דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

חיילים ירו בנער שקושש עצים בסמוך לגבול עזה עם לישראל והתעללו בחבריו, פברואר 2010

ב-1.1.12 הודיעה הפרקליטות לעניינים מבצעיים של הצבא לבצלם כי הורתה על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור הטענות.

בשעות הבוקר של ה-10 בפברואר יצאו מוחמד סובוח, בן 17, סאלח אבו לילה, בן 16 ומאהר ר'אנם בן 21, לקושש עצים לבישול באזור ההתנחלויות הישראליות שפונו בצפון הרצועה, בסמוך לגבול עם ישראל. הצורך בעצים נובע מהמחסור בגז לבישול, שישראל צמצמה את העברתו במסגרת המצור המוטל על הרצועה.

לאחר שעסקו זמן מה באיסוף גזרי עצים הגיעו למקום חיילים ישראלים. מוחמד סובוח, תיאר את שאירע בשלב זה:

החיילים עצרו במרחק של כ-150 מטרים מאיתנו וכרעו בתנוחת צליפה. ניסיתי למהר לאסוף את העצים. תוך כדי כך, אחד החיילים ירה ופגע בי ביד הימנית. אחרי זה הוא ירה עוד פעם ופגע בחזה שלי מצד ימין ועוד ירייה ששרטה את החזה שלי מקדימה. נפלתי על האדמה ושני החברים שלי שהיו איתי הרימו ידיים ונשארו במקום.
/>

מעדויות השלושה עולה כי לאחר הירי הגישו החיילים למוחמד סובוח עזרה ראשונה והורו לשני חבריו לשאת אותו לגבול, שם העלו אותו החיילים על כלי-רכב צבאי שפינה אותו מהמקום.

לאחר מכן נלקחו אבו לילה ור'אנם למקום כלשהו בתוך ישראל, שם הוחזקו בנפרד במשך כשעתיים כשידיהם כבולות ועיניהם מכוסות, ונחקרו בנוגע למעשיהם באזור הסמוך לגבול. עם תום החקירה נלקחו השניים בכלי רכב נפרדים למחסום ארז. אבו לילה תיאר בעדותו את שאירע במהלך נסיעה זו:

הסיעו אותי בגי'פ בערך חצי שעה. בדרך הג'יפ עצר מדי פעם הג'יפ ואז החיילים היו מורידים אותי ממנו, מכים אותי בצוואר ומושכים לי בשערות. הם האשימו אותי שאני איש חמאס ואמרתי שאני לא. באחת הפעמים אחד החיילים עשה לי כוויה על היד השמאלית עם סיגריה. בסוף הגענו למחסום ארז. החיילים הורידו אותי מהג'יפ. הם הורידו לי את האזיקים ואת כיסוי העיניים. ראיתי אותם מורידים את מאהר מג'יפ אחר. משם חזרנו לעזה.

גם ר'אנם תיאר בעדותו את הנסיעה למחסום ארז:

אחרי שעתיים הם העלו אותנו על ג'יפים צבאיים, כל אחד לחוד. בדרך הג'יפ עצר כמה פעמים ואז פתחו את הדלת האחורית והחיילים 'קללו והכו אותי בפנים ובצוואר וגם כיבו סיגריות על הידיים שלי. זה חזר על עצמו כמה פעמים עד שהגענו למחסום ארז. במחסום ארז פגשתי שוב את סאלח ונשארנו שם בערך שעה עד ששחררו אותנו.

בסופו של דבר שוחררו השניים במחסום ארז. חברם, מוחמד סובוח, טופל בביה"ח ברזילי באשקלון, שם נותח. עם שחרורו, לאחר ארבעה ימים, נלקח גם הוא למחסום ארז, שם שוחרר מבלי שנחקר על-ידי גורם כלשהו.

העדויות לפיהן החיילים ירו לעבר השלושה ללא אזהרה עולות בקנה אחד עם דיווחים קודמים על כך שצה"ל הגדיר אזורים נרחבים הסמוכים לגדר כ"אזורי מוות", בהם הפקודות מאפשרות לחיילים לפתוח באש באופן אוטומטי על כל אדם הנכנס אליהם, יהיו הנסיבות אשר יהיו. בכרוזים שהצבא מפיץ באזור נאמר במפורש כי כל מי שנכנס לטווח של 300 מטרים מגדר המערכת המפרידה בין ישראל לבין רצועת עזה "מסכן את עצמו" והחיילים אף מוסמכים לפתוח לעברו באש.

אחד העקרונות המרכזיים במשפט ההומניטארי הבינלאומי הוא ההבחנה בין לוחמים לבין אזרחים שאינם נוטלים חלק בלחימה. תקיפה שמטרתה פגיעה באזרחים אסורה לחלוטין וכאשר קיים ספק האם אדם כלשהו הוא אזרח או לוחם, חובה להתייחס אליו כאל אזרח. פתיחה אוטומטית באש על כל אדם הנכנס לשטח מסוים, ללא קשר לזהותו או לנסיבות הימצאותו במקום, כמו במקרים המתוארים לעיל, מהווה "ירי ללא הבחנה", שעלול להיחשב לפשע מלחמה.

במקרה זה, מדובר היה בשלושה צעירים, שניים מהם קטינים, שקוששו עצים בגלוי ולאור היום ולא סיכנו איש. העובדה שלאחר כמה שעות הצבא שיחרר אותם, מחזקת את הטענה כי הם לא היו מעורבים בפעילות כלשהי נגד ישראל. בהתחשב בדברים אלה, הירי בהם נעשה בניגוד בוטה להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי ואם ישנן הוראות פתיחה באש המתירות' ירי כזה, הרי שמדובר בפקודה בלתי חוקית שיש לבטלה לאלתר.

בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקירת הירי במוחמד סובוח והאלימות שהופעלה נגד מאהר ר'אנם וסאלח אבו לילה.