ניבאל אבו חשיש, אם לארבעה, בת 37, ממחנה הפליטים אל-מר'אזי מספרת על התמודדותה עם ניהול משק בית המקבל אספקת חשמל במשך ארבע שעות ביממה בממוצע

ניבאל אבו חשיש, אם לארבעה, בת 37, ממחנה הפליטים אל-מר'אזי מספרת על התמודדותה עם ניהול משק בית המקבל אספקת חשמל במשך ארבע שעות ביממה בממוצע

בעשר שנים האחרונות אנחנו סובלים מניתוק החשמל למשך שעות ארוכות. כשזה התחיל קיבלנו חשמל למשך 8 שעות מדי 12-10 שעות. תכננתי אז את עבודות הבית לפי לוח הזמנים של אספקת החשמל, שבאותם ימים היה קבוע. ידענו מתי נקבל חשמל ומתי יתנתק הזרם. ביצעתי בלילה את רוב עבודות הבית, הכנת בצק ואפייה, גיהוץ בגדים וכביסה במכונת הכביסה כי ידעתי שבשעות האלה יהיה לי חשמל למשך שמונה שעות רצופות לפחות. בתקופה האחרונה האספקה הצטמצמה לשש שעות עם הפסקות של 12 שעות, אבל לא באופן סדיר. ואז היא הצטמצמה שוב, לארבע שעות עם הפסקות של 12 שעות, ועכשיו ההפסקות הן של עשרים שעות רצופות, והאספקה לא סדירה. הניתוקים התכופים והעובדה שגם כשהחשמל מגיע הזרם לפעמים חלש, גרמו לתקלות במכשירי החשמל שלנו. עכשיו אין לנו מקרר, ואין גם טעם לתקן אותו כי ממילא אין כמעט חשמל. אנחנו יכולים לקנות אוכל רק בכמויות קטנות, שמספיקות לשלושה עד ארבעה ימים, אחרת הוא מתקלקל ואני נאלצת לזרוק אותו. גם מכונת הכביסה התקלקלה.

בנוסף לכל זה, כשהחשמל מנותק גם זרם המים בברזים מנותק, וכל בני המשפחה מתרחצים באמצעות מים מג'יריקן.

המאוורר המושבת בבית משפחת אבו חשיש. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.7.17
המאוורר המושבת בבית משפחת אבו חשיש. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.7.17

בעבר השתמשתי בנרות לתאורה בלילה כתחליף לחשמל, אבל הפסקתי לעשות את זה בעקבות משהו שקרה לפני חמש שנים בערך. הילדים שלי, שקמו בחמש בבוקר כדי ללכת לבית הספר, הדליקו נר ושמו אותו על הטלוויזיה, בגלל שהבית היה חשוך. הם יצאו ושכחו את הנר בזמן שאני והבן הקטן שלי, עאדל, עדיין ישנו. התעוררתי בבהלה מריח העשן. הנר נפל והטלוויזיה התחילה לבעור. כל הבית היה מלא עשן שחור. התחלתי לצעוק והערתי את בעלי, שכיבה את האש. מאז הפסקתי להשתמש בנרות בבית. היום אנו משתמשים בסוללה לתאורת לד. בן דוד שלי נתן לי במתנה סוללה כדי לעזור לנו. אבל עכשיו שעות האספקה של החשמל לא מספיקות אפילו כדי לטעון את הסוללה והתאורה בבית עמומה בגלל שהיא כמעט ריקה.

עכשיו קיץ וחם מאוד. כשיש חשמל אנחנו מפעילים את המאווררים. לי אין הזדמנות לישון עם מאוורר כי כשיש חשמל אני עסוקה בעבודות הבית. כשהזרם מנותק אין מפלט מהחום וקשה לנו לישון בלילה. גם במשך היום הבית כל-כך חם שאף אחד לא מסוגל להישאר בו.

המצב הכלכלי שלנו לא מאפשר לנו לקנות גנראטור, וממילא לא היינו יכולים לשלם על הדלק, כי כל ליטר עולה כ-6 שקלים.

אני מכבסת ביד את הבגדים של בני המשפחה כל כמה ימים וזה גורם לי לכאבים בידיים ולגירוי מאבקת הכביסה.

אתמול, יום רביעי, 12.7.17, הבת שלי קיבלה את תוצאות בחינות הבגרות שלה, ותכננו לערוך לה מסיבה עם המשפחה. הבאנו מערכת סטריאו ורמקולים, אבל בסוף החשמל היה מנותק כל היום ולא יכולנו לחגוג.

כלים ממתינים בכיור לחידוש אספקת החשמל והמים בבית אבו חשיש. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.7.17
כלים ממתינים בכיור לחידוש אספקת החשמל והמים בבית אבו חשיש. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.7.17

ניבאל חסן מוחמד אבו חשיש, בת 37, נשואה ואם לארבעה ילדים, היא תושבת מחנה הפליטים אל-מר'אזי שבמרכז רצועת עזה. את עדותה גבה תחקירן בצלם ח'אלד אל-עזאייזה, ב-13.7.17, בביתה