דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

23.2.07: צה"ל אוסר על הדיג בחופי רצועת עזה ומתעלל בדייגים

מתחקיר שערך בצלם עולה כי מאז חטיפתו של החייל גלעד שליט, ב-25.6.06, אוסרת ישראל את השייט, לרבות לצורכי דיג, בחופי רצועת עזה. כתוצאה מכך ספג ענף הדיג, המהווה מקור פרנסה לרבבות מתושבי הרצועה מכה קשה. בהעדר מקורות פרנסה אחרים, נאלצים חלק מהדייגים להפר את האיסור ולסכן את נפשם, שכן ספינות חיל הים הישראלי המסיירות בחופי רצועת עזה, פותחות לא פעם באש על הדייגים הפלסטינים. ב-18.12.06, תיאר עדנאן אל-ברדוויל בעדות שמסר לתחקירן בצלם את הירי על סירת הדייגים שלו: "ביום רביעי, 13.12.2006, יצאתי לים עם אחי, סעיד, ודייג נוסף ששמו חמדאן ברהום. ...פרשנו את הרשתות וחיכינו שהדגים יתפסו... אחרי שעה וחצי התחלנו למשות את הרשתות. ...שטנו לכיוון החוף. כשהיינו במרחק של מאה מטר מהחוף בערך שמעתי ירי. פתאום הסירה הטלטלה... ונפלנו למים. לא ראיתי מאיפה ירו עלינו, אבל אני בטוח שהירי בא מספינת המלחמה הישראלית ששטה בלב הים כי לא ראיתי אף אחד אחר בים. התברר שהסירה נפגעה, כנראה מפגז ושלושתנו נפצענו מרסיסים. אני וסעיד אושפזנו במשך שלושה ימים. הפציעה של חמדאן ברהום קשה מאוד והוא עדיין בבית החולים." ב-21.12.07, שבוע לאחר פציעתו, מת הדייג חמדאן ברהום מפצעיו.

בנוסף לירי, נוקט חיל הים בחודשים האחרונים בשיטה חדשה של השפלה והתעללות בדייגים. לבצלם הגיעו לאחרונה עדויות ודיווחים על מקרים רבים בהם עצרו החיילים דייגים בחופי רצועת עזה ובמיוחד בחוף רפיח, כפו עליהם לשוט לעומק רב יותר ואז הורו להם, באיומי נשק, לפשוט את בגדיהם ולשחות בים עשרות מטרים עד לספינת חיל הים, למרות הקור העז. מי שטען כי אינו יודע לשחות נצטווה באיומי נשק לקפוץ לים בכל זאת, ולרדוף אחר גלגל הצלה שהחיילים זרקו לים, אך משכו הלאה ממנו ככל שהוא התקרב אליו. לאחר שהועלו לספינת חיל הים, הפליגה הספינה לנמל אשדוד. במשך ההפלגה הוחזקו הדייגים על הסיפון, כשהם חשופים לרוח ולנתזי המים כשלגופם בגדים תחתונים רטובים. הספינה עגנה בנמל אשדוד, שם הוחזקו הדייגים במשך 14 עד 24 שעות בידיים כפותות ובעיניים מכוסות, ונחקרו. בחלק מהמקרים, ניתנו להם מדי צבא והוצעו להם שתייה חמה ומזון. בסיום החקירה, נלקחו הדייגים שוב לספינה והוחזרו לסירתם בלב ים כשהם מותשים. גם כאן, נצטוו הדייגים לפשוט את המדים שניתנו להם ולשחות בחזרה לסירתם. חלקם אף נאלצו לשוט לחוף בבגדיהם התחתונים הרטובים, לאחר שבגדיהם עפו ברוח מן הסירה. במקרים בודדים הוחזרו הדייגים לרצועה דרך מעבר ארז.

איסמאעיל בסלה תיאר לבצלם את מעצרו : " ביום שני , 1.1.2007, ... יצאתי לים עם אחי סמיר ועם איימן אל - ג ' בור , כדי לדוג . ... ראיתי מרחוק ספינת מלחמה ישראלית מתקרבת אלינו. הספינה הישראלית נעצרה במרחק של שלושים מטרים מאיתנו וירתה באוויר...הקפטן של הספינה הורה לי להפליג אחריו ... שטנו למרחק של כ -6.5 קילומטרים ואז הוא הורה לי לעצור ולדומם מנוע. הקפטן ציווה עלי לשלוף מהמנוע את צינורות הבנזין . ... ולהוריד את הבגדים . נשארתי בתחתונים . קר מאד והייתה רוח חזקה . ... הקפטן הורה לי לשחות לכיוון הספינה הישראלית , שהייתה במרחק של כעשרים מטרים מהסירה שלי . התחלתי לשחות , וככל שהתקרבתי לספינה הישראלית היא התרחקה יותר ויותר עד שהגיעה למרחק של כמאה מטרים מהסירה שלי . ...אמרתי לקפטן " חראם עליק ! התעייפתי ", אבל הוא הורה לי לשתוק . ...החיילים הורידו סולם ומשכו אותי לסיפון . הם דחפו אותי בכוח על לוח ברזל מחוספס שהחיילים עומדים עליו כדי לא להחליק מהסיפון . אחד החיילים כיסה את עיניי וכבל את ידיי ורגליי מאחור . הוא סחב אותי למרחק של כעשרה מטרים על הברזל המחוספס ואז הוא הורה לי לשבת על אחד התותחים שמחוברים לסיפון של הספינה ...".

בתגובה לפניית בצלם לדובר צה"ל בנושא נמסר כי צה"ל מגביל את אזור הדיג ברצועה לשישה מיילים ימיים (שהם 11 ק"מ) מהחוף, וכי ההגבלות נועדו לשרת צרכים ביטחוניים, ובראשם הצורך למנוע הברחות נשק ומחבלים אל הרצועה וממנה, פיגועים בים באמצעות סירות תופת והברחת החייל החטוף גלעד שליט אל מחוץ לרצועה. אולם, צרכים ביטחוניים אלה אין בהם כדי להצדיק את המעצר השרירותי של הדייגים ואת ההתעללות בהם. ראשית, סירות הדיג מהן נלקחו הדייגים שטו במרחק לא רב מחופי רצועת עזה, ובוודאי לא חרגו מתחום ששת המיילים הימיים (11 ק"מ) בעת שספינות חיל הים סיירו ללא הרף לאורך החופים. הסירות שייטו במרחק רב מן הספינות הישראליות, ולא נשקפה מהן סכנה כלשהי לביטחונן. לפיכך נראה כי מעצר הדייגים והדרך המשפילה והבלתי-אנושית בה בוצע, אינם אלא אלמנט נוסף במערכת הלחצים שמפעילה ישראל על תושבי רצועת עזה מאז חטיפתו של החייל גלעד שליט. מעצר הדייגים וההתעללות בהם מהווים אמצעי ענישה קולקטיבי, המוטל על המפרים את האיסור הבלתי-רשמי שהטילה ישראל על הדיג.

בספטמבר 2005, השלימה ישראל את תכנית ההתנתקות מרצועת עזה והכריזה על סיומו של המשטר הצבאי ברצועה. לפיכך, אין זה ברור מכוח איזו סמכות אוסרת ישראל על השיט ברצועה ומהו הבסיס החוקי למעצרם של הדייגים, שאינם כפופים עוד, לטענת ישראל, לשלטונה.

בצלם קורא לממשלת ישראל להסיר את האיסור הבלתי-רשמי על הדיג בחופי עזה, להפסיק לאלתר את מעצר הדייגים ואת ההתעללות בהם ולכבד את זכויותיהם, לרבות הזכות להתפרנס בכבוד.

תגיות