דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

חייל ירה למוות בצעיר בן 19 בכפר עקב בעת שלא סיכן איש, במהלך אטימה עונשית של בית בכפר

אחמד ח'רובי. התמונה באדיבות המשפחה
אחמד ח'רובי. התמונה באדיבות המשפחה

ב-22.12.16, בסביבות השעה 2:45 בלילה, ירה חייל למוות באחמד נשאאת עות'מאן ח'רובי, בן 19, תושב אל-בירה, במהלך כניסה של כוחות הביטחון, בליווי נציגי המנהל האזרחי, לכפר עקב. הכוחות נכנסו לכפר בסביבות חצות במטרה לאטום את ביתו של מסבאח אבו סבייח, שירה והרג אזרחית ישראלית, לבנה מליחי, בת 60, ואת שוטר יס"מ יוסף קירמה, בן 29, במזרח ירושלים חודשיים קודם לכן, ב-9.10.16. ביתו של אבו סבייח נמצא בחלק מכפר עקב המוגדר כשטח C, ואילו המקום שבו נהרג אחמד ח'רובי נמצא בתחומה המוניציפאלי של ירושלים. לטענת הצבא, במהלך הלילה "בוצע ירי והושלכו מטענים לעבר הכוחות, אין נפגעים לכוחותינו. כוח צה״ל הגיב בירי לעבר מיידה מטען, אשר נהרג".

בין השעות 2:00 ל-2:30, הגיעו לכפר עקב בין שבעה לעשרה צעירים – ובהם ח'רובי – כולם תושבי יישובים סמוכים, בשתי מכוניות, כדי למחות נגד אטימת הבית. כמאה מטרים צפונית לביתו של אבו סבייח, חסמו את הכביש כעשרה חיילים ושוטרי מג"ב באמצעות שני ג'יפים. הם כיוונו את סמני הלייזר שעל כלי הנשק שלהם לעבר שתי המכוניות וסימנו להן להסתובב. הצעירים סובבו את המכוניות והחנו אותן בכיכר הכפר, כ-240 מטרים צפונית לחסימה, ואז חזרו ברגל לכיוון החסימה. לאורך הדרך עמדו כמה עשרות אנשים, שצפו במתרחש. מעטים מהם יידו אבנים לעבר הכוחות שהיו פרוסים ברחובות הסמוכים ועל גגות חלק מהבתים. מדרום לחסימה נשמעו קולות עימותים, ירי חי וזריקת רימוני הלם.

בסביבות השעה 2:30 הסתתרו הצעירים מאחורי פינות של בתים וערימת צמיגים שהייתה מונחת לצד הכביש, סמוך לחנות לתיקון צמיגים, כשמונים עד מאה מטרים מהג'יפים ומאנשי כוחות הביטחון שחסמו את הכביש. על גגות הבתים הסמוכים לחסימה התמקמו צלפים. ח'רובי הסתתר מאחורי גדר אבן נמוכה, בגובה של כשישים-שמונים ס"מ, וכפי הנראה ניסה ליידות אבנים לעבר שוטרי מג"ב והחיילים שבחסימה, שהיו במרחק של כשמונים עד מאה מטרים ממנו. כרבע שעה מאוחר יותר, בסביבות השעה 2:45, נורו שתי יריות לעבר הצעירים.

ד.ד., בן 25, תושב אום א-שראייט, תיאר ב-24.12.16 לתחקירן בצלם איאד חדאד את הירי בח'רובי:

אני, ז.ט., פ.ד. ואחמד הסתתרנו מאחורי צמיגים ופינות של בתים, כדי לראות מה קורה בצורה טובה מהמקום שלנו. מהצד של החסימה שאנחנו עמדנו בו כמעט ולא היו עימותים, אבל מכיוון דרום, בצד השני של הג'יפים, נשמעו קולות של רימוני הלם וירי חי, אבל לא יכולנו לראות את העימותים. ראינו צלפים על הגגות של מבנים גבוהים.

15 דקות אחרי שהגענו למקום, נורה כדור חי על ידי צלף, שפגע באחמד, אבל אף אחד לא הצליח לראותו או לקבוע איפה הוא היה, האם היה על גג בניין או על הקרקע. הצעירים שהיו קרובים אליו התחילו לקרוא לאמבולנס. אחד מהצעירים התקדם לעבר אחמד, וכדור נוסף נורה לעברו, אבל הוא לא פגע באף אחד. הצעירים שהיו קרובים אל אחמד הרימו אותו ופינו אותו למדרכה.

ז.ט., בן 19, תושב מ.פ. אל-אמערי, תיאר ב-24.12.16 לתחקירן בצלם איאד חדאד את הירי:

עמדתי יחד עם צ. ט., כעשרה מטרים מאחורי אחמד ופ. ד. הכביש היה מואר, אבל השוטרים עמדו באזור חשוך. שמעתי קול של ירי חי שפגע באחמד. פ.ד. התקדם כדי לחלץ את אחמד שנפל מיד אחרי הירי, ונורה לעברו כדור חי אבל הוא לא פגע באף אחד. פ.ד. התחיל לקרוא: "תקראו לאמבולנס, תקראו לאמבולנס". אני וצעיר נוסף הלכנו לאחמד, שהיה מאחורי גדר נמוכה. הרמנו אותו וסחבנו אותו כמה מטרים, כשאנחנו מכופפים מפחד מירי הצלפים. הוא הרגיש כבד.

. מקום האירוע. הגדר הנמוכה שמאחוריה הסתתר אחמד חרובי מסומנת באדום. צילום איאד חדאד, בצלם, 24.12.16
מקום האירוע. הגדר הנמוכה שמאחוריה הסתתר אחמד ח'רובי מסומנת באדום. צילום איאד חדאד, בצלם, 24.12.16

ג.פ., בן 39, פרמדיק ונהג אמבולנס בסהר האדום באל-בירה, עמד עם האמבולנס בכיכר כפר עקב באותו לילה, בכוננות לפינוי פצועים. בעדות שמסר ב-25.12.16 לתחקירן בצלם איאד חדאד הוא תיאר את שאירע:

בזמן שחיכינו לא ראיתי שום עימותים, בוודאי לא בשטח שביני לבין הכוח הצבאי שחסם את הכביש. המצב היה שקט. ב-02:45 בלילה שמעתי שתי יריות של אש חיה, בהפרש של שנייה-שתיים זו מזו, מכיוון הכוחות שחסמו את הכביש. התקדמתי כמה מטרים עם האמבולנס כדי לראות מה הייתה התוצאה של הירי, וראיתי כמה צעירים, ביני לבין החיילים, שצעקו "אמבולנס, אמבולנס".

נסעתי אליהם, וראיתי שלושה-ארבעה צעירים שהרימו פצוע. מיד סובבתי את האמבולנס כך שהחלק האחורי פנה אליהם והם העלו את הפצוע לאלונקה באמבולנס. הפרמדיק שהיה אתי נשאר לצדו כדי לתת לו עזרה ראשונה, והתחיל לבצע החייאה ולהנשים אותו באופן מלאכותי. תוך כדי נסיעה לבית החולים ברמאללה הוא אמר לי שהלב של הפצוע לא פועם, אין דופק ואין נשימה. כבר מההתחלה הבנתי שמדובר במקרה קשה ונהגתי במהירות מרבית. תוך שלוש דקות הגעתי לבית החולים, שכבר היה ערוך לקבל את הפצוע אחרי שקיבל הודעה מהמוקד.

ח'רובי הגיע לבית החולים כשאינו בין החיים. הרופאים ניסו, ללא הועיל, לבצע בו החייאה לפני שקבעו את מותו. הקליע פגע בחלק התחתון של צווארו מצד שמאל ויצא מאחור, דרך חלקו העליון, הימני, של הגב. בשעה 10:00 בבוקר בוצעה נתיחה חלקית להוצאת חלק מהרסיסים מגופו. בכפר עקב, כוחות הביטחון עזבו את המקום בסביבות 5:00 בבוקר, לאחר שהשלימו את אטימת ביתו של אבו סבייח.

מתחקיר בצלם עולה כי מהאזור שבו היו ח'רובי והצעירים לא נזרק מטען לעבר אנשי כוחות הביטחון, וכי מהמרחק בו נמצאו – שמונים עד מאה מטרים – לא נשקפה מהם כל סכנה. הירי בח'רובי בצווארו והריגתו, והירי הנוסף בכדי להרחיק את הצעירים שניסו לפנותו, בוצעו כשהוא אינו מהווה סכנה לאיש. ירי זה, לפלג גופו העליון של אדם המסתתר מאחורי גדר אבן נמוכה, גם אם יידה אבנים לעבר כוחות הביטחון, אינו מוצדק ואינו חוקי.

בנוסף לכל אלה, המטרה שלשמה נכנסו הכוחות לכפר עקב, באופן שהוביל למותו המיותר של הצעיר, הייתה אטימה עונשית של בית משפחתו של אדם שביצע פיגוע. פעולה זו אינה חוקית ואינה מוסרית, והיא מהווה ענישה קולקטיבית ולפיכך הפעולה כולה הייתה פסולה מיסודה.

לאורך שנות דור, פניות למערכת אכיפת החוק הצבאית – במטרה לקדם דין וחשבון משמעותי במקרי הרג של פלסטינים – לא הוכיחו את עצמן. במקרים רבים לא נפתחה חקירה, ובכל מקרה, אחריתה של חקירה כזו – אפילו כן נפתחה – היא, כמעט תמיד, טיוח. לכן, החליט בצלם לחדול מפנייה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקירה – כאשר באותה העת, בצלם מוסיף לפעול בדרכים אחרות לקידום דין וחשבון. לשם כך אנו מוסיפים לתחקר מקרים מסוג זה ולפרסם אותם. עם זאת, כמובן שהחובה לחקור ולמצות את הדין עם כל האחראים לאירועים מסוג זה מוטלת, עדיין, על המערכת הצבאית. אלא שכל עוד נמשכת מדיניות הטיוח השיטתי של הפרקליטות הצבאית, הרי שאין דבר שירתיע אנשי כוחות הביטחון מלהמשיך בירי קטלני שכזה כלפי פלסטינים שאינם מסכנים אותם.