דילוג לתוכן העיקרי
שכונת אל-בוסתאן בסילוואן
תפריט
נושאים

שכונת אל-בוסתאן – "גן המלך"

שכונת אל-בוסתאן שבסילוואן שוכנת בעמק הקדרון, בין שכונת ואדי חילווה וגן לאומי סובב חומות ירושלים ממערב לבין החלק הישן של סילוואן (סילוואן אל-וסטא) ממזרח. עד 1967 שימש העמק את תושבי סילוואן לנטיעת עצי פרי. לפי תכנית עירונית (עמ/9) שנועדה לקבוע את היחס בין שימור לפיתוח באגן העיר העתיקה, עמק אל-בוסתאן מוגדר כשטח פתוח שהבנייה בו אסורה, ורק המבנים הבודדים שהיו קיימים בו בעת אישורה בשנת 1976 עוגנו בתכנית. במהלך השנים אושרו תכניות מתאר שכונתיות בחלקים מסילוואן, אולם הן לא סיפקו שטח להתרחבות השכונה ולא הגדילו את זכויות הבנייה בה. כשגברה הצפיפות בסילוואן, החלו תושביה לבנות בעמק, בלית ברירה. כיום יש באל-בוסתאן למעלה מ-90 בתי מגורים שנבנו ללא היתר, רובם החל משנות השמונים. בשכונה חיים כאלף תושבים הסובלים מכך שהיא אינה מוכרת רשמית, ומתמודדים עם צווי הריסה שהוצאו לבתיהם בשל כך. התושבים אף אינם יכולים להרחיב את בתיהם, לבנות בתים נוספים על אדמותיהם או להקים תשתיות ראויות לשמן ומבני ציבור. 

שכונת אל-בוסתאן. צילום: קרן מנור, אקטיבסטילס, 15.5.14
שכונת אל-בוסתאן. צילום: קרן מנור, אקטיבסטילס, 15.5.14

במקרא נזכר שלוש פעמים אזור המכונה "גן המלך", ויש חוקרים המזהים אותו עם העמק שבו שוכנת שכונת אל-בוסתאן. אולם מיקומו ואופיו של הגן המקראי אינם ידועים בוודאות, ואין באל-בוסתאן שרידים ארכיאולוגיים או כל דבר אחר שיעיד על כך שמדובר באותו מקום. בשנת 1995 פרסמה ועדת ההיגוי לפיתוח התיירות בירושלים, שהוקמה לרגל חגיגות 3,000 השנים לעיר, תכנית כללית להקמת "מוזיאון ארכיאולוגי פתוח" ב"עמק המלך". בנובמבר 2004 הורה מהנדס העיר, אורי שטרית, על "הסרת הבינוי הבלתי חוקי בעמק המלך", על מנת לשמור על האזור כ"שטח ציבורי פתוח", כפי שהוגדר בתכנית עמ/9 מ-1976. בתחילת שנת 2005 החלה עיריית ירושלים לחלק צווי הריסה לתושבי אל-בוסתאן, ובהמשך השנה הרסה העירייה את בתיהן של שתי משפחות בשכונה. בעקבות לחץ בינלאומי שהופעל על העירייה השעה ראש העיר דאז, אורי לופוליאנסקי, את תוכנית ההריסה והכריז כי יאפשר לתושבים לנסות להכשיר את בתיהם. התושבים שכרו את שירותיה של מתכננת ישראלית, ובשנת 2006 הגישו הצעה לתכנית מתאר לשכונתם. למרות שהתכנית הוכנה בתיאום עם רשויות התכנון, היא נדחתה על-ידי ועדת התכנון המחוזית ב-2009, בטענה שיש לשמור על האזור כשטח פתוח. זאת, בשל מיקומו החשוב, "רגישותו הנופית" ו"ערכיו ההיסטוריים והתרבותיים".

בשנת 2009 הציעה עיריית ירושלים לתושבי השכונה להתפנות מרצונם לבית חנינא שבחלקה הצפוני של ירושלים המזרחית, אך התושבים דחו את ההצעה. בתחילת 2010 הגישה העירייה תכנית חדשה, שכוללת הקמת פארק תיירותי בשם "גן המלך" בעמק אל-בוסתאן, בהמשך ישיר לגן לאומי סובב חומות ירושלים וכמעין הרחבה שלו. בחוברת לרגל השקת התכנית תואר חזון של "הפיכת גן המלך לגן פורח אשר ילבלב לצד שכונת מגורים בה יפעלו מסעדות, סדנאות אמנים, חנויות למזכרות ואמנות מקומית ועוד [...]". בתכנית נקבע כי לצורך פיתוח הגן ייהרסו המבנים במערב השכונה (לפחות 22), ואילו המבנים שבמזרחה (כ-66) יוכשרו וזכויות הבנייה באזור זה יורחבו. הרחבה זו אמורה לאפשר לתושבים שיפונו מחלקה המערבי של השכונה לבנות בתים חדשים על גבי הבתים הקיימים בחלקה המזרחי, או על קרקעות פרטיות לצידם, אולם לא מפורט כיצד הדבר אמור להתרחש בפועל. בנוסף, הוחלט על הקמת מבנה ציבור שיכלול בית ספר, גני ילדים, מרכז ספורט ועוד, ועל הסדרת תשתיות הדרכים, המים, הביוב והחשמל בשכונה. תכנית העירייה אושרה בוועדה המקומית ביוני 2010, והיום היא ממתינה לדיון בוועדה המחוזית.

בית שהרסו הרשויות בשכונת אל-בוסתאן. צילום: אופיר פוירשטיין, בצלם, 19.3.09.
בית שהרסו הרשויות בשכונת אל-בוסתאן. צילום: אופיר פוירשטיין, בצלם, 19.3.09.

לדברי היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, אמנון ברמן, נכון לספטמבר 2012 תלויים ועומדים 35 צווי הריסה לבתים בשכונת אל-בוסתאן. עניינם של 31 מהם נידון בבתי המשפט, וביצועם של ארבעת האחרים מתעכב בשל החלטה מדינית. באפריל 2010 הגישו תושבי אל-בוסתאן הצעה נוספת לתכנית מתאר לשכונה, אך גם זו נדחתה, ביוני 2011, בטענה שלא ניתן לקדם שתי תכניות באותו שטח.

התכנית שהגישה העירייה תסדיר את מעמד המבנים שהוקמו בשכונה ללא היתרים, תאפשר לרוב תושביה להמשיך להתגורר בבתיהם ללא איום בהריסה, ותשפר את התשתיות והשירותים במקום. בכך, היא עשויה להביא לשיפור המצב בשכונה. עם זאת, התכנית להעתיק למעלה מעשרים משפחות מחלק אחד של השכונה למשנהו – בניגוד לרצונם – היא פוגענית ואף מופרכת, שכן לעירייה אין כל סמכות או יכולת להקים או לאפשר לאנשים אלה להקים בתים בשטחים הנמצאים בבעלות אנשים אחרים. בפועל, המשפחות שבתיהן ייהרסו יאלצו לרכוש קרקע חדשה, אם ימצאו כזו, ולנסות לעמוד בתנאים המחמירים שמציבה העירייה בפני תושבי מזרח ירושלים המבקשים היתרי בנייה, לרבות הליך יקר של רישום קרקעות. לאחר שיאבדו את בתיהם אין כל ערובה לכך שיצליחו למצוא דיור הולם בתחומי שכונתם – או במקום אחר.

מקורות לקריאה נוספת:

במקום, סקר השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית – מכשולים והזדמנויות בתכנון, עמ' 58-55.

במקום, מציבורי ללאומי – גנים לאומיים בירושלים המזרחית, 2012, עמ' 36-34.

עיר עמים, הענק וגנו – תכנית 'גן המלך' באל-בוסתאן – עדכון, מאי 2012.

עמק שווה, 'יוצקים תוכן' – פיתוח הגנים הלאומיים במזרח ירושלים, מרץ 2014, 11-10.