו קמצוץ של נכונות לחקור את המדיניות עצמה, להוקיע אותה ולדרוש מהאחראים לה לתת על כך דין וחשבון". 

מדיניות הפתיחה באש שישראל מובילה נגד הפגנות הגדר בעזה מתירה ירי חי, ממרחק, במפגינים שאינם מסכנים איש. מדיניות לא חוקית זו הביאה למספר בלתי נתפס כמעט של אלפי נפגעים. אלא שהפגיעה במפגינים רק מתחילה ברגע פציעתם: ישראל מסרבת לאפשר ללמעלה מ-80% מפצועי ההפגנות לצאת מעזה, לקבלת טיפול רפואי בגדה או בישראל. זאת על אף שישראל היא האחראית הן לעצם הפציעה, והן למציאות בה מערכת הבריאות ברצועה נמצאת על סף קריסה ואינה מסוגלת להעניק את הטיפול הרפואי הנדרש לפצועים – כתוצאה ממדיניות המצור שישראל מטילה זה למעלה מעשור על הרצועה. בהתחשב בכל אלו, מובן כי החובה לשנות מציאות זו, על כל היבטיה, מוטלת על ישראל.