דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

חשד כי ישראל הגדירה שטחים הסמוכים לגדר סביב עזה כ"אזורי מוות"

מאז השלמת ההתנתקות מרצועת עזה בספטמבר 2005 הרגו חיילי צה"ל בסמוך לגדר המקיפה את הרצועה תשעה אזרחים פלסטינים לא חמושים, כך עולה מתחקיר שערך בצלם. בהרוגים חמישה קטינים ובכללם ילדה בת שמונה.

לפי התחקיר, חמישה מבין ההרוגים כלל לא ניסו להגיע אל הגדר, אלא נורו בזמן ששהו בנסיבות שונות במרחק של 100 עד 500 מטר ממנה. ארבעת ההרוגים הנותרים נורו בעת שניסו לחצות את הגדר ולהסתנן לישראל לצרכי עבודה. גם לפי גרסת הצבא, אף אחד מההרוגים לא נשא עמו נשק או חומרי חבלה מסוג כלשהו. עוד עולה מהתחקיר, כי לא נעשה ניסיון להזהיר את הפלסטינים כי עליהם להתרחק מהאזור, ואף לא ניתנה להם הזדמנות להיכנע. כל שנטען בהודעות צה"ל בנוגע לאותם המקרים הוא כי הירי בוצע לאחר שחיילים חשדו כי בכוונתם של הפלסטינים לירות עליהם או להניח מטען חבלה לצד הגדר.

על רקע המקרים הרבים בעבר בהם הרגו חיילי צה"ל אזרחים לא חמושים בסמוך להתנחלויות ולגדר ברצועת עזה, לרבות ילדים, הועלתה באמצעי התקשורת הטענה בדבר קיומם של "אזורי מוות". לפי הטענה, מדובר באזורים שקיימת לגביהם הוראה המחייבת את החיילים לפתוח באש באופן אוטומטי על כל אדם הנכנס אליהם, ללא קשר לנסיבות הכניסה. גורמים שונים בצה"ל, בהם הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדנבליט, הכחישו בתוקף את קיומה של הוראה מעין זו. אולם, תשעת המקרים שאירעו מאז ההתנתקות מחזקים את החשד כי שטחים נרחבים בסמוך לגדר ברצועת עזה אכן הוגדרו כ"אזורי מוות". יש לציין, שמאז פרוץ האינתיפאדה השנייה מסרב צה"ל לחשוף את הוראות הפתיחה באש. בניגוד לעבר, אלה מועברות לחיילים על-ידי מפקדיהם בשטח, אך ורק בעל פה.

קטע מן הגדר המקיפה את רצועת עזה, סמוך למעבר קרני. צילום: 25.7.2005, Zro000.
קטע מן הגדר המקיפה את רצועת עזה, סמוך למעבר קרני. צילום: 25.7.2005, Zro000.

אחד העקרונות המרכזיים במשפט ההומניטארי הבינלאומי הוא עיקרון ההבחנה בין לוחמים לבין אזרחים שאינם נוטלים חלק בלחימה. בין השאר, אוסר עיקרון זה על תקיפה שמטרתה פגיעה באזרחים, ומחייב להתייחס אל אדם שקיים לגביו ספק האם הוא לוחם או אזרח, כאל אזרח. ירי אוטומטי על כל אדם הנכנס לשטח מסוים, ללא קשר לזהותו או לנסיבות הימצאותו במקום, כפי שנראה כי בוצע במקרים המתוארים כאן, מהווה "ירי ללא הבחנה", שעלול להיחשב לפשע מלחמה.

בצלם פנה לפרקליט הצבאי הראשי בדרישה להורות על פתיחת חקירת מצ"ח בנוגע למקרים אלה.