דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

14 ביולי 2019

הנקמה הוכשרה: בג"ץ אישר את מניעת ביקורי המשפחות של אסירי חמאס מרצועת עזה

מאז 1.7.17 אוסרת המדינה על בני משפחות של אסירי חמאס מהרצועה, המונים כ-100 בני אדם וכלואים בישראל בניגוד למשפט הבינלאומי, לבקרם. באוגוסט 2017 עתרו ארבע מהאסירים לבג"ץ נגד האיסור וביוני 2019, כמעט שנתיים לאחר העתירה דחה השופט ניל הנדל, בהסכמת השופטים ענת ברון ויוסף אלרון, את העתירה. בפסק הדין מקבל השדופט הנדל את העיקרון הפסול לפיו לגיטימי להשתמש בבני אדם ככלי להשגת מטרה חיצונית להם, במקרה זה, כדי ללחוץ על חמאס להשיב את האזרחים הישראליים ואת גופות החיילים בהם הוא מחזיק. וכאילו לא די בכך, בית המשפט מתעלם לחלוטין מהמניע האמיתי לביטול הביקורים - הרצון בנקמה.

9 ביולי 2019

בעלי עסקים ודיירים בבניינים שהופצצו ברצועה בסבב האחרון מספרים על חורבן חייהם

בחודש יוני פרסמנו תחקיר על סבב הלחימה שהתנהל בתחילת חודש מאי בין ישראל לארגונים החמושים ברצועה ועל ההרג והפציעה של אזרחים בתקיפות שישראל ביצעה. היום מפרסם בצלם תחקיר נוסף העוסק בשני בניינים שהותקפו ונהרסו לאחר שהצבא הקציב ליושביהם דקות ספורות להתפנות ובנזק העצום שנגרם לאזרחים שניהלו בהם עסקים או גרו בהם. בעדויות שגבתה תחקירנית בצלם אולפת אל-כורד תיארו יושבי הבניינים את רגעי האימה בהם נאלצו להתפנות בהתרעה של דקות ספורות ואת החורבן שנגרם לחייהם.

12 ביוני 2019

ישראל תקפה במכוון בתי מגורים ברצועה והרגה 13 אזרחים בהם שני קטינים

בצלם מפרסם היום תחקיר על סבב הלחימה האחרון. במהלך סבב זה הרגו הזרועות הצבאיות הפלסטיניות 4 אזרחים ישראלים. ירי על אוכלוסייה אזרחית בתוך ישראל הוא בלתי חוקי ובלתי מוסרי. במהלך אותה תקופה הרגה ישראל 25 פלסטינים, בהם 13 שלא השתתפו בלחימה – שניים מהם קטינים. זאת במסגרת מדיניות בלתי חוקית ובלתי מוסרית של תקיפת בתי מגורים שמיישמת ישראל ברצועת עזה מזה שנים ארוכות ושכתוצאה ממנה נהרגו כבר אלפי אזרחים, מאות מהם קטינים.

6 ביוני 2019

אבטלה כפויה: פלסטינים תושבי הרצועה שעבדו בישראל עד שנת 2000 מספרים כיצד קרסו חייהם בשל האבטלה שנכפתה עליהם

סגירת הרצועה וניתוקה משאר העולם כולאים את תושביה בתוך שוק עבודה סגור, קטן, ללא כל אפשרות פיתוח וללא כל עתיד. כלכלת עזה נמצאת בשפל חסר תקדים, לאחר 12 שנות מצור, ו-19 שנים שבמהלכן פועלת ישראל לניתוקה מהגדה המערבית ומאז ביטלה את היתרי העבודה של תושביה בישראל. בשנת 2018 עמד שיעור האבטלה ברצועה על 52%. ישראל יכולה, אם רק תרצה, להביא לשינוי מיידי במציאות זו, אך היא בוחרת לכפות על תושבי הרצועה קיום חסר תקווה זה.

21 במאי 2019

"התחלתי לשכוח איך אחי נראה": ישראל ממשיכה להחיל הגבלות קיצוניות על ביקורי תושבי הרצועה אצל קרוביהם הכלואים בישראל

נכון לסוף חודש אפריל 2019, ישראל מחזיקה 5,152 אסירים ועצירים (להלן אסירים) המוגדרים כ"ביטחוניים". רובם המכריע מוחזק במתקני כליאה הנמצאים בתוך שטחה הריבוני של ישראל והמדינה מנצלת עובדה זו כדי להטיל הגבלות קיצוניות על ביקורי משפחות האסירים הפלסטינים, ובמיוחד על משפחות האסירים מרצועת עזה. בין היתר, נאסרו ביקורים של אחים ואחיות של אסירים מהרצועה, אלא אם כן הוריהם נפטרו או חלו במחלה קשה וגם אז רק פעם בשישה חודשים, בכפוף לתיאום מיוחד. בעדויות שמסרו לתחקירני בצלם סיפרו תושבי הרצועה שאחיהם כלואים בישראל על העומס הנפשי הקשה שמטיל איסור זה.

5 במאי 2019

יש להפסיק לירות על אזרחים בשני הצדדים, יש להסיר את המצור על עזה

מלחמה נוספת ברצועת עזה היא איוולת שלא תשפר את ביטחונו ורווחתו של איש ורק תחריף את סבלם של אזרחים בשני הצדדים. על ממשלת ישראל להסיר את המצור שחונק את תושבי רצועת עזה; על החמאס לחדול לירות על אזרחים.

18 במארס 2019

בצלם לוועדת החקירה של האו״ם בנוגע להפגנות בעזה: ה"חקירות" הישראליות הן מערך טיוח, מטרתו לאפשר לישראל להמשיך ולהרוג

לקראת הדיון שיתחיל היום (שני, 18.3.19) במועצת זכויות האדם של האו"ם בדו״ח ועדת החקירה בנושא ההפגנות מול הגדר בעזה, פרסם בצלם נייר עמדה הקובע מדוע יש להתייחס להודעה הישראלית על ״חקירת״ 11 מקרי מוות של מפגינים כאל מהלך תעמולתי גרידא. במכתב ששיגר מנכ״ל בצלם ליו״ר ועדת החקירה של האו״ם, מר סנטיאגו קנטון, נאמר כי יש לדחות את מארג השקרים שטוותה ישראל בעודה ממשיכה להרוג: "אין בישראל ולו קמצוץ של נכונות לחקור את המדיניות עצמה, להוקיע אותה ולדרוש מהאחראים לה לתת על כך דין וחשבון". 

14 במארס 2019

יורים ומפקירים: ישראל מונעת מפצועי ההפגנות בעזה גישה לטיפול רפואי

מדיניות הפתיחה באש שישראל מובילה נגד הפגנות הגדר בעזה מתירה ירי חי, ממרחק, במפגינים שאינם מסכנים איש. מדיניות לא חוקית זו הביאה למספר בלתי נתפס כמעט של אלפי נפגעים. אלא שהפגיעה במפגינים רק מתחילה ברגע פציעתם: ישראל מסרבת לאפשר ללמעלה מ-80% מפצועי ההפגנות לצאת מעזה, לקבלת טיפול רפואי בגדה או בישראל. זאת על אף שישראל היא האחראית הן לעצם הפציעה, והן למציאות בה מערכת הבריאות ברצועה נמצאת על סף קריסה ואינה מסוגלת להעניק את הטיפול הרפואי הנדרש לפצועים – כתוצאה ממדיניות המצור שישראל מטילה זה למעלה מעשור על הרצועה. בהתחשב בכל אלו, מובן כי החובה לשנות מציאות זו, על כל היבטיה, מוטלת על ישראל.

3 במארס 2019

ארבע וחצי שנים אחרי שישראל הרסה אלפי בתים בהפצצות והפגזות "צוק איתן": 13,000 אנשים עדיין חסרי בית

במהלך "צוק איתן" כ-18,000 יחידות דיור ברצועת עזה נהרסו או ניזוקו קשות כתוצאה ממדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית של ישראל שכללה הפצצה והפגזה של בתי אזרחים. כ-100,000 בני אדם איבדו את ביתם. עם תום ההפגזות קיבלו משפחות סיוע בשכר דירה מארגונים בינלאומיים ובראשם אונר"א. אולם ביולי 2018 נאלצה אונר"א להפסיק את הסיוע בשל קיצוץ בכספים שהעבירה ארה"ב, על אף שכ-20% מיחידות הדיור טרם שוקמו וכ-13,000 בני אדם נותרו מחוסרי בית. ישראל ניערה חוצנה מהחורבן שהותירה ברצועה ולא נדרשה לשלם בגינו מחיר כלשהו, וכאילו אין בכך די, יש בה אף המתפארים בו.

11 בפברואר 2019

תלויים על הקרס: על מצוקת דייגי עזה בשנת 2018, בעקבות חיסולו ההדרגתי של הענף בידי ישראל

"מאז שחיל הים הישראלי החרים לי את החסקה אני מובטל, ולא יכול לפרנס את המשפחה שלי. המצב ברצועה קשה מאוד בגלל המצור ואין עוד אפשרויות עבודה. בדיג הרווחתי בערך עשרים שקלים ביום, וזה אפשר לי לקנות אוכל ושתייה למשפחה שלי. עכשיו החיים שלנו קשים מאוד". תאמר זאייד, בית לאהייא, 27.8.18