דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

2.2.05: מדיניות של טיוח

2.2.05: מדיניות של טיוח

על פי נתוני בצלם, מאז תחילת האינתיפאדה ועד סוף דצמבר 2004 הרגו חיילי צה"ל לפחות 1,694 אזרחים פלסטינים שלא השתתפו בלחימה, בהם 536 קטינים. בתקופה זו נפתחו רק 90 חקירות מצ"ח על מקרי ירי. 18 מן החקירות הללו הובילו להגשתם של 29 כתבי אישום בנוגע למקרים של פציעה או מוות כתוצאה מירי. עד כה, רק חייל צה"ל אחד הורשע בגרימת מותו של פלסטיני. נתונים אלה אינם מקריים. הם תוצאה של הזילות הבלתי נסבלת של חיי פלסטינים בעיני צה"ל, המתבטאת בהוראות פתיחה באש שמעודדות אצבע קלה על ההדק, ובמדיניות של טיוח ואי חקירה של הריגת אזרחים.

שינוי הוראות הפתיחה באש

במהלך האינתיפאדה הנוכחית שינה צה"ל באופן משמעותי את הוראות הפתיחה באש הניתנות לחייליו המשרתים בשטחים. בין השאר, מאפשרות ההוראות החדשות לפתוח באש על פלסטינים במגוון מצבים שלא בזמן לחימה, מבלי להתנות את ההיתר לירות בכך שתישקף סכנת חיים לחיילים. הדוגמה המובהקת לכך, היא ההוראה הניתנת ברצועת עזה לירות על כל אדם הנכנס למה שהוגדר כ"אזורי סכנה", קרי שטחים הסמוכים לגדר ההיקפית, למוצבי צה"ל ולהתנחלויות.

מתחילת האינתיפאדה הנוכחית מתייחס צה"ל להוראות הפתיחה באש החלות בשטחים כאל "מידע סודי", והן מועברות לחיילים רק במסגרת תדריכים בעל פה ולא בפנקסים מפורטים, כפי שהיה באינתיפאדה הקודמת. סודיות ההוראות מאפשרת לפיקוד הבכיר של צה"ל להתחמק מאחריות להרג חפים מפשע ולהסיט את הביקורת אל החיילים בשטח. כמו כן, ההסתמכות על תדריכים בעל פה להעברת הוראות הפתיחה באש יוצרת כר נרחב לעיוותים, אי הבנות ומסרים סמויים.

אי פתיחת חקירות מצ"ח

בנוסף לשינוי הוראות הפתיחה באש שונתה גם המדיניות בנוגע לפתיחת חקירות מצ"ח. עד ספטמבר 2000 פתח צה"ל בחקירת מצ"ח בכל מקרה בו נהרג אזרח פלסטיני שלא היה מעורב בלחימה. עם תחילת האינתיפאדה הנוכחית קבעה הפרקליטות כי חקירות מצ"ח ייפתחו רק "במקרים חריגים". לפי הנוהל החדש, תחליט הפרקליטות האם יש מקום לפתוח חקירת מצ"ח במקרה בו נהרג אזרח פלסטיני על סמך תחקיר מבצעי הנערך על-ידי המפקדים לאחר האירוע.

התחקיר המבצעי אינו יכול לשמש בסיס להחלטת הפרקליטות האם לפתוח בחקירת מצ"ח. ראשית, תחקיר זה הוא לא אובייקטיבי, שכן מי שעורך אותו מעורב בצורה זו או אחרת באירוע ותוצאות התחקיר עלולות להפלילו. שנית, התמונה העולה מתחקירים צבאיים היא בהכרח חלקית, שכן מפקדי צה"ל לא הוכשרו מבחינה מקצועית לערוך חקירות פליליות והם אינם מתחקרים קורבנות ועדים פלסטינים. />

מדיניות צה"ל בנוגע לחקירת מקרי מוות של פלסטינים מעבירה לחייליו את המסר שגם אם יחרגו מההוראות וגם אם ימלאו הוראות בלתי חוקיות בעליל שיגרמו לפגיעה בחפים מפשע, הסיכוי שיינקטו נגדם צעדים הוא אפסי. מסר זה הוביל להריגתם של מאות אזרחים פלסטינים חפים מפשע מבלי שאיש נתן על כך את הדין.

בג"ץ/>/>

בצלם והאגודה לזכויות האזרח עתרו בספטמבר 2003 לבג"ץ בדרישה להורות על פתיחה בחקירת מצ"ח בכל מקרה בו הרגו חיילי צה"ל אזרחים פלסטינים שלא לקחו חלק בלחימה. בג"ץ טרם קיבל החלטה.