דוקומנטרי אינטראקטיבי חדש בהפקת בצלם מזמין את הציבור לסיור וירטואלי בין החומות השקופות של הכיבוש

דוקומנטרי אינטראקטיבי חדש בהפקת בצלם מזמין את הציבור לסיור וירטואלי בין החומות השקופות של הכיבוש

פורסם: 
16.2.17

בצלם משיק היום פרויקט דוקומנטרי אינטראקטיבי חדש, "החומות השקופות של הכיבוש", באמצעותו מוזמן הציבור לסייר בבורקה, פרבר כפרי של רמאללה שנותק ממנה בשל הגבלות שונות שהטילה עליו ישראל. באמצעות סיור וירטואלי המובל על-ידי תושבות ותושבי הכפר המשמשים כמעין מדריכי תיירים, הפרויקט מציג את סיפורו של הכפר וממחיש היבטים שונים בשגרת חייהם של פלסטינים תחת הכיבוש. הפרויקט הופק על-ידי בצלם בשיתוף עם סטודיו פולקלור הקנדי, והוא מבוסס על דו"ח בצלם הנושא את אותו שם.

הטכנולוגיה שפותחה במיוחד עבור "החומות השקופות של הכיבוש" יוצרת עולם שהוא מעין הכלאה בין משחק מחשב לסרט דוקומנטרי. הפרויקט זכה בשני פרסים בתחרות "בומרנג" 2015, התומכת בפרויקטים מצטיינים בתחום תוכן רשת וטכנולוגיה חדשה בקוויבק, קנדה, אחד עבור האתר הטוב ביותר לארגון חברתי, והשני עבור הפיתוח הטכנולוגי הטוב ביותר.

קרדיטים:

הפקה ותסריט: אסנת סקובלינסקי עיתונאית, יוצרת תוכן דיגיטלי עבור בצלם מאז 2012.

עיצוב גרפי ופיתוח טכנולוגי: סטודיו פולקור (קנדה) יוצר פרויקטים אינטראקטיביים עבור מוסדות תרבותיים, מוזיאונים וארגונים חברתיים.

כתיבת דו"ח "החומות השקופות של הכיבוש": נעמה באומגרטן-שרון

צילומי סטילס: אורן זיו, אקטיבסטילס

ייעוץ, עריכה לשונית, צילום ועריכת וידיאו: צוות בצלם.

מתוך "החומות השקופות של הכיבוש":

רקע על הכפר בורקה, מתוך דו"ח "החומות השקופות של הכיבוש" של בצלם:

בורקה אינו כפר יוצא דופן. הוא לא היה מעולם בחזית המאבק נגד הכיבוש ולא סבל מצעדי ענישה חריגים והוא נבחר דווקא משום חוסר הייחוד שבו, כדי לשמש משל לחייהם של תושבי כפרים פלסטינים תחת הכיבוש: זהו כפר קטן וציורי, מוקף שדות, הסובל מהגבלות תנועה קשות המבודדות אותו מסביבתו, מגזל נרחב של אדמותיו ומחנק תכנוני. כל אלה הפכו אותו לכפר מוזנח, צפוף ונחשל, שכמחצית מתושביו חיים על סף קו העוני או מתחת לו.

אמנם, תושבי בורקה חיים באזור B, אך למרות האשליה שיצרה העברת הסמכויות לרשות הפלסטינית, שליטתה המלאה של ישראל בכל שטח C מאפשרת לה להשפיע על היבטים רבים של החיים בשטחיA ו-B ואף לגרום להקפאה של שגרת החיים של התושבים הגרים בהם. סגירת הדרכים המובילות אל הכפר הגבילה מאוד את גישתם של תושבי הכפר למרכזי תעסוקה וקניות, שירותי רפואה, מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות תרבות. גישתם לכשליש מאדמותיהם החקלאיות אסורה עליהם. בנוסף לאדמות החקלאיות, שטחי C כוללים כמעט את כל עתודות הקרקע לפיתוח עתידי של הכפר, והאיסור להשתמש בהן יוצר מצוקת דיור קשה. ההגבלות האלה משפיעות על כל היבטי החיים בכפר.

בורקה היא משל לכיבוש, המראה כיצד ההתנחלויות והאינטרסים שלהן ממלאים תפקיד מרכזי בהתוויית מדיניותה של ישראל, גם במחיר פגיעה אנושה בתושבים הפלסטינים, וכיצד מארג משפטי-אדמיניסטרטיבי חונק כפר ומונע התנהלות סבירה של שגרת חיים ופיתוח: הרשויות הישראליות מעדיפות תמיד את האינטרסים של המתנחלים ושל ההתנחלויות על פני צרכיה וטובתה של האוכלוסייה הפלסטינית. על אף שהקמת ההתנחלויות כלל אינה חוקית, המדינה מקצה משאבים רבים לפיתוחן ולהגנה על תושביהן – בזמן שהיא עושה כל שביכולתה כדי למנוע פיתוח פלסטיני.