שישה ימים במעצר מופרך, בגיבוי מלא של הצבא ובתי המשפט: כרגיל, איש לא ייתן את הדין

שישה ימים במעצר מופרך, בגיבוי מלא של הצבא ובתי המשפט: כרגיל, איש לא ייתן את הדין

פורסם: 
14.3.17

ביום שישי, 10.2.17, בסביבות השעה 16:00, כעשרים או שלושים מתושבי הכפר מאדמא שמדרום לשכם – צעירים ומשפחות על ילדיהן – טיילו ונפשו באזור המשתרע כמה מאות מטרים מדרום לכפר. בסביבות השעה 16:30-16:15 יצאו חמישה-שישה חיילים מאזור התנחלות יצהר, המרוחקת כקילומטר וחצי מהמקום שבו נפשו הצעירים והמשפחות כשהם זורקים לעברם רימוני גז מדמיע. חלק מהנופשים נמלטו מהמקום.

שלושה מהחיילים המשיכו להתקדם צפונה, לכיוון הצעירים והמשפחות, והיתר התרחקו לכיוון צפון מזרח. אחרי כמה דקות הגיע למקום אחמד זיאדה, בן 25, צלם מתנדב של בצלם תושב מאדמא שראה את רימוני הגז והחל לצלם את החיילים. שלושת החיילים התקרבו אליו, ושני צעירים שהיו במקום – מוחמד פרג', בן 19, וסוהייב קוט, בן 18 – הצטרפו אליו.

זיאדה ניגש לשלושת החיילים תוך שהוא מצלם אותם. בסרטון הווידיאו שצילם נראה קצין כשהוא דורך את נשקו ומורה לזיאדה בערבית ללכת הביתה ולתת לו את תעודת הזהות שלו. זיאדה נתן לקצין את תעודת הזהות והבהיר לו שהוא מתנדב בבצלם. הקצין בדק את התעודה והחזיר לו אותה. לאחר מכן, התפתח ויכוח בין זיאדה לקצין, שהמשיך לדרוש כי ישוב לביתו, הודיע בקשר כי הוא מתכוון לאזוק אותו, הורה לאחד החיילים לדרוך את נשקו וניסה להסיט את מצלמתו של זיאדה. כמה דקות לאחר מכן הגיעו למקום שני חיילים נוספים. שלושת החיילים שכבר היו במקום התקרבו לזיאדה, תפסו אותו, הפילו אותו ארצה והצמידו אותו לקרקע בכוח, כשהם אוזקים את ידיו ומכסים את עיניו.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי תיאר זיאדה את מה שקרה:

אחמד זיאדהאחד החיילים תפס אותי מאחור, ואז החייל שניסה למנוע ממני לצלם ניסה לקחת ממני את המצלמה. החזקתי את המצלמה בכוח, הוצאתי את כרטיס הזיכרון ושמתי אותו בפה. החיילים משכו את התיק של המצלמה והרצועה שלו נקרעה. הם אזקו את הידיים שלי מאחורי הגב באזיקוני פלסטיק והשליכו אותי על הבטן. אחד החיילים לחץ עם הברך שלו בכוח על הראש שלי. חייל אחר הניח את הברך שלו על הגב שלי והשלישי דרך על שתי הרגליים שלי ברגליו. כל פעם שניסיתי להרים את הראש החייל לחץ בכוח על הראש שלי, בזמן שחייל נוסף הידק את האזיקים מסביב לידיים שלי עוד ועוד. צעקתי מכאב.

חיילים מצמידים את אחמד זיאדה לקרקע ומעכבים את חבריו. צולם על-ידי תושב מאדמא, 10.2.17
חיילים מצמידים את אחמד זיאדה לקרקע ומעכבים את חבריו. צולם על-ידי תושב מאדמא, 10.2.17

סוהייב קוט סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד:

סוהייב קוטהחיילים התנפלו על אחמד, השכיבו אותו עם הפנים לקרקע והצמידו אותו אליה. אחד החיילים הניח את הברך שלו על הראש של אחמד. חיילים אחרים אזקו את ידיו מאחור באזיקוני פלסטיק. אחמד לא התנהג באלימות. ניסיתי להתערב ואמרתי להם: "למה אתם מרביצים לו ככה, הוא לא עשה שום דבר". אחד מהם אמר: "סתום ואל תדבר, רק אם נדבר אליך אתה מדבר". לאחר מכן אמרתי להם: "למה אתם עושים את זה, יש לו כרטיס בארנק שמוכיח שהוא צלם של בצלם, תסתכלו על הכרטיס ותוודאו את זה". 

החיילים אזקו את ידיהם של קוט ופרג', ואז הגיעו למקום כמה חיילים נוספים. כעשר דקות לאחר מכן, בסביבות השעה 17:00, הגיעו למקום תושבים נוספים ממאדמא ששמעו על המעצר. החיילים זרקו רימוני הלם לעבר התושבים, ואלה נסוגו למרחק של עשרה-עשרים מטרים מהחיילים. 

אחיו של אחמד, מחמוד זיאדה, בן 25, ששמע על עיכובו של אחמד, היה בין התושבים שהגיעו למקום והוא הותקף על ידי החיילים. בעדות שנמסרה לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי סיפר:

חמישה-שישה חיילים כיוונו אלי את הנשק וניסו למנוע ממני להתקרב לאחמד כדי לראות אם הוא בסדר. החייל שישב עליו תפס אותו בראש ודחף אותו לקרקע. אחי צעק ואני אמרתי לחייל: "בסדר, אני מתרחק". חזרתי כמה מטרים לאחור. ניסיתי שוב לגשת לאחמד ואז אחד החיילים דרך את הנשק שלו וכיוון אותו אל הבטן שלי, ואז הוא כיוון אותו לברך שמאל שלי וירה. נפלתי על הקרקע מיד. אחי נשאאת לקח אותי למכונית של אחד התושבים שהיה באזור, שהסיע אותי לכפר בורין, ומשם אמבולנס של הסהר האדום העביר אותי לבית חולים בשכם. עברתי שם בדיקות וצילומים, שהראו שיש לי כדור גומי בברך. הוא הוצא בניתוח. הרופא אמר לי שאני צריך לנוח במשך שבועיים לפני שאוכל לעמוד על הרגל.

מחמוד זיאדה בביתו לאחר שנותח. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 12.2.17
מחמוד זיאדה בביתו לאחר שנותח. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 12.2.17

לפי עדותו של קוט הגיעו למקום שני קצינים, אחד מהם ממנהלת התיאום והקישור הישראלית והתנהל דין ודברים ממושך בנוגע לשחרורם של הצעירים שעוכבו. בסביבות השעה 18:30 שחררו החיילים את קוט מאזיקיו. חצי שעה מאוחר יותר נלקח זיאדה ברגל לכיוון כביש הביטחון של התנחלות יצהר. בעדותו מסר אחמד זיאדה ששם, בנוכחות מאבטח של ההתנחלות, ערכו עליו החיילים חיפוש וכיסו שוב את עיניו, ולאחר מכן העלו אותו לג'יפ ולקחו אותו למחנה צבאי הסמוך לכפר תל, ומשם לתחנת המשטרה באריאל. בתחנת המשטרה נחקר זיאדה, ולאחר מכן הועבר למחנה חווארה, שם הוחזק במעצר עד ליום שלישי בבוקר, 14.2.17. רק אז, חמישה ימים אחרי האירוע, הוא נלקח לדיון בבית המשפט בסאלם, שם הוארך מעצרו לצורך המשך החקירה בחשד לתקיפת חיילים והפרעה לחייל בעת מילוי תפקידו. בלילה, לאחר שהוחזק בחדר המתנה במחנה סאלם, בו קיבל רק גביע גבינה לאכול, הוחזר זיאדה למחנה חווארה, משם נלקח למחרת לבית המשפט בעופר לדיון בערעורו על הארכת המעצר, בו הוחלט על שחרורו בערבות של 500 שקלים. בסביבות השעה 23:30 הוא שוחרר במחנה חווארה.

מקרה זה מעיד על הקלות הבלתי נסבלת שבה יכולים חיילים לנצל את כוחם באופן שרירותי לחלוטין, באין מפריע ובניגוד לחוק: כמה עשרות תושבים יצאו ליהנות מהטבע בסמוך לבתיהם. החיילים שהגיעו למקום השליכו לעברם רימוני גז כדי להרחיקם מהמקום, ללא כל סיבה. לאחר מכן עצרו החיילים את זיאדה באלימות, היכו אותו ועיכבו שניים מחבריו, גם זאת ללא כל סיבה. אחד החיילים ירה כדור מתכת מצופה גומי ברגלו של מחמוד זיאדה, ממרחק של כמה מטרים, בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש, ושוב – ללא כל סיבה. ולבסוף – לאחר שאחמד זיאדה הוחזק במעצר במשך שישה ימים, החליט שופט בית המשפט הצבאי בסאלם להאריך את מעצרו ללא ראיות כלשהן שהתבצעה עבירה, גם הפעם: ללא כל סיבה.

אחמד זיאדה נעצר בידי חיילים, בשל גחמה, והוחזק במעצר במשך שישה ימים ללא כל סיבה, כשהמערכת – הצבאית והמשפטית – מגבה את המעצר לאורך כל הדרך. איש לא ייתן דין וחשבון על מעצרו של זיאדה, ואיש לא יחזיר לו את ששת הימים האבודים הללו. כך נראים החיים תחת הכיבוש.