דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הריגתו של ודיע סמארה, בן 15, שנורה בג'נין ב-6.9.07 ומת מפצעיו ב-10.9.07

חקירת הריגתו של ודיע סמארה

האירוע

ודיע סמארה, נער בן 15, נורה בעורפו בכדור גומי. עדים סיפרו לבצלם כי בבוקר ה-6.9.07 תלמידים יידו אבנים ובקבוקים ריקים לעבר חיילים וג׳יפים של הצבא על הכביש הראשי ליד הכניסה המזרחית לג׳נין, בסמוך לבתי ספר ומפעלים באזור. חלק מהחיילים רדפו אחרי התלמידים בג'יפים ואחרים השליכו לעברם רימוני הלם וירו גז מדמיע וכדורי מתכת מצופים גומי.

בסביבות השעה 11:00 בבוקר ראו העדים את אחד הג'יפים רודף אחרי כמה נערים, בהם סמארה. לדבריהם, כאשר סמארה הגיע לשער המפעל, אחד החיילים שהיה בג'יפ ירה בראשו ממרחק של כעשרים מטר, ללא אזהרה. הוא פונה במסוק לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם מת מפצעיו כעבור ארבעה ימים. על פי התיעוד הרפואי, הוא נורה בעורפו מאחור בכדור מתכת מצופה גומי.

החקירה

כשבוע לאחר מות סמארה, פנה בצלם לפרקליטות הצבאית ודרש כי האירוע ייחקר. רק בינואר 2008, כחמישה חודשים לאחר האירוע, נפתחה החקירה. כחודש לאחר מכן פנה חוקר מצ"ח לח'ליל סמארה, אביו של ודיע, באמצעות מת"ק ג'נין. החוקר דרש מהאב, שכלל לא נכח באירוע, לברר את פרטיהם של עדי הראייה ולהגיע לחקירה עם מידע זה.

חוקר מצ"ח פעל גם לגביית עדויות מהחיילים שהיו מעורבים באירוע. קצין האג"ם של הגדוד, סרן עמית, כתב לו בדואר אלקטרוני כי "מפקד הכוח אשר פגע בזורק האבנים הייתי אני במסגרת תפקידי כקצין אג"ם (ביצעתי גם את הירי) – הנער זרק אבנים רבות על הרכב ונורה על ידי בירי גומי".

בשלב זה הופסקה החקירה והיא התחדשה רק שנתיים וחצי מאוחר יותר, באוגוסט 2010, אז כבר השתחררו החיילים המעורבים מהשירות הסדיר.

עם חידוש החקירה גבה החוקר עדויות מסרן עמית ומנהג הג'יפ אביתר. עדויות אלה אינן מופיעות בתיק החקירה שנמסר לבצלם. עם זאת, מדברי חוקר מצ"ח בעדויות אחרות המופיעות בתיק עולה כי סרן עמית מסר בעדותו שהוא ירה כדור מתכת מצופה גומי מטווח של 50-40 מטרים. הקשר, סמ"ר שחף, שהיה גם הוא בג׳יפ, סתר בדבריו עדות זו ומסר כי הירי נעשה מטווח קצר יותר.

ב-7.10.10 קיבל החוקר את המסמכים הרפואיים מבית החולים ושוחח עם הרופא שטיפל בסמארה, שמסר כי הוא נפגע בעורפו מ"כדור גומי". לשאלת החוקר האם ייתכן שסמארה נורה ממרחק של 50-40 מטרים, ענה הרופא שממרחק כזה הכדור לא היה חודר לגוף. החוקר גם דיבר עם ארבעה מומחים לנשק בצבא וקרא חומר תיאורטי. כל המומחים ציינו כי טווח הבטיחות לירי שלישייה של כדורי מתכת מצופים גומי – סוג התחמושת ממנו נפגע סמארה – הוא 50 מטר, כך שירי ממרחק קצר יותר עלול להיות קטלני.

ב-14.11.13, כשש שנים לאחר האירוע, הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי התיק הועבר לפרקליטות מחוז תל אביב. כחצי שנה לאחר מכן הודיע עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז לבצלם כי התיק נסגר מחוסר ראיות. רייס לא נימק את החלטתו, כך שלא ניתן לדעת אילו ראיות חסרו בתיק לדעת הפרקליטות ומדוע במהלך שש השנים שחלפו מאז נפתחה החקירה, ולאחר שבוצעו השלמות חקירה, לא נעשה כל ניסיון להשיגן ובמקום זאת הוחלט להסתפק בחומר הקיים בתיק.

ממילא לא ברור אילו ראיות חסרו: מהחומר הקיים בתיק עולה כי סמארה נורה בעורפו בכדור מתכת מצופה גומי ממרחק הנופל מהטווח המותר לירי תחמושת זו. אין גם מחלוקת לגבי זהות היורה, שמיקם את עצמו באירוע והודה כי ירה, מטווח של פחות מ-50 מטרים, בעורפו של קטין. חייל שישב אתו ברכב אישר גרסה זו. למרות חומרים אלה, החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה.