דיווחים

ב-18.10.19 הגיע רעד אל-בחרי, בן 25, למחסום באזור טול-כרם והתקדם ברגל אל המאבטחים המוצבים במקום. אל-בחרי לא שעה לאזהרות של פלסטיני שנכח במקום, ולא לקריאות ולירי באוויר של אחד המאבטחים. כשהגיע למרחק של כמה מטרים מהמאבטח, ירה בו האחרון והוא נפל. כשניסה להתרומם ירו בו כמה מאבטחים נוספים למוות, זאת על אף שלא נשקפה ממנו סכנה לאיש והמאבטחים היו חמושים וממוגנים היטב וברור שיכולים היו להתמודד עם הסיטואציה בדרך לא קטלנית. ירי חסר הצדקה זה אינו חריג אלא חלק ממדיניות שנוקטים כוחות הביטחון מאז אוקטובר 2015.

הפרקליטות הצבאית סגרה שלושה תיקי חקירה נוספים של הרג פלסטינים בידי חיילים, כך עולה ממידע שהעביר באחרונה דובר צה"ל לסוכנות החדשות AP. תחקיר שערך בצלם לגבי מקרים אלה בסמוך להתרחשותם בראשית 2018, העלה כי בכולם מעשה ההרג כלל לא היה מחויב המציאות. למרות זאת, ולמרות שאפילו לפי פקודות הצבא מקרים אלה לא היו צריכים להסתיים במוות, עצם קיומן של החקירות יצר שוב אשליה בנוגע לקיומו של מנגנון דין וחשבון מתפקד. בסופו של יום, וגם זאת באיחור ניכר, אחריתן של "חקירות" אלה גם היא טיוח.

ביום רביעי, 18.9.19, הגיעה נאייפה כעאבנה, תושבת רמון בת 50 ואם לתשעה, למחסום קלנדיה ושלפה סכין משרוולה. מאבטחים ירו בכעאבנה ממרחק של כעשרה מטרים והפקירו אותה לשכב פצועה מדממת במשך כחצי שעה, ורק אז התירו את פינויה. מותה נקבע בבית החולים. השימוש בירי קטלני כאמצעי ראשון להתמודדות עם פלסטינים נושאי סכין, ובהם נשים וילדים, הפך לשגרה וזוכה לגיבוי אוטומטי. זאת, גם בהיעדר כל הצדקה לירי כזה וכשברור שניתן למנוע את הסכנה באמצעים אחרים.

מתחילת "הפגנות השיבה" במארס 2018 ועד לסוף יוני 2019, נהרגו מירי כוחות הביטחון 216 פלסטינים, בהם 43 קטינים ואלפים נפצעו. רובם המכריע - מירי חי. אולם, כוחות הביטחון עושים שימוש קטלני גם באמצעים לפיזור הפגנות, ובהם רימוני גז, שלא נועדו כלל לפגוע בגופו של אדם. לפחות 7 מההרוגים, בהם 4 קטינים, מתו עקב פגיעה של רימון גז בגופם. ירי זה אינו עומד לבדו אלא מהווה חלק ממדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית ובלתי מוסרית שישראל מיישמת מזה למעלה משנה בסמוך לגדר שברצועת עזה, שמעליה מתנוסס דגל שחור.

מדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית שמיישמת ישראל בהפגנות ליד הגדר ברצועת עזה – אשר זכתה לאישור בג"ץ – גרמה עד עתה למותם של מאות ולפציעתם של אלפים. כעת מודים גורמים רשמיים כי ידעו היטב שבהפגנות נהרגים אנשים שאפילו לשיטת המדינה לא הייתה כל סיבה להורגם. למרות זאת, איש לא טרח לשנות את ההוראות והצבא המשיך לפעול בשיטת ניסוי וטעייה, כאילו אין מדובר בבני אדם אמיתיים, שהירי בהם עלול להרוג או לפצוע אותם – כפי שאכן קרה; בני אדם שחייהם וחיי משפחותיהם נהרסו לעד.

מאמצע יוני התעמרה המשטרה מדי יום בתושבי אל-עיסאוויה כענישה קולקטיבית על אבנים שצעירים מהשכונה יידו לטענתה על כביש סמוך. ביום חמישי, 27.6.19, כששוטרים בשכונה הטרידו תושבים, יידו לעברם צעירים אבנים ואחד מהם, מוחמד עבייד, ירה לעברם זיקוקים. שוטר, שחסה מאחורי קיר נמוך, ירה בעבייד ירי חי שפגע בחזהו. השוטרים רדפו אחרי תושבים שפינו את עבייד, חטפו אותו ולקחו אותו בעצמם לבית החולים, שם נקבע מותו. התעמרות המשטרה בתושבי השכונה, ובכלל זה הריגתו של עבייד, היא חלק בלתי נפרד מהמדיניות הישראלית המיושמת במזרח העיר, שנועדה להשיג עליונות דמוגרפית ליהודים בעיר.

בצלם מפרסם היום תחקיר המוכיח כי חייל ירה אש חיה ופגע בראשו של עבד א-רחמאן א-שתיווי בן התשע, כששיחק בכניסה לאחד מבתי הכפר קדום במהלך ההפגנה השבועית בכפר בשבוע שעבר. א-שתיווי הוא הקורבן האחרון של מדיניות הפתיחה באש המופקרת, במסגרתה חיילים יורים אש חיה גם במצבים בהם לא נשקפת להם או לאף אדם אחר כל סכנה.

בחודש יוני פרסמנו תחקיר על סבב הלחימה שהתנהל בתחילת חודש מאי בין ישראל לארגונים החמושים ברצועה ועל ההרג והפציעה של אזרחים בתקיפות שישראל ביצעה. היום מפרסם בצלם תחקיר נוסף העוסק בשני בניינים שהותקפו ונהרסו לאחר שהצבא הקציב ליושביהם דקות ספורות להתפנות ובנזק העצום שנגרם לאזרחים שניהלו בהם עסקים או גרו בהם. בעדויות שגבתה תחקירנית בצלם אולפת אל-כורד תיארו יושבי הבניינים את רגעי האימה בהם נאלצו להתפנות בהתרעה של דקות ספורות ואת החורבן שנגרם לחייהם.

בבוקר יום השישי האחרון של חודש הרמדאן ירו שוטרי מג"ב למוות בנער פלסטיני בן 15 שניסה לעבור את גדר ההפרדה ליד בית סאחור כדי להגיע לתפילה במסגד אל-אקצה. חצי שעה לפני כן ירו שוטרי מג"ב בצעיר אחר באותן נסיבות ופצעו אותו בבטנו. מתחקיר בצלם עולה כי מן השניים לא נשקפה כל סכנה והם כלל לא היו במצב שבו היו יכולים לסכן איש – לאור יום, בין גדר תלתלית לגדר רשת גבוהה, מול שוטרי מג"ב ערוכים, ממוגנים וחמושים. הפער בין התוצאות הקטלניות, הידועות מראש, של התנהלות נפשעת זו לבין האדישות הציבורית והגיבוי המוחלט שהתנהלות כזו מקבלת מכל הגורמים הרשמיים, מעיד עד כמה מועט היום ערכם של חיי פלסטינים.

בצלם מפרסם היום תחקיר על סבב הלחימה האחרון. במהלך סבב זה הרגו הזרועות הצבאיות הפלסטיניות 4 אזרחים ישראלים. ירי על אוכלוסייה אזרחית בתוך ישראל הוא בלתי חוקי ובלתי מוסרי. במהלך אותה תקופה הרגה ישראל 25 פלסטינים, בהם 13 שלא השתתפו בלחימה – שניים מהם קטינים. זאת במסגרת מדיניות בלתי חוקית ובלתי מוסרית של תקיפת בתי מגורים שמיישמת ישראל ברצועת עזה מזה שנים ארוכות ושכתוצאה ממנה נהרגו כבר אלפי אזרחים, מאות מהם קטינים.