דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

בצלם קורא לאסור על שימוש הצבא בכלבים באזורים מיושבים בגדה

עדכון: ב-19.5.13 מסרה הפרקליטות הצבאית לבצלם בנוגע לתקיפתה של אמנה חת'נאווי, כי האירוע בבחינה מול הגורמים הצבאיים הקשורים לאירוע. ב-10.9.2013 הודיעה הפרקליטות לעניינים מבצעיים לבצלם כי "לאחר בחינת התייחסות גורמי הצבא, עלה כי מדובר במבצע של הימ"מ [היחידה המשטרתית המיוחדת], כאשר כוח צה"ל שהה במעטפת. על כן, הוחלט על סגירת התיק והעברתו לטיפול מח"ש". בעקבות הודעת הפרקליטות לעניינים מבצעיים, פנה בצלם בעניין למח"ש. נכון לאפריל 2014, על פי עדכון שנמסר ממח"ש, חקירת התיק עדיין מתנהלת.

שני מקרים בתוך יומיים: כלבי יחידת "עוקץ" תקפו אזרחים במהלך פעילויות צבאיות, ינואר 2013

בתחילת חודש ינואר תיעד בצלם שני מקרים חמורים של תקיפות אזרחים על ידי כלבים בשירות הצבא. שתי התקיפות אירעו בצפון הגדה המערבית, בעיר ג'נין ובכפר טמון. התקיפות אירעו בתוך יומיים והן נושאות אופי דומה. הן התרחשו כאשר כלבים אשר נלוו לכוחות שנכנסו לשכונות מגורים, תקפו שני אזרחים בתוך ובסמוך לבתי מגורים. באחד המקרים הותקפה תושבת ג'נין אמנה חת'נאווי, בת 88, בביתה. כתוצאה מהתקיפה נזקקה חת'נאווי לטיפול רפואי מקיף. היא הועברה לטיפול מידי בישראל, עברה מספר ניתוחים ושוחררה לביתה בתום אשפוז של חודש. בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקור את נסיבות תקיפתה.

כמו כן, דיווח בצלם למפקד אוגדת איו"ש על שני המקרים ודרש כי ייאסר השימוש בכלבים באזורי מגורים בגדה המערבית.

פירוט המקרים:

אמנה חת'נאווי לאחר שחרורה מבית החולים. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 18.2.13אמנה חת'נאווי לאחר שחרורה מבית החולים. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 18.2.13

תקיפתה של אמנה חת'נאווי, בת 88. ג'נין, 3.1.2013:

יום חמישי, ה-3.1.2013, התחיל עבור אמנה חת'נאווי, תושבת העיר ג'נין בת 88, כמו כל יום רגיל. בעדות שמסרה לבצלם היא סיפרה:

"התעוררתי בסביבות השעה 8:00 בבוקר. התפללתי ויצאתי למרפסת כמו כל יום. שתיתי תה והסתכלתי מהמרפסת על הרחוב.

ראיתי כמה נערים זורקים אבנים ובורחים ואז שמתי לב שהיו ברחוב חיילים וג'יפים צבאיים. המשכתי עוד כמה דקות להסתכל על הרחוב מהמרפסת ואחר כך החלטתי להיכנס לדירה".

חת'נאווי הייתה לבדה בדירה באותו בוקר. דקות ספורות לאחר שנכנסה לדירתה, היא הופתעה מכניסתו של כלב. בעדותה סיפרה:

"פתאום ראיתי בתוך הדירה כלב גדול מפחיד מאוד. הכלב מיד התנפל עלי ונשך בכוח את הזרוע הימנית שלי. נפלתי על הרצפה כשהכלב ממשיך לנעוץ את השיניים שלו בזרוע שלי. צעקתי לעזרה.

כמה דקות אחר כך נכנס חייל אחד אל הדירה. הכלב עזב אותי. אחריו נכנסו עוד כמה חיילים. הייתה איתם חיילת שדיברה בערבית. אמרתי לחיילים: "מה אני עשיתי לכם כדי שתעשו לי את זה?".

החיילים העניקו לחת'נאווי טיפול ראשוני בדירה, אולם לא הצליחו לעצור את הדימום בזרועה. הם הוציאו אותה מן הדירה והובילו אותה לכלי-רכב צבאי ברחוב. לאחר שניסיון נוסף לעצור את הדימום בתוך כלי-הרכב כשל, פונתה חת'נאווי בכלי-הרכב הצבאי לקבלת טיפול בבית החולים "העמק" בעפולה. בהמשך היום, בניה הגיעו לבקרה.

בבית החולים אובחן כי נשיכת הכלב ריטשה את זרועה של חת'נאווי. בנוסף לפצעים הפתוחים, התברר כי הנשיכה גרמה גם לשבר בזרוע. חת'נאווי עברה ניתוח ולאחר שבעה ימי אשפוז הוחלט על העברתה להמשך טיפול בבית החולים "תל השומר", שם בוצע לה ניתוח נוסף להשתלת עור בזרועה. בתום אשפוז של כחודש שוחררה חת'נאווי לביתה.

לתחקירן בצלם שפגש בה לאחר שחרורה מבית החולים סיפרה כי היא עדיין סובלת מהשלכות הפגיעה הגופנית והנפשית של האירוע:

"גם עכשיו, יותר מחודש אחרי, אני עדיין מדמיינת כל הזמן את הכלב. בהתחלה כמעט ואיבדתי את השפיות שלי. התמונה של הכלב בראש שלי לא עזבה אותי בלילות בבית החולים. עברתי שבוע קשה מאוד בחיים שלי. רק הבוקר, בזמן תפילת השחר, עמדתי להתפלל באותו מקום בבית שבו תקף אותי הכלב. פתאום דמיינתי שאני רואה את הכלב. ראיתי את האירוע שהיה כמו סרט מול העיניים שלי. ביקשתי מחסה אצל אלוהים מהשטן, והמשכתי להתפלל. הלוואי שהייתי יכולה להיפטר מהתמונה הזאת של הכלב בראש שלי".

בצלם פנה בתחילת החודש לפרקליטות הצבאית בדרישה כי תורה על חקירת מצ"ח לבדיקת נסיבות האירוע.

טרם התקבלה התייחסות לפניה.

תקיפתו של אכרם בשאראת, בן 21. טמון, 1.1.2013:

ביום שלישי, ה-1.1.2013, נערכה פעילות צבאית מבצעית בכפר טמון שבבמחוז טובאס, בין ג'נין לשכם. אכרם בשאראת, תושב הכפר בן 21, סטודנט באוניברסיטת "א-נג'אח", סיפר בעדות שמסר לבצלם:

אכרם בשאראת. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם,  3.1.13"ביום שלישי לא היו לימודים באוניברסיטה, כי הרשות הפלסטינית הכריזה על יום חופש לכבוד השנה החדשה. בסביבות השעה 11:30 ראיתי שכוחות של הצבא נכנסו לכפר. בערך חצי שעה אחר כך, שמתי לב שהאח הצעיר שלי, אוסאמה, לא בבית. שמעתי רעשי ירי בחוץ והחלטתי לצאת מהבית כדי לחפש את אוסאמה כי דאגתי לו.

הלכתי לכיוון האזור בכפר שבו ראיתי את החיילים. פגשתי שם את אוסאמה וביקשתי ממנו שיחזור הביתה. אוסאמה חזר הביתה, אבל לפני שהספקתי בעצמי לעזוב את המקום, החיילים הורו לי לעצור.

הייתה שם קבוצת נערים שהחיילים עצרו והם הורו לי להצטרף אליהם. הכניסו אותנו לחצר של אחד הבתים וראיתי שם עוד קבוצה של נשים ונערות שהחיילים עצרו".

לאחר כעשרים דקות, הגיע אל חצר הבית כוח צבאי נוסף. אל הכוח נלווה גם כלב, אשר נקשר ברצועה והוחזק על ידי אחד החיילים. בעדותו סיפר בשאראת:

"החייל התחיל להסתובב בחצר הבית עם הכלב. החיילים הורו לנשים לעלות אל הבית ואני נשארתי עם הנערים בחצר. ראיתי שהנערים, בני 14 – 15, היו מפוחדים. כמה מהם ישבו מאחורי כי הם פחדו מהכלב.

כמה דקות אחר כך, ראיתי שהכלב השתחרר פתאום מהרצועה. אני לא יודע אם החייל שחרר אותו או שהוא השתחרר בעצמו. הכלב התנפל עלי ונעץ את השיניים שלו בזרוע שלי. משכתי את היד שלי בכוח והצלחתי להשתחרר מהכלב, אבל הוא תקף אותי שוב. הכלב עזב את הזרוע שלי. הוא תפס את שרוול החולצה שלי והתחיל למשוך אותו. ניסיתי להכות את הכלב כדי להגן על עצמי ואז התערב אחד החיילים. הוא הוציא סכין מהכיס שלו, חתך את שרוול החולצה ותפס את הכלב. אחר כך הוא הרחיק את הכלב ממני. אני חושב שהחייל ניסה להגן על הכלב ממני.

הזרוע שלי דיממה. ביקשתי מהחיילים שיפנו אותי לקבלת עזרה ראשונה, אבל הם אמרו לי לשתוק. אחד מהם היכה אותי בחזה כדי להשתיק אותי. בערך רבע שעה אחר כך, אחד החיילים לקח אותי ברגל לג'יפ צבאי ושם חבשו לי את הזרוע".

רק לאחר כשעתיים, אפשרו החיילים לבשאראת להתפנות מהמקום. הוא הועבר למרפאה בעיירה הסמוכה, טובאס ומשם להמשך טיפול בבית חולים בשכם. בשאראת אושפז למשך הלילה אולם בחר לעזוב את בית החולים למחרת, על אחריותו האישית, משום שלא רצה להפסיד את בחינות סוף הסמסטר.

אכרם בשאראת החליט שלא להגיש תלונה על תקיפתו, מחשש שהדבר יגרור התנכלות ופגיעה נוספת מצד הצבא.
 

מדיניות הצבא המאפשרת שימוש בכלבים באזורי מגורים היא בעייתית ופסולה וחוקיותה מוטלת בספק. מדובר באמצעי מסוכן שלא ניתן לשלוט בו, ואשר הביא עד כה לפגיעה חמורה באזרחים פלסטינים.

נוכח מקרי הפגיעה האחרונים של אזרחים כתוצאה מתקיפת כלבי יחידת "עוקץ", פנתה ג'סיקה מונטל, מנכ"ל בצלם, למפקד אוגדת איו"ש ודרשה לאסור על השימוש בכלבים באזורי מגורים בגדה המערבית.

בפנייתה כתבה מונטל, כי על הצבא למצוא חלופות לתפקידים שממלאים הכלבים אשר לא יהיו כרוכות בסיכון חייהם ובריאותם של אזרחים. היא הוסיפה, כי כל עוד נמשך השימוש בכלבים, יש להבהיר חד משמעית למפקדים ולחיילים בשטח כי בטרם הפעלת כלב תקיפה במקום מיושב יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הנחוצים על מנת למנוע פגיעה באזרחים.

תגיות