הימנעות מפיתוח תשתיות ושירותים בשטח C

הימנעות מפיתוח תשתיות ושירותים בשטח C

פורסם: 
28.10.13

כביש שהרס המנהל האזרחי בכפר אל-עקבה שבבקעת הירדן. צילום: אן פק, אקטיבסטילס, 7.4.11
כביש שהרס המנהל האזרחי בכפר אל-עקבה שבבקעת הירדן. צילום: אן פק, אקטיבסטילס, 7.4.11

המנהל האזרחי נושא באחריות לפיתוח תשתיות בכל שטח C – לרבות כבישים, מכוני טיהור ומתקני מים – לטובת תושבי הגדה המערבית כולה. בנוסף, מכיוון שכל סמכויות התכנון והבנייה בשטח C מרוכזות בידו, המנהל אחראי גם על מתן היתרי בנייה עבור מבני ציבור ומתקני תשתית בתוך הכפרים שמצויים בשטח זה ועל חיבור כפרים אלה לתשתיות.

לטענת המנהל, "פיתוח שירותי הבריאות, דרכי גישה לקבלת טפול רפואי לכל דורש והקמת מתקנים רפואיים ומרפאות עבור האוכלוסייה בשטח C הם בראש סדר העדיפויות של משרד מתאמת הבריאות במנא"ז". אולם, הצהרה זו אינה באה לידי ביטוי בשטח: המנהל ממעט ליזום ולהשקיע משאבים לטובת פיתוח פלסטיני בשטח C ככלל, ובכפרים שהמנהל אינו מכיר בהם – שהם רוב רובם של הכפרים בשטח C –הוא אינו מאשר בנייה, לרבות של מרפאות ובתי ספר, ואף מוציא צווי הריסה נגד מוסדות שנבנו ללא היתר.

המנהל מאשר חיבור לרשתות המים והחשמל כמעט אך ורק בכפרים הבודדים שעבורם הוא אישר תוכניות מתאר. בשל מדיניות זו, למעלה מ-48,000 פלסטינים החיים בשטח C אינם מחוברים לרשת מים כלשהי. תושבים בקהילות אלה תלויים במי הגשמים שאותם הם אוגרים בבורות, וברכישת מים בעלות גבוהה מקבלנים פרטיים והובלתם במכליות. בדרום הגדה המערבית ישנן כ-42 קהילות שתושביהן צורכים פחות משישים ליטר לנפש ליום, ותושבי קהילות רועים בצפון בקעת הירדן צורכים כ-20 ליטר לנפש ליום בלבד. צריכה זו נמוכה משמעותית מההמלצה המינימלית של ארגון הבריאות העולמי, העומדת על 100 ליטר לנפש ליום. לשם השוואה, צריכת המים בישראל עומדת על 230-100 ליטר לנפש ליום.

המנהל האזרחי פועל לקטיעת אספקת המים והחשמל שמקבלים התושבים בדרכים חלופיות. בשנים 2012-2009 הרס המנהל 90 בורות מים, 61 בארות ו-17 מאגרי מים של פלסטינים בשטח C; כמו כן המנהל הוציא בשנת 2012 צווי הריסה (שלא מומשו) למערכות חשמל המבוססות על אנרגיית רוח ושמש, שהתקין ארגון Comet-ME בתשעה כפרים בדרום הר חברון; בנוסף, תיעד בצלם מקרים שבהם המנהל האזרחי החרים בחודשי הקיץ מכלי מים שרכשו תושבים בבקעת הירדן לצורך שתייה והשקיית הצאן, בטענה כי הם מוצבים בשטחי אש.

פאנלים סולאריים שהוצבו על-ידי ארגון קומט בכפר מנטיקת א-שעב שבדרום הר חברון. בשנת 2012 הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה לפאנלים בכפר זה ובכפרים רבים נוספים. צילום: תומר אפלבאום, דצמבר 2011.
קולטי שמש שהוצבו על-ידי ארגון קומט בכפר מנטיקת א-שעב שבדרום הר חברון. בשנת 2012 הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה לפאנלים בכפר זה ובכפרים רבים נוספים. צילום: תומר אפלבאום, דצמבר 2011.

בדו"ח שפרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים בספטמבר 2012 נמסר כי מתחילת 2011 ועד אוגוסט 2012 המנהל האזרחי אישר 315 פרויקטים בשטח C – לרבות סלילת כבישים, בניית בתי ספר ומרפאות והתקנת מתקני תשתית. בדו"ח מובא פירוט לגבי 236 מהפרויקטים הללו, ממנו עולה כי רק 19 מהפרויקטים (8%) מיועדים לכפרים פלסטיניים שכל שטחם מצוי בשטח C – אותם 13 כפרים שעבורם אישר המנהל האזרחי תוכנית מתאר. שאר הפרויקטים נועדו לשרת יישובים שכל שטחם, או רובו, נמצא בשטחי A ו-B (102), לשירות כלל אוכלוסיית הגדה (104, 58 מתוכם להצבת עמודי קליטה של רשת סלולרית), או שלא נמסר מידע לגבי מיקום המוטבים (11).

רוב היוזמות והמימון לפרויקטים שאישר, המפורטים באותו דו"ח, הגיעו מצד הקהילייה הבינלאומית והרשות הפלסטינית. כך, מתוך 32 פרויקטים של סלילת כבישים שפירט המנהל האזרחי ככאלה שאושרו ובוצעו בשטח C בשנים 2012-2011, או שהיו בביצוע בעת פרסום הדו"ח, רק שניים נעשו במימון המנהל. השאר מומנו על ידי הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) ו/או הרשות הפלסטינית. המנהל לא מימן ולו אחד מ-17 הפרויקטים של שיפוץ בתי ספר או מששת הפרויקטים של שיפוץ או בניית מרפאות שאושרו באותה תקופה. גם אלה מומנו על ידי גופים בינלאומיים כמו USAID, אונר"א, הקוורטט ועוד.

תושבים בח'ירבת או-דוקייקה. צילום: נסר א-נוואג'עה, בצלם, 19.8.12
תושבים בח'ירבת או-דוקייקה. צילום: נסר א-נוואג'עה, בצלם, 19.8.12

הרשות הפלסטינית וארגונים בינלאומיים נדרשים להליכים ביורוקרטיים ממושכים ומייגעים מול המנהל האזרחי על מנת להוציא לפועל פרויקטים שהם יוזמים בשטח C. לפי הבנק העולמי, הקשיים שמערים המנהל על אישור פרויקטים כאלה ועיכובם בידיו גורמים לתורמים ולארגונים לוותר בחלק מהמקרים על מימושם. משום כך, למרות משאבי התורמים, רמת הפיתוח באזור נמוכה מאוד וההוצאות על השקעה ציבורית מינימליות. כך, למשל, כמעט כל הפרויקטים בתחום המים שנועדו לשרת את כלל תושבי הגדה המערבית נמצאים בשטח C. אלה כוללים קידוח בארות, הובלת מים ומיחזור שפכים. כמה פרויקטים שצלחו את אישורן של ועדת המים הפלסטינית ושל ועדת המים המשותפת הישראלית-פלסטינית נדחו בסופו של דבר – לאחר עיכובים רבים – בידי המנהל האזרחי. נכון לחודש אפריל 2013, 16 פרויקטים של תשתיות מים, אשר אושרו בידי הוועדה המשותפת למעלה משנה קודם לכן, עדיין ממתינים לאישור של המנהל האזרחי.