דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

משחקים באש בהר הבית: שימוש בכוח מופרז וקטלני על-ידי משטרת ישראל

 תקציר, דצמבר 1996

בצהריי יום שישי, 27 בספטמבר 1996 ,עמדה תפילת המוסלמים במסגד אל-אקצא בצלן הכבד של התנגשויות הדמים בשטחים ביומיים שקדמו לה. נוכח חשש להתפרצות אלימה במהלך התפילה, נערכה המשטרה במקום בהיקף כוחות שתואר על-ידי דובריה כחסר תקדים. ״למעלה מ-500,3 שוטרים״, לדברי השר לביטחון פנים, אביגדור קהלני. ביום שישי זה נכנסו לתפילה בהר-הבית כעשרת אלפים מתפללים, מספר מועט יחסית.

בתקרית האלימה שהתרחשה אותו יום בהר־הבית נהרגו שלושה פלסטינים מידי שוטרים ולמעלה ממאה נפצעו. מקרב השוטרים נפצע אחד באורח בינוני ועשרה נפצעו קל. תקרית זו הייתה אחת משורה של תקריות אלימות שאירעו אותו שבוע ברחבי השטחים, בעקבות פתיחת ״מנהרת הכותל״ שבעיר העתיקה במזרח ירושלים על- ידי ממשלת ישראל. בתקריות אלה נהרגו, לפי נתוני הרשויות הישראליות והפלסטיניות, 58 פלסטינים, מהם 12 אנשי כוחות ביטחון פלסטינים ו-15 חיילי צה״ל.

במרבית התקריות האלימות שהתרחשו באותו שבוע בשטחים היו מעורבים לא רק אוכלוסייה אזרחית פלסטינית וכוחות ביטחון ישראליים, אלא גם שוטרים פלסטינים, ולפיכך לוו התקריות בחילופי ירי.

במזרח ירושלים אין נוכחות של המשטרה הפלסטינית, והעימות היה רק בין שוטרים ישראליים חמושים לבין אוכלוסייה אזרחית לא חמושה.

בנוסף, בשל קדושתו של הר-הבית למוסלמים וליהודים כאחד, כל תקרית אלימה המתרחשת בו עלולה לגרום לתגובות שרשרת אלימות בכל השטחים. מהתבטאויות גורמים רשמיים נראה כי השלטון הישראלי מודע לכך היטב. לפיכך, קיים עניין מיוחד לבחון את התנהגות משטרת-ישראל, האחראית לסדר הציבורי בירושלים, באירוע.

דו״ח זה מסכם את תחקיר בצלם לגבי נסיבות האירוע. בדו״ח נבחן באיזו מידה היו פעולות המשטרה מוצדקות, לרבות השימוש שנעשה באמצעים קטלניים. ממצאי הדו״ח מסתמכים על עדויות של עדי ראייה שנכחו במקום, הודעות והצהרות של גורמים רשמיים, עדויות רופאים שטיפלו בנפגעים, מסמכים רפואיים, צילומי רנטגן של נפגעים ותוצאות בדיקה בליסטית של רסיסים שהוצאו מגופו של אחד הפצועים. בידי בצלם עדויות לגבי נסיבות מותם של שניים מתוך שלושת ההרוגים ולגבי נסיבות פציעתם של מספר פלסטינים. העדויות שגבו אנשי בצלם, הצהרות משטרת ישראל והדיווחים בכלי התקשורת, מצטרפים לתמונה כללית של השתלשלות האירועים.