דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

חייל ירה למוות במוחמד ג'וואברה ממרחק בעת שהיה בביתו ולא נשקפה ממנו סכנה לאיש

עדכון: ב-25.11.14 הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי נפתחה חקירה פלילית לבירור נסיבות האירוע. ב-15.7.15 הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי התיק עודנו בחקירה.

מוחמד ג'וואברה, בן 19. התמונה באדיבות המשפחהביום שלישי, ה-11.11.14, בסביבות השעה 11:30, ירו חיילים ירייה אחת בחזהו של מוחמד ג'וואברה בן ה-19 בעת שעמד ליד החלון בביתו במחנה הפליטים אל-ערוב. ג'וואברה נפצע אנושות מהירי והובהל לבית החולים אל-מיזאן בחברון, שם נקבע מותו.

לפי תחקיר בצלם, ג'וואברה השתתף באותו הבוקר בעימותים שהתרחשו בין תושבי המחנה לבין כוחות הביטחון סמוך לצומת הכניסה למחנה הפליטים, על כביש 60. בסביבות השעה 9:00 בבוקר הוא נפגע ברגלו מכדור מתכת מצופה גומי ולאחר מכן עזב את המקום וחזר עם חבר לביתו, הנמצא במרחק של כ-250 מטרים מצפון-מערב לאזור העימותים. כשהגיעו לביתו של ג'וואברה, עלו לקומה השנייה, הנמצאת בבנייה. הם שתו תה וצפו בעד החלון במתרחש. חיילים שעמדו על גג בית הנמצא במרחק של כ-55 מטרים בקו אווירי קראו להם להתרחק מהחלון, ולאחר מכן אחד מהם ירה לעברם רימון גז מדמיע, שלא חדר דרך החלון. בעקבות זאת ירדו השניים לקומה הראשונה בבניין. כשעתיים לאחר-מכן הגיע לבית בן דודו של ג'וואברה, עיסאם ג'וואברה, והשלושה עלו בחזרה לקומה השנייה וצפו בעימותים שנמשכו. כרבע שעה לאחר-מכן, בעת שמוחמד ג'וואברה עמד מול החלון כשבידו קנקן תה, הוא נורה ללא אזהרה מוקדמת.

החלון שדרכו השקיפו השלושה על המתרחש בחוץ, והגג שעליו עמדו החיילים. צילום: מוסא אבו השהש, 12.11.14.
החלון שדרכו השקיפו השלושה על המתרחש בחוץ, והגג שעליו עמדו החיילים. צילום: מוסא אבו השהש, 12.11.14. 

עיסאם ג'ואברה, רופא במקצועו, הגיש לבן דודו עזרה ראשונה, הזעיק אמבולנס והחל לפנותו במכונית פרטית. הוא פגש את האמבולנס בדרכו ומוחמד ג'וואברה הועבר אליו. האמבולנס הגיע לבית החולים אל-מיזאן בחברון בסביבות השעה 12:00 בצהריים, וכרבע שעה לאחר-מכן נקבע מותו של מוחמד ג'וואברה.

לאחר פינויו של מוחמד ג'וואברה לבית החולים הגיעו לבית חיילים וערכו בו חיפוש. החיילים אמרו לבני המשפחה כי באו לחפש אקדח שראו בידו של גוו'אברה. הם חיפשו בקומה השניה ובחצר הבית ולאחר כחצי שעה עזבו את המקום מבלי שמצאו דבר.

עיסאם ג'וואברה תיאר לתחקירן בצלם מוסא אבו השהש כיצד נורה בן דודו:

עיסאם ג'וואברה. צילום:  מוסא אבו השהש, 12.11.14.ב-11.11.14, בסביבות השעה 11:30 הגעתי לביקור בבית של דוד שלי. באותו זמן עדיין היו עימותים בצומת של המחנה בין צעירים לכוחות הביטחון. בן דודי מוחמד הזמין אותי לשתות איתו תה בקומה השנייה, שנמצאת עדיין בבנייה. היה איתנו עוד צעיר. השקפנו על העימותים דרך החלון וראיתי חיילים על גג הבית של הישאם א-שריף. מוחמד עמד בפינה של החדר ואני עמדתי לידו. ביקשתי ממוחמד סיגריה והוא הוציא את קופסת הסיגריות ונתן לי אחת, וגם מזג לי כוס תה מקומקום מתכת והושיט לי אותה. פתאום שמעתי ירי של כדור חי אחד, ואת מוחמד צועק בקול. מוחמד נפל עם הפנים על רצפת החדר. הרמתי אותו במהירות בעזרת הצעיר שהיה איתנו. מוחמד לא זז.

אימו של מוחמד, איבתיסאם ג'וואברה, סיפרה לתחקירן בצלם מוסא אבו השהש:

איבתיסאם ג'וואברה. התמונה באדיבות העדהאחרי שהחברים של מוחמד פינו אותו לבית החולים הגיעו לבית בריצה 15-10 חיילים. אחד מהם שאל אותי מי היה האיש שנפגע מהירי. הוא שאל גם על אקדח שהאיש החזיק. אמרתי להם שמוחמד לא החזיק אקדח. כמה חיילים התפרצו לקומה השנייה. הם היו שם כמה דקות ואז ירדו למטה. אחר-כך החיילים עשו חיפוש מסביב לבית. כעבור כחצי שעה הם עזבו כמו שבאו. מאז החיילים לא חזרו לבית ואף אחד לא שאל אותנו על אקדח.

בתגובת הצבא שפורסמה במסגרת כתבה בעיתון "הארץ" נמסר: "בעימותים שפרצו במחנה הפליטים אל-ערוב שמצפון לחברון כיוון פלסטיני 'נשק מאולתר' לעבר הכוח. החיילים דיווחו כי חשו בסכנה ועל כן החליטו לפתוח באש לעברו". אולם, מתחקיר בצלם עולה כי ג'וואברה לא היה חמוש, דבר המתיישב גם עם העובדה שהחיפוש שערכו החיילים בבית לא העלה דבר, ועם כך שאיש מהאנשים שנכחו בבית בעת הירי לא נחקר. בנוסף, בניגוד לתגובת הצבא, הירי לא היה קשור לעימותים שהתנהלו במחנה, אלא בוצע לתוך בית מגורים, באזור המרוחק עשרות מטרים ממקום התרחשותם.

מההודעה עולה גם כי די בחשש סובייקטיבי קל שבקלים כדי להתיר ירי קטלני, דבר הסותר עקרונות בסיסיים של שימוש בכוח, המעוגנים בדיני העונשין. עקרונות אלה קובעים כי ירי קטלני חייב לעמוד גם במבחן אובייקטיבי של סבירות. אפילו חשו החיילים כי הם מצויים בסכנה, המרחק בינם לבין ג'וואברה ומיקומם אפשרו להם ללא ספק לנקוט אמצעים אחרים כדי לנטרל אותה.

הפרקליטות הצבאית הודיעה לבצלם כי מצ"ח פתחה בחקירה לבירור נסיבות האירוע, אולם ככל הידוע לבצלם, עדי הראייה הפלסטינים לא נחקרו עד היום.

מאז תחילת 2014 הרגו כוחות הביטחון 44 פלסטינים בגדה, 43 מהם בירי אש חיה. רובם המכריע נהרגו בנסיבות שבהן לא הייתה הצדקה לשימוש בנשק קטלני. העובדה שהשימוש בנשק קטלני לא נתפס כאמצעי אחרון שנועד למצב של סכנת חיים מיידית בלבד מעידה על ניסוח מקל, או על פרשנות מקלה של הוראות הפתיחה באש על ידי גורמי הפיקוד. אנשי כוחות הביטחון ככלל ובדרג הפיקודי בפרט נדרשים רק לעתים נדירות ביותר לתת את הדין על הריגת פלסטיני. מציאות זו מעבירה מסר ברור של זילות חייהם של פלסטינים. האחראים לכך הם קובעי המדיניות בממשלה, בצבא ובפרקליטות הצבאית, שבחסותם נמשכת מציאות זו.