דיווחים

בליל ה-19.8.20 הציבו חיילים מארב ליד כביש הסמוך לכפר דיר אבו משעל, וירו ירי חי בשלושה נערים שהתכוונו להניח עליו בלון גז וצמיגים ולהדליקם. מהירי נהרג אחד מהם, מוחמד מטר, והשניים האחרים נפצעו. מפרסומים בתקשורת עולה כי הוחלט מראש לטפל ב"נסיונות להניח מטענים מאולתרים" במקום באמצעות ירי קטלני. זוהי התנהלות בלתי חוקית ובלתי מוסרית שאין כל דרך להצדיקה. בנוסף לכל זה, זימן השב"כ את הוריו של מטר לאחר האירוע ודרש מהם לזהות את בנם המת בתמונה, מבלי להסביר להם דבר. מאז, מחזיקה ישראל בגופתו של מטר ומסרבת לאפשר את קבורתה.

ב-9.7.20 בשעות הערב המאוחרות רדפו חיילים אחר נערים שהשליכו בקבוק תבערה לעבר מוצב צבאי בכניסה לכפר כיפל חארס, ירו לעברם תוך כדי מרדף כשהם מסכנים את חייהם ופצעו אחד מהם. מתחקיר בצלם עולה כי החיילים ירו גם בעובר אורח, איבראהים אבו יעקוב, בן 34 והרגו אותו. המקרה המזעזע שב ומדגים עד כמה, עבור ישראל, זולים חייהם של פלסטינים. מהשתלשלות האירועים ומתגובות הצבא עולה כי החיילים ירו ללא הבחנה, תוך הפגנת אדישות מוחלטת לתוצאות הקטלניות – הצפויות מראש – של ירי חי בתוך מקום יישוב אזרחי.

ב- 20.8.20, גילו תושבי כפר קדום מטענים מאולתרים, מוסווים באבנים ובדים, שהניחו חיילים באזורים בהם מתקיימת ההפגנה השבועית, בפאתי הכפר. כשניסה תושב הכפר לבדוק את אחד המטענים הוא התפוצץ ופצע אותו באורח קל. במענה לשאלת כתבי "הארץ" הודה הצבא כי אכן חייליו הם שהניחו את המטענים, שהורכבו מרימוני הלם, כדי לייצר הרתעה". האירוע הוא חלק מהדיכוי האלים של ההפגנות בכפר בידי הצבא, שתיעד בצלם לאורך השנים. ככזה יש לראותו כחלק ממדיניות רשמית – ובלתי חוקית – שנועדה להרתיע את התושבים מלהביע מחאה לגיטימית על הפגיעה בזכויותיהם, ובכלל זה להשתתף בהפגנות.

ב-25.5.20 פורסם כי שני פלסטינים ניסו לדקור חיילים בגדה המערבית. מתחקיר בצלם עולה כי לאמיתו של דבר, כפי שפורסם בעיתון הארץ, מתנחל הזעיק חיילים למקום בטענה שפלסטינים תוקפים מתנחלים. כאשר אלה הגיעו למקום, הם ירו לא כל אזהרה על חקלאים שעבדו בשדה, שלא היו מעורבים בעימות כלשהו, ככל שהיה כזה. שניים מהחקלאים נפצעו. שיתוף פעולה בין הצבא לבין מתנחלים אינו חדש ובמקרים רבים חיילים נוכחים במעשי האלימות ואף מסייעים למתנחלים. תוצאתה של מדיניות זו, המתירה למתנחלים לפגוע בפלסטינים ללא כל הפרעה, היא נישולם של פלסטינים משטחי קרקע הולכים ורבים, לאחר שבעליהם הפסיקו להגיע אליהם מחשש שייחשפו לאלימות, והעברתם לרשות המתנחלים.

ב-13.5.20, במהלך כניסה של הצבא למחנה הפליטים אל-פוואר, ירה צלף ממרחק של כמאה מטרים בראשו של זייד קייסיה, בן 17, והרג אותו, בעת שעמד על גג ביתו. קייסיה לא סיכן את חייו של איש כשנהרג והיה הרחק ממקום העימותים עם הצבא. דובר צה"ל הודיע כי נפתחה חקירת מצ"ח, אולם מטרתן של חקירות אלו אינה הגעה לחקר האמת, והן רק חלק ממנגנון הטיוח של הפרקליטות הצבאית. מדיניות זו מאפשרת לירי הקטלני, הבלתי חוקי והבלתי מוסרי בפלסטינים להימשך ללא הפרעה, שהרי ממילא איש לא נדרש לתת את הדין – לא החיילים, לא מפקדיהם, לא אלה שניסחו את ההוראות ולא אלה המטייחים את המעשים

מתחקיר בצלם עולה כי בשבועות האחרונים חיילים יורים שוב שוב ירי מכוון במכלי מים על גגות בתי הכפר קדום ומנקבים אותם, במהלך ההפגנות השבועיות נגד סגירת היציאה המזרחית מהכפר. מתחילת אפריל פגעו חיילים בלפחות 24 מכלי מים על גגות בתים, בחלקם כמה פעמים. ירי זה הוא התעמרות לשמה ומהווה ענישה קולקטיבית על מאבק התושבים למען פתיחת הכביש. בימים אלו של קורונה, כשנדרשת הקפדה יתירה על היגיינה ורחיצת ידיים, התנהלות זו חמורה עוד יותר. העובדה שהירי נמשך שבועות ללא הפרעה מעידה על כך שהוא זוכה לכל הפחות לגיבוי המפקדים בשטח, ומבטאת את זלזולם בחייהם וברכושם של תושבי הכפר.

בחודשים פברואר ומארס 2020, נפצעו בשכונת אל-עיסאוויה שלושה קטינים – בני שמונה, תשע ו-16, מכדורי ספוג, ואחד מהם איבד את עינו. זאת במסגרת מסע ההתעמרות שמנהלת המשטרה מזה כשנה בשכונה, כשאנשיה יוצרים במכוון חיכוכים עם תושבים ואז מגיבים עליהם באלימות קשה. ירי כדורי הספוג, שממנו נפצעו במזרח ירושלים מאות פלסטינים בשנים האחרונות, עלול להביא לתוצאות קשות ואף קטלניות. למרות זאת, המשטרה מסרבת לשנות את מדיניותה וגם נמנעת מנקיטת צעדים משמעותיים נגד כל האחראים בשרשרת הפיקוד לפגיעות אלה. בשל התנהלות זו, כתמיד, איש לא ייתן גם הפעם את הדין על המעשים.

בערב ה-20.2.20 נסעו ארבעה נערים פלסטינים בני 15 כשלפתע הבחינו בג'יפ צבאי נוסע מולם, נגד כיוון התנועה. כדי למנוע התנגשות, הנהג הסיט את רכבו והתנגש בסלע. החיילים ירדו מהג'יפ, ירו על המכונית והיכו שניים מהנערים. נער אחד פונה לבית החולים ושלושת האחרים עוכבו במקום כשעתיים, במהלכן נחקרו על ידי אנשים שונים. הצבא מיהר לטעון לניסיון דריסה אך הנערים שוחררו בלא כלום. הקלות הבלתי נתפסת שבה חיילים יורים בפלסטינים, וטענות השווא שבהן מצדיק זאת הצבא מעוררות תהיות בנוגע למקרים בהם לא נותרו עדים פלסטינים שיוכלו להזים את טענות הצבא.

בבוקר ה-23.2.20 חיילים ירו בשני פעילים בזרוע הצבאית של הגי'האד האיסלאמי ליד גדר המערכת בדרום הרצועה, הרגו אחד מהם ופצעו את השני. לטענת הצבא הירי בוצע לאחר שהשניים ניסו להניח מטען בסמוך לגדר. הפצוע הצליח לזחול מהמקום וחיילים ירו בשני צעירים שניסו לפנות את גופת ההרוג ופצעו אותם, אף כי לא נשקפה מהם סכנה לאיש. דחפור צבאי שהגיע למקום העמיס את גופת ההרוג על כפו תוך השחתתה וחטף אותה מהמקום. התנהלות מופקרת וגרוטסקית זו מפרה כל עיקרון משפטי או מוסרי שניתן להעלות על הדעת.

ב-7.2.20, במהלך הפגנה נגד תוכנית טראמפ ליד גדר ההפרדה סמוך לקפין, מצפון לטול-כרם, כמה עשרות צעירים הבעירו צמיגים ויידו אבנים ובקבוקים ריקים לעבר חיילים מעברה השני של הגדר. בשלב מסוים עלו החיילים על ג'יפ צבאי וחייל שישב ליד נהגו פתח את הדלת וירה כדור חי בצווארו של אחד המפגינים, בדר נפלה, בן ה-19, מבלי שנשקפה לכוחות סכנה כלשהי. גם במקרה זה, כפי שמוכיח ניסיון ארוך שנים, איש לא ייתן את הדין על המעשה – לא החייל היורה, לא מפקדו, ולא אלו שניסחו את ההוראות שאפשרו את הירי. כל עוד נמשכת מדיניות הטיוח, יימשך גם הירי הקטלני והבלתי חוקי בפלסטינים.