דילוג לתוכן העיקרי
הכביש המוביל למחסום אל-כפריאת מכיוון טול-כרם. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 22.10.19
תפריט
נושאים

מאבטחים חמושים וממוגנים היטב הרגו את רעד אל-בחרי ללא הצדקה

רעד אל-בחרי. התמונה באדיבות המשפחה
רעד אל-בחרי. התמונה באדיבות המשפחה

ביום שישי, 18.10.19, בסביבות השעה 19:30, הגיע רעד אל-בחרי, בן 25, תושב כפר זיבאד שמדרום-מזרח לטול-כרם, לאזור מחסום טול כרם/אל-כפריאת (מחסום תאנים) במכוניתו. אל-בחרי קבע להיפגש במקום עם בת דודתו מישראל והעביר למכוניתה פחי זיתים. לאחר מכן, הוא התקדם ברגל לעבר המחסום, המאויש במאבטחים של רשות המעברים של משרד הביטחון.

מתחקיר בצלם עולה שאל-בחרי המשיך להתקדם לעבר המאבטחים, למרות אזהרות של פלסטיני שהיה במקום ולמרות קריאות לעצור, בעברית ובערבית, שקרא לעברו מאבטח שעמד מאחורי קוביית בטון, ושתי יריות באוויר שירה האחרון. אל-בחרי הגיע עד למרחק של כמה מטרים מהמאבטח, ואז ירה המאבטח לעבר רגליו והוא נפל על הקרקע. בשעה ששכב על הקרקע, ככל הנראה כשהוא פצוע, ניסה אל-בחרי להתרומם ואז ירו בו מאבטחים אחרים 10-8 יריות נוספות.

בת דודתו של אל-בחרי, מנאל מ., תושבת טייבה שבישראל, עקרת בית בת 63, נשואה ואם לחמישה, הגיעה למחסום עם בעלה בסביבות השעה 19:30 כדי לאסוף מאל-בחרי את הזיתים. השניים החנו את מכוניתם בנתיב הפונה לישראל ואחרי כמה דקות הגיע אל-בחרי עם הזיתים, הכניס את המכלים במהירות למכוניתם והתרחק מהמקום.

בעדות שמסרה לתחקירן בצלם עבד אל-כרים סעדי ב-23.10.19 היא סיפרה:

קראתי לו, ביקשתי ממנו שיחכה כדי שאשלם לו תמורת הזיתים שהביא. רציתי גם לתת לו בגדים שהבאתי כדי שיעביר אותם לאחיינים שלו ולקרובי משפחה. הוא ענה לי שהוא ממהר ושחבר שלו מחכה לו, ולא הספקתי לשלם לו תמורת הזיתים.

אבל במקום לחזור דרך מטע הזיתים למכונית שלו שחנתה בכביש שמחבר בין טול-כרם לאל-כפריאת הוא הלך מהר מערבה לכיוון המחסום ויצא מטווח הראיה שלי. אחרי כמה שניות שמעתי צעקות "חזור, חזור לאחור, לאחור". הייתי בטוחה שהן מכוונות לרעד. אחר-כך שמעתי גם שתי יריות וכעבור כמה רגעים עוד ירי. לא ראיתי את רעד אבל ניחשתי שהקריאות והיריות כוונו אליו, כי לא ראיתי אף אחד אחר הולך ברגל לכיוון המחסום. אחרי היריות נסענו משם מהר וגם אנשים אחרים שהיו במחסום התחילו לברוח.

אחד מעדי הראייה, ה.ע. תיאר בעדות שמסר ב-22.10.19 לתחקירן בצלם עבד אל-כרים סעדי מה אירע:

בסביבות השעה 19:40 עבר אותי אדם שאני לא מכיר והלך לכיוון המחסום. הוא עבר את מחסום הפלסטיק האדום שבצד הכביש. ניסיתי להזהיר אותו וצעקתי: "יא בן אדם! אסור ללכת לשם! אם תמשיך להתקדם המאבטחים יירו בך". הבחור לא ענה לי ולא התייחס לאזהרה שלי. הוא עשה לי סימן מבטל עם היד והמשיך ללכת לכיוון המחסום. הוא לא החזיק שום דבר בידיים שלו.

כשהוא התקרב לשלט "אין כניסה" בשלוש שפות שמוצב שם מאבטח שעמד מאחורי קוביית בטון התחיל לצעוק עליו: "אחורה, אחורה", בקול רם וברור, אבל הוא המשיך ללכת. המאבטח ירה שתי יריות באוויר וכשהבחור לא עצר הוא ירה שתי יריות לעבר הרגליים של הבחור והוא נפל לקרקע. אחרי שהבחור נפל הוא ניסה לקום, ואז מאבטחים אחרים ירו עליו משהו כמו שמונה או עשר יריות נוספות והוא נפל שוב וכבר לא קם.

מתחקיר בצלם עולה שהמאבטח במחסום ירה שתי יריות לעבר רגליו של אל-בחרי, ממרחק של מטרים ספורים, בעת שזה התקדם לעברו. כששכב על הרצפה, ככל הנראה פצוע, הוא ניסה להתרומם ואז ירו לעברו מאבטחים נוספים בין שמונה לעשר יריות והרגו אותו. זמן קצר לאחר האירוע פרסם משרד הביטחון הודעה בה נטען שאל-בחרי רץ לעבר המחסום עם סכין בידו. ואולם בין אם הייתה בידו סכין ובין אם לא – הירי הקטלני של מאבטחים חמושים וממוגנים באל-בחרי בעת ששכב על הקרקע , גם אם ניסה להתרומם, אינו חוקי ואינו מוסרי. קשה להאמין שלמאבטחים הרבים שהיו במקום לא הייתה שום אפשרות להתמודד עם הסיטואציה בדרך אחרת ולא קטלנית.

על אף חומרתו של מקרה זה, הוא אינו מקרה יחיד או חריג. מאז אוקטובר 2015 אנשי כוחות הביטחון משתמשים בירי קטלני בפלסטינים – במקרים של תקיפה או תקיפה לכאורה – כאמצעי בלעדי כמעט. כל עוד לא תשתנה מדיניות זו, ימשיכו כוחות הביטחון לירות למוות בפלסטינים, גם במצבים בהם הם אינם מהווים סכנת חיים לאיש.